תביעה ע"ס 17,000 ₪ להשבת כספי מקדמה אשר שולמו ע"י התובעת בגין הזמנת רהיטים.

רקע

1. ביום 26/02/19 ביצעה התובעת הזמנת רהיטים לדירתה החדשה על סך של 30,000 ש“ח. ההזמנה כללה: "עיצוב חלל קומפלט לכל הדירה, סלון+הדום, וילון, חיפוי קיר תלייה, שולחן סלון, מידוף קיר כניסה א-סימטרי, ספריה ותאורה לכל החלל הציבורי, אספקה לחלל הציבורי". בטופס ההזמנה צוין כי "הזמנה הינה בתוספת שרות עיצוב פנים". בגין ההזמנה שילמה התובעת מקדמה ע"ס 4000 ₪.

2. ביום 11/3/19 ביצעה התובעת הזמנה נוספת על סך 13,000 ₪, אשר כללה שטיחים, ספריה, תוספת לכד וארבע כסאות. התובעת מסרה לנתבע 1 המחאה לפקודתו על מלוא סכום ההזמנה. למחרת היום, ביקש הנתבע 1 מהתובעת להחליף את ההמחאה ולמסור המחאה לפקודת הנתבעת 3. התובעת נענתה לבקשה (הודעת וואצאפ מיום 12.3.19).

3. ההזמנות נחתמו על טפסי הזמנה של נתבעת 3. הנתבע 1 חתום על טפסי ההזמנה. בטפסי ההזמנה לא נקבע מועד אספקה, ואולם אין מחלוקת כי הרהיטים נשוא ההזמנות לא סופקו עד היום.

4. מנסח החברה (נספח ג' לכתב התביעה) עולה כי בעלת המניות והדירקטורית בנתבעת 3 הינה הנתבעת 2 וכי הנתבעת 3 נרשמה כמוגבלת (מפרת חוק) החל מחודש יולי 2019.

5. לימים נסגרה החנות ממנה בוצעו ההזמנות ובה פעלו הנתבעים. ביום 16.6.19 שלח הנתבע 1 מסרון לתובעת לפיו "אני וקארין נפרדנו עסקית אז אנחנו נמשיך מכאן... זה הטלפון שלי אגב החדש של העסק".

6. התובעת טוענת כי עת התבשרה על מועד מסירת הדירה, ביקשה ליצור קשר עם הנתבע 1 על מנת לתאם מועד אספקה. ביום 27.9.19, ניסתה לאתר את הנתבע ללא הצלחה. הנתבע 1 טוען מנגד, כי לא היה כל קושי לאתרו.

7. ביום 9.10.19 אף התקיימה פגישה בין התובעת לבין הנתבע 1. לטענת התובעת בפגישה הוסכם, שהנתבע 1 יספק כנגד התשלומים שבוצעו, ספה, ספרייה וארבעה כסאות בר. התובעת טוענת שהנתבע 1 לא קיים את התחייבויותיו, אי לכך ביקשה לבטל את העסקה ודרשה את השבת הכספים ששילמה ואשר בגינם לא קיבלה תמורה. הנתבע 1 טוען מנגד, כי אמר לתובעת שככל וההזמנה מצויה בייצור והתשלומים לספקים שולמו, ניתן יהיה לספק את הרהיטים. לטענתו, יש לקזז סך של 8000 ₪, מסכום התביעה, בגין הספה שהוזמנה ויצורה הושלם טרם הודעת הביטול.

8. כתב ההגנה הוגש ונחתם ע"י כל הנתבעים. למועד הדיון הראשון התייצב רק הנתבע 1. לדיון השני התייצבה הנתבעת 2 בשם הנתבעת 3. עובר לדיון התברר כי כנגד הנתבעת 2 ניתן צו כינוס נכסים וההליכים כנגדה עוכבו. הנתבע 1 אישר כי הרהיטים לא סופקו לתובעת, אולם לטענתו ניתנו לתובעת שרותי עיצוב (עמ' 7 ש' 19).

דיון והכרעה

9. טענתו המרכזית של הנתבע 1 הינה, כי אין לתובעת עילה אישית כנגדו, עת שימש כשכיר בנתבעת 3, ממנה בוצעה ההזמנה ואליה שולמה התמורה בגין הרהיטים. לדברי הנתבעת 2, שימש הנתבע 1 כמנהל החברה ומעצב פנים ( עמ' 3 ש' 13).

10. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במוצגים הגעתי לכלל מסקנה לפיה, הנתבע 1 היה בעל דברה של התובעת החל משלב המשא ומתן, ביצוע ההזמנות וגם לאחר סגירת החנות.

11. התובעת אף מסרה המחאה על סך 13,000 ₪ לפקודת הנתבע 1. מהודעת וואצאפ מיום 12.03.20 עולה כי הנתבע 1 ביקש להחליף את המוטב בהמחאה וכתב לתובעת "קארין (הנתבעת 2-הערה שלי ה.פ) יכולה להגיע אליך לתל אביב ללא שום בעיה. אתן לה את הטלפון שלך ואת הצ'ק שלך אני ביטלתי יש עליו קרוס אשלח לך תמונה". התובעת טוענת כי תוכן ההודעה אינו מתיישב עם טענת הנתבע 1 לפיה שימש כשכיר אצל הנתבעות 2 ו-3. לטענתה, לא סביר כי עובד שכיר ישלח את מעסיקתו לבית לקוחה להחליף המחאה וכי הנתבעים היו באותם מועדים בני זוג.

12. ביום 16.6.19 שלח הנתבע 1 הודעה לתובעת לפיה "אני וקארין (הנתבעת 2) נפרדנו עסקית אז אנחנו נמשיך מכאן... זה הטלפון שלי אגב החדש של העסק" ובהודעה נוספת מחודש אוקטובר 2019 כתב: "שהספה תגיע אליי אבחר זה תמיד יש במלאי אשתף אותך במסע שתגיע הספה היא אמורה להגיע שבוע הבא". עולה כי הנתבע 1 התנהל מול התובעת בקשר להזמנה, גם לאחר סגירת החנות.

13. לאחר הגשת התביעה ביום 4.12.2019, הודיע הנתבע לתובעת כי הספה מוכנה וגם הספרייה והשולחנות "כבר הוזמנו והחלו בייצור שלהם" (נספח ג' לכתב ההגנה). בדיון מיום 23.01.2020 טען הנתבע כי הספה מוכנה לאיסוף, אולם התובעת הודיעה כי לא ידעה זאת קודם למועד הדיון ואינה מעוניינת בספה אשר לא נבחרה ולא הוזמנה על ידה.

נמצאנו למדים שהנתבע 1 אף המשיך להתנהל מול התובעת בנושא ההזמנה.

14. גם אם נקבל טענת הנתבע 1 לפיה היה שכיר בחברה, הרי היות אדם אורגן של תאגיד אינו מקים אוטומטית מחסום מפני הטלת אחריות אישית, מקום בו הוכח אשם אישי-סובייקטיבי למעשים או מחדלים שבוצעו על ידו (ע"א 10385/02 מכנס נ' רג'נט השקעות בע"מ, פ"ד נח(2) 53). לפי סעיף 54א לחוