לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה בין רכב התובעת לבין רכב הנתבעת ביום 05.06.2019.

אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

בדיון הגיעו ב"כ הצדדים להסדר לפיו הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה, או לקבלה חלקית.

על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, תוך שאני לוקחת בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים בכתבי הטענות ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים אני מחליטה כך:

על בסיס מכלול הראיות שהוצגו ועפ"י מבחני הסתברות שנוהגים במשפט האזרחי, מצאתי להעדיף את גרסת התובעת, לגבי אופן התרחשות התאונה מושא התביעה ולגבי הגורם האחראי בנזיקין להתרחשותה, על פני גרסת הנתבעת, כאשר הגרסה המועדפת הנ"ל מבססת אחריות בלעדית בנזיקין של הנתבע לקרות התאונה.

לפיכך, אני מקבלת את התביעה וקובעת כי יש לחייב את הנתבעת, לשלם לתובעת סך של 10,004 ש"ח בצירוף שכ''ט עו''ד בסך 17.55% מהסכום הנפסק, החזר אגרה ששולמה וכן ההוצאות בגין שכר העדים שפסקתי במהלך הדיון שהתקיים לפניי. הסכומים ישולמו תוך 30 יום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום המלא בפועל.

 משניתן פס"ד לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, אני מורה על ביטול החיוב  במחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום, ו' תמוז תשפ"א, 16 יוני 2021, בהעדר הצדדים.