בפניי בקשה שהוגשה ביום 12.9.2022 (להלן – "הבקשה"), בה התבקש בית המשפט לבטל פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 20.5.2020 (להלן – "פסק דין").

תחילה, ייבחן בית המשפט את שאלת עיתוי הגשת הבקשה, והאם מתקיימות הנסיבות המצדיקות הארכת המועד משהבקשה הוגשה שלא במסגרת 30 הימים הקבועים בדין. לאחר מכן, וככל שיימצא כי יש להאריך המועד, בית המשפט יבטל פסק דין שניתן בהעדר הגנה מחובת הצדק מקום בו ההליך פגום מעיקרו קרי – כאשר לא בוצעה המצאה כדין של כתב התביעה. כאשר בוצעה המצאה כדין ישקול בית המשפט את ביטולו של פסק הדין בשים לב לסיבת אי הגשתו של כתב ההגנה ותוך בחינת סיכויי ההגנה של המבקש (רע"א 2158/15 מאליק מוסטפא עיסא נ' ריפעת סרסור (2.6.2015) [פורסם בנבו] (להלן – "פס"ד עיסא")).

עיתוי הבקשה

בהתאם להוראות תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן – "התקנות"), המועד להגשת בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד הוא 30 ימים ממועד המצאת ההחלטה לידי המבקש. לטענת המבקש נודע לו על הליך זה לראשונה רק ביום 28.6.2022 עת ביקש לצאת את הארץ וטיפל בביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ שעמד כנגדו בשל תיקי הוצאה לפועל אחרים ולאחר קבלתו של הפטר. ביום זה בוטל הצו שעמד כנגדו.

מעיון בשאילתת המסירות במערכת נט המשפט עולה כי אין כל תיעוד על שליחת פסק הדין למבקש ובוודאי שלא על מסירתו ואף המשיב לא טען כי המציא את פסק הדין למבקש. נסיבות אלה מהוות טעם להארכת המועד להגשת הבקשה עד למועד הגשתה בפועל.

ביטול מכוח חובת הצדק

הלכה היא, כי אם יוכח שכתב התביעה לא נמסר כדין לנתבע, יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק:

"הצביע המבקש על פגם בהליך, אשר בעטיו חייב היה בית המשפט להימנע ממתן החלטה, זכותו של המבקש היא, שההחלטה תבוטל "מתוך חובת הצדק", ex debito iustitiae. עצם הפגם בהליך משמש עילה לביטול ההחלטה, ובית המשפט אינו רשאי לשקול, אם היתה ההחלטה נכונה, לגופו של ענין, אם לאו" (ראו, י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי 736 (מהדורה 7, 1995))."

(פס"ד עיסא לעיל, פסקה 3)

המבקש בבקשתו טען כי לא ידע על כתב התביעה אשר לא נמסר לידיו. לטענת המבקש הכתובת בה בוצעה המסירה הנה אכן הכתובת שבאותה עת הייתה כתובתה הרשמית, אך מדובר בכתובתה של מלונית בשם 'גרין מוטל' בה התגורר במועדים הרלוונטיים משעסקינן באדם גרוש/אלמן בן 75 הגר בגפו. המבקש הוסיף וטען כי בתקופה זו התגורר מעת לעת גם אצל בת זוגו. באישור המסירה עולה כי המבקש סרב לחתום אך לטענת המבקש מעולם לא הגיע אליו שליח כאמור, מעולם לא סרב לחתום ועל כן מדובר בתצהיר שאינו אמת. כאמור, המבקש גילה על הדברים רק לאחרונה.

המשיבה מפנה לתצהיר המוסר. אמנם, המשיבה טוענת טענות נוספות (כגון איחור בהגשת הבקשה מעבר ל- 30 הימים הקבועים בדין משגם לשיטת המבקש נודע לו על ההליכים דנן ביום 28.6.2022) אך מקומן לא בעניין המצאת כתב התביעה באופן ספציפי.

האמור לעיל מביאני למסקנה כי אכן עולה ספק באשר להמצאת כתב התביעה. בשים לב להמשך החלטתי זו הרי שלתוצאת ביטול פסק הדין אגיע גם בשל סיבת המחדל וסיכויי ההגנה.

