בענין: בקשה למחיקת כותרת כתב התביעה

1. ביום 18.11.2019 הגישה התובעת כתב תביעה בסדר דין מקוצר על סך 81,900 ש"ח בגין חוב של הנתבעת עבור שירותי אחזקה ושיקום לנזקי אש ומים שהעניקה התובעת לנתבעת בחודש אוקטובר 2016.

לטענת התובעת, הזמנת העבודה אושרה על ידי הנתבעת והנתבעת מפרה את ההסכם כאשר החליטה באופן חד צדדי שלא לשלם עבור ביצוע העבודות על אף שהחשבונית עבור ביצוע העבודות אושרה על ידי השמאי והתקבלו כספי ביטוח בגינה.

לכתב התביעה צורף טופס הזמנת עבודה מיום 26.10.2016 החתום על ידי הנתבעת הכולל פירוט העבודות וחשבון ביצוע.

2. בבקשה שלפניי טענה הנתבעת (אשר בשוגג צוין תחת שמה בבקשה זו שם של חברה אחרת), כי בהזמנת העבודה לא נכלל סכום מוסכם בין הצדדים, וכי התובעת לא ביצעה את כלל העבודה מכוחה היא טוענת כי מגיעים לה כספים.

לטענת הנתבעת, ביומן העבודה המצורף לתביעה מצוין 10 מכונות כאשר בטופס המקורי שמצוי בידי הנתבעת צוין 8 מכונות, ועל כן מדובר בזיוף או הוספה של נתונים שלא היו במקור.

כמו כן נטען, כי ביום 25.10.2016 צוות התובעת היה נוכח במקום ולא עשה דבר משך שעות רבות, רק עמדו והסתכלו היות וכיבוי אש לא אפשרו כניסה למתחם בית העסק שנשרף. לא ברור מי הזמין אותם ומה מעשיהם.

כן נטען, כי הזמנת העבודה ויומן העבודה נושאים אותו תאריך - 26.10.2016 כלומר הנתבעת הוחתמה על הזמנת עבודה ועל יומן עבודה באותו המועד, טרם החלו העבודות.

אשר לעבודות שנטען שבוצעו טענה הנתבעת, כי היו לה בסך הכל 10 מכונות, כאשר אחת נשרפה כליל ולכן לא היה מה לעשות בהקשר זה; שלוש מכונות הן באחריות החברות המפעילות והן טיפלו בהן; מתוך 6 מכונות נותרות, שלוש היו במצב של אבדן מוחלט ולכן לא היה מה לעשות בהן ולא בוצעה עבורן כל פעולה.

התובעת עבדה פחות מיום עבודה שלם ולא ברור איזה עבודות נעשו בהיקף הנטען.

נוסף על כך הציגה הנתבעת שינויים שנערכו במסמך שצורף לכתב התביעה ביחס למסמך המקורי.

אשר להתאמת התביעה לסדר דין מקוצר נטען, כי לא צורף עמדת שמאי המבטחת.

כן נטען, כי בבוקר השריפה הגיעו נציגי הנתבעת לבית העסק ונציגי התובעת קיבלו את פניהם והציגו את עצמם כחברה מטעם המבטחת, ואילו לא יחתמו מיד לא יפוצו.

אשר לטיב הפעולות שביצעה התובעת נטען, כי בשל חוסר ההבנה הבסיסית של התובעת, נגרמו למכונות בהן טיפלו נזקים.

3. בתשובה לבקשה טענה התובעת, כי סכום קצוב יכיל בתוכו גם החלטת שמאי אשר מוסמך לקצוב את הסכום.

אשר לטענה אודות השינוי / זיוף במסמכים נטען, כי לכתחילה סוכם על ניקוי של 8 מכונות אלא לאחר ביצוע הניקוי הראשוני ביקשה הנתבעת, כי שתי מכונות נוספות יטופלו, והנתבעת עצמה מודה, כי בידיה היו 10 מכונות אשר נפגעו באירוע.

נוסף על כך נטען, כי הנתבעת אישרה בחתימתה טיפול במכונות עבור 8 מכונות, אם כן כיצד תתכן הטענה, כי רק שלוש מכונות היו ברות טיפול?

