לפני התנגדות לביצוע שטר בסך 250,000 ₪ שמשך המבקש לפקודת המשיב. על השיק רשום "לבטחון בלבד" ועל גבו נכתב "להבטחת עסקת נדל"ן הרב קוק פתח תקווה".

נטען כי הצדדים היו מיודדים עקב כך שהמשיב הועסק במסעדת המבקש.

בשנת 2016 הציע מכר של המבקש, עו"ד לוי, שהינו יזם (להלן: היזם), למבקש, לרכוש זכות לדירת 5 חדרים במסגרת תמ"א 38 ברחוב הרב קוק בפ"ת, במחיר אטרקטיבי של 1.3 מליון ₪. המבקש הציע למשיב לרכוש את הדירה בשותפות שווה, ומאחר והמבקש הוא זה אשר הוצעה לו העסקה, הוסכם כי המשיב יישא לבדו בתשלום המקדמה בסך 250,000 ₪, ואת ההפרש ישלמו הצדדים בחלקים שווים.

ביום 17.5.16 חתמו הצדדים עם היזם על ההסכם לרכישת הזכויות.

המשיב, מאחר שלא הכיר את היזם, העביר את תשלום המקדמה, עוד בטרם נחתם ההסכם עם היזם, במספר תשלומים למבקש, ומנגד, המבקש משך לפקודתו של המשיב את השיק נשוא ההתנגדות לבטחון בלבד, כאשר היה ברור וידוע כי המבקש אחראי אך ורק להעברת תשלום המקדמה ליזם.

צוין כי המבקש הוא זה אשר הציע למשיב כי ימשוך לפקודתו את השיק להבטחת העברת הכסף ליזם. לאחר קבלת המקדמה, המבקש העביר את המקדמה ליזם, וכאשר ביקש לקבל לידיו חזרה את השיק, טען המשיב כי השיק אבד, ומנגד משך שיק לטובת המבקש בסך של 250,000 ₪ בכדי להבטיח שהיה וימצא השיק, יפרע המבקש מהשיק של המשיב – צורף להתנגדות השיק שנתן המשיב לפקודתו של המבקש. בחקירתו הסביר המבקש כי השיק נמסר לו ריק וחתום ע"י המשיב והוא מילא את פרטיו.

ביום 16.7.18, כאשר עלו היחסים על שרטון, שלח ב"כ המשיב מכתב ליזם ולמבקש אודות הפרת ההסכם תוך דרישה לקבלת המקדמה, וזאת בניגוד לעובדה כי המבקש רכש יחד עם המשיב את הזכות לדירה והעביר את התשלום למקדמה.

צוין כי היזם נקלע לקשיים כלכליים ומצוי בפש"ר, אשר במסגרתו הגיש המשיב כנגדו, תביעת חוב על סך 310,755 ₪. מכך נובע, שידוע למשיב כי היזם הינו אשר חב כלפיו, ולא המבקש, והיה על המשיב להחזיר את השיק נשוא ההתנגדות לידי המבקש. בהסכם בין המבקש למשיב היה ידוע וברור כי המבקש אינו אחראי להתחייבות היזם וכי ככל והפרויקט לא יצא לפועל, המשיב יצטרך לגבות את המקדמה מהיזם. בחקירתו הבהיר כי הסכמה זו גובשה בהסכם בעל פה בין הצדדים.

צויין כי המבקש הגיש תביעה כספית כנגד המשיב בת"א 57328-07-19 על סך 441,902 ₪ (להלן: התביעה המקבילה) ומטרתו של המשיב בבקשה לביצוע שטר, היא להטעות את בית המשפט וליצור מצג שווא על מנת לייצר טענות הגנה בתביעה המקבילה. נטען, לחילופין בלבד, כי גם אם יושת על המבקש חיוב בגין השיק, הרי שעומדת לו זכות הקיזוז בהתאם לטענותיו שפורטו בתביעה שהגיש כנגד המשיב בסך 441,902 ₪.

בחקירתו הנגדית עמד המבקש על גרסתו, והיא לא נסתרה.

ההתנגדות מעלה גרסת הגנה הראויה להתברר לפיה אין כל חבות מצד המבקש להחזיר למשיב את המקדמה שהועברה באמצעותו ליזם, וכי השיק נועד אך ורק להבטחת העברת המקדמה ליזם, ואין בו משום נטילת אחריות לעסקה שלא יצאה לפועל. העובדה כי המשיב פתח בהליך הוצל"פ נגד היזם והגיש תביעת חוב על אותו סכום (בצירוף ריבית) מלמדת כי המשיב מכיר בכך שהכסף הועבר ליזם, והמחלוקת בין הצדדים היא האם המבקש נטל על עצמו אחריות להחזרת הסכום למשיב אם העסקה לא תצא לפועל. מחלוקת עובדתית זו ראויה להתברר והיה מקום להסכים לקבלת ההתנגדות, לכל המאוחר אחרי החקירה הנגדית.

טענת הקיזוז שהעלה המבקש היא חלופית בלבד, ומן הראוי ששתי התביעות תתבררנה במאוחד.

לפיכך ניתנת למבקש רשות להתגונן, והתנגדות תשמש ככתב הגנה.

ב"כ המבקש יגיש בקשה לאיחוד שני התיקים תוך 10 ימים.

המשיב ישא בהוצאות המבקש בסך 2,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ב חשוון תשפ"א, 09 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.