שיקול דעתו של בית המשפט: סיבת המחדל וסיכויי ההגנה

המדובר בשני תנאים מצטברים, שהמשמעותי הוא השני מביניהם - סיכויי הגנתו של המבקש במקרה בו יבוטל פסק הדין:

"מקום בו בוצעה ההמצאה כדין, אין מקום לבטלו מחמת הצדק עקב פגם בהליך, ויש לבחון ביטול פסק הדין מחמת שיקול דעת בית המשפט. לצורך כך, על בית המשפט לבחון האם למבקש קיימים סיכויי הצלחה בתביעה/הגנה אם יבוטל פסק הדין, וכן את הנימוק למחדל הדיוני, האם נבע כתוצאה מזלזול או שמא מתוך טעות בתום לב, אי הבנה או רשלנות, כאשר לטעם הראשון ניתן משקל רב יותר (רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ (29.10.2000); ע"א 3521/04 רוזנפלד נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (16.1.2005); רע"א 1119/05 גולדסיל נ' ביליה רוברט – נכסים ובניה בע"מ (27.2.2005); רע"א 706/15 המועצה המקומית באר יעקב נ' עו"ד מרדכי שלו – המנהל המיוחד של העמותה (22.4.2015))."

(פס"ד עיסא פסקה 3, ההדגשה שלי ד.ב)

באשר לסיבת המחדל, אמנם יתכנו מקרים בהם סיבת ההיעדרות תהא רשלנות או אי הבנה אך כפי שקבעה הפסיקה אין דומה הדבר למקרה בו למעשה הובע זלזול או התעלמות מדעת מההליך השיפוטי וזאת בהעדר סיבה סבירה לכך. (להרחבה ראו: רע"א 706/15 המועצה המקומית באר יעקב נ' עו"ד מרדכי שלו-המנהל המיוחד של העמותה (22.04.2015)). הגם שטענו המבקש באשר למקום מגוריו וטענותיו כי התגורר מעת לעת בבית בת זוגו מעלות תהיות – לא מצאתי לקבוע כי המדובר בהתנהלות העולה כדי זלזול.

אשר לסיכויי הגנתו של המבקש, מצאתי כי אלה מצדיקים היעתרות לבקשה.

התביעה הוגשה על חוב למשיבה בשל אי תשלום חשבון מים בדירה בה גר המבקש בשכירות בתקופה שבין 1.5.2014 ועד 30.6.2015. לטענת המבקש בהיותו גר בגפו חשבונות המים הדו-חודשיים עמדו על עשרות בודדות של שקלים ("30-40 דו חודשי" סעיף 19 להתנגדות) כאשר לפתע התקבלו שני חשבון מים לתשלום על סכומים בלתי סבירים בנסיבות: חשבון המים לחודשים 3-4/2015 אשר עמד על 3,401.10 ₪ וחשבון המים לחודשים 5-6/2015 אשר עמד על 4,826.60 ₪. המבקש פנה למשיבה בשל חריגותם של החשבונות משלא היתה כל נזילת מים בבית שבו התגורר, אך פניותיו לא נענו.

המשיבה טענה כי צריכת מים זו נרשמה בנכס שהיה בשימושו של המבקש וככל שישנה תקלה ברשת המים הפרטית הרי שממילא היא אינה באחריות המשיבה כי אם המבקש.

בשים לב לגישתה הליברלית של הפסיקה בעניין בקשה לביטול פסק דין, משזכות הגישה לערכאות הוכרה זה מכבר כזכות יסוד באופן שלא בקלות תחסם זו בפני המבקש, שוכנעתי כי יש להיעתר לבקשה ולהורות על ביטול פסק הדין תוך הבטחת כי יומו של המבקש בבית המשפט יינתן לו.

סוף דבר

פסק הדין מיום 20.5.2020 מבוטל.

למבקש ניתנת הזכות להגיש בקשת רשות להגן עד ליום 27.11.2022.

5467831

3המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים ותקבע תז"פ ליום 28.11.22.

ניתנה היום, ל' תשרי תשפ"ג, 25 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.