בהתייחס לטענות הנתבעת, כי נציגי התובעת "ארבו" לה בסמוך לאירוע, טענה התובעת, כי מטרתה של התובעת היא לתת מענה מהיר תחת פיקוח של חברות השמאים או הביטוח.

נוסף נטען, כי הנתבעת קיבלה תשלום על ביצוע העבודה מאת חברת הביטוח, כי לא נעשה ניסיון לקבל הצעת מחיר או בירור אחר, וכי הנתבעת אל השיבה לתובעת עד למועד זה את רגלי התמיכה שהציבה התובעת לחיזוק התקרה השרופה.

לתשובה לא צורף תצהיר.

4. בתגובה לתשובה טענה הנתבעת, כי התשובה שהגישה התובעת, ואשר כוללת טענות ופרטים עובדתיים רבים נעדרת תצהיר. עוד נטען, כי הטענה בנוגע להלכה אליה מפנה התובעת ביחס ליכולת להסתמך על החלטת השמאי במסגרת תביעה על סכום קצוב מטעה.

הנתבעת שבה על הטענה, כי החלטת השמאי, אשר מוסמך לקצוב את הסכום כלל לא צורפה לכתב התביעה וממילא מדובר במסמך שהתווסף לאחר שהנתבעת הוחתמה על המסמכים.

כן נטען, כי הנתבעת חולקת על טיב העבודה, כמות העבודה שבוצעה ונחיצותה.

לצורך המחשת טענות הנתבעת ביחס למצבן של המכונות אחר השריפה צורפו תמונות של המכונות.

לבסוף נטען, כי הנתבעת רק שוכרת במבנה, ולא היה לה כל צורך ברגלי התמיכה.

גם התגובה לתשובה לא נתמכה בתצהיר.

דיון והכרעה:

5. תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ("התקנות") מגדירה את סוגי התביעות שיכולות להתברר לפי סדר דין מקוצר, כך:

"ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר:

(1) תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות -

(א) מכח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב".

אם כן, התביעה צריכה למלא אחר שלוש דרישות המנויות בתקנה האמורה: (1) תביעה על סכום קצוב; (2) תביעה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא; (3) קיומן של ראיות בכתב לעילת התביעה.

במקרה שלא התקיימו התנאים האמורים או אחד מהם, התביעה אינה בת סדר דין מקוצר ויש למחוק את הכותרת "סדר דין מקוצר".

6. אבחן את התקיימות שלושת התנאים, כאמור:

ראשית, לענין הדרישה שהתביעה תהיה על סכום קצוב:

סכום קצוב "פירושו שהחישוב יהיה עניין אריתמטי גרידא ללא צורך בשומה או בהערכה" (ראה: ע"א 410/88 רום חברה לביטוח בע"מ נ' כוכב בע"מ (10.12.1989); וכן ע"א 734/83 חברת חשמל לישראל בע"מ נ' שפיר דוידוביץ (8.3.1984)).

סכום קצוב, הינו סכום שגובהו מוסכם מראש בין הצדדים או - אם הוא אינו מוסכם, הוא ניתן לקביעה בחישוב חשבוני פשוט להבדיל מסכום שנקבע לפי שיקול דעת שיפוטי.

בענייננו, הסכום אמנם אינו מוסכם אולם הוא אינו סכום שדורש שומה והערכה, הוא קצוב במובן זה שהוא סכום כולל עבור ביצוע עבודות שנטען שבוצעו עבור הנתבעת בחודש אוקטובר 2016. רשימת העבודות והסכום שנגבה עבורן מפורטים בצורה ברורה בנספח ב' לתביעה (חשבון הביצוע) וסכימת הסכומים מובילה לסכום התביעה.

אם כן, לאור ההבהרה כי המשמעות של סכום קצוב אינה שהסכום מוסכם, אלא שהוא סכום שחישובו פשוט ואינו דורש הפעלת שיקול דעת שיפוטי והערכת הסכום וקביעתו על יסוד הראיות - הגעתי לכלל מסקנה, כי הדרישה הראשונה המנויה בסעיף מתקיימת, וכי מדובר בתביעה על סכום קצוב.

שנית, לגבי הדרישה כי התביעה תהיה מכוח חוזה או התחייבות מ פורשת או מכללא:

התביעה מסתמכת על מסמך הזמנת עבודה ויומן עבודה אשר חתום על ידי הנתבעת. מדובר בהסכם התקשרות שאושר על ידי הנתבעת ועל אף שהוא אינו מציין את התמורה בגין ביצוע העבודות מדובר בהתחייבות מפורשת.

מכאן, כי הדרישה השניה הקבועה בתקנה 202 כאמור - התביעה מכח התחייבות מפורשת - מתקיימת.

שלישית, לגבי הדרישה בדבר קיומן של ראיות בכתב:

משמעותה של ראיה בכתב הינה קיומו של מסמך הקשור לנתבע ועשוי על ידו או חתימתו (ראה: ת.א. (ת"א) 159882/06 עירית רמת גן ואח' נ' בילאק הנדסה ובנין בע"מ (21.5.2006)).

ההלכה בענין זה היא שעל מנת להכשיר תביעה כתביעה בסדר דין מקוצר, אין דרישה כי הראיות יהיו למלוא עילת התביעה.

כאשר מדובר בתביעה עקב הפרת הסכם, די בצירוף ראיות לקיומו של ההסכם כדי למלא את התנאי השלישי הקבוע בתקנה כאמור, ואין דרישה בהכרח לצרף גם ראיות לענין ההפרה (המ' (ת"א) 7010/86 פרנק ב. הול, חברה בע"מ נ' דננברג תש"מ (425); ר"ע 104/86 ביטון נ' פרץ פ"ד מ(1), 787 בעמ' 788).

אם כן, שעה שצורפו מסמכי הזמנת העבודה ויומן העבודה די בכך כדי להוות ראיה בכתב בשיעור הנדרש כדי להכשיר תביעה להתברר כתביעה בסדר דין מקוצר, ודי בכך כדי לקיים את הדרישה השלישית הקבוע בתקנה 202, אף אם לא צורפו ראיות בכתב התומכות בטענות לגבי כמות העבודה שבוצעה; קביעתו של השמאי מטעם הביטוח; טיב העבודות שנטען שבוצעו וכו'.

7. יובהר, כי מרבית הטענות הכלולות בבקשה, תשובה ותגובה לתשובה הן טענות לגופם של דברים אשר מקומן להתברר במסגרת בקשת רשות להתגונן והשאלה האם בוצעו העבודות; באיזה כמות; טיב העבודות; התנהלותה של התובעת וניצול מצבה של הנתבעת; הצגת הדברים בצורה מטעה על ידי התובעת וההתייחסות לקביעת חברת הביטוח; דרישת תשלום עבור עבודות שלא בוצעו / שלא אושרו לביצוע - הן כולן טענות הגנה שדורשות בירור ויתכן (והדברים נאמרים טרם הוגשה בקשת רשות להתגונן), כי יהיה בהן כדי להצדיק בירורו של ההליך בסדר דין רגיל לאור ההלכות הנוהגות ביחס לבקשת רשות להתגונן אך אין מקומן בבקשה למחיקת כותרת שצריכה היתה להתמקד בטענה, האם התביעה - כפי שהיא - מקיימת את דרישות תקנה 202 כאמור.

8. אם כן, שעה שהגעתי לכלל מסקנה, כי התביעה עומדת בכל תנאי תקנה 202(1) לתקנות, אני קובעת, כי היא ראויה להתברר כתביעה בסדר דין מקוצר. בהתאם, הבקשה למחיקת כותרת - נדחית.

סוף דבר:

הבקשה בענין מחיקת הכותרת נדחית.

הנתבעת תגיש בקשת רשות להתגונן לא יאוחר מיום 7.4.2020.

לאור טיבן של הטענות הכלולות בבקשה שנדונה והוכרעה בהחלטה זו, ולאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים (על אף שמרביתן נטענו ללא תצהיר וללא מסמכים תומכים), נדמה (והדברים נאמרים בזהירות הראויה, לאור השלב הראשוני בו מצוי ההליך), כי יש מקום לבוא בדברים ולנסות להגיע להסכמה בדבר ההליך הדיוני המתאים לבירור התביעה.

הוצאות בקשה זו יפסקו, במידת הצורך, במסגרת ההחלטה בבקשת הרשות להתגונן.

ניתנה היום, י"ג אדר תש"פ, 09 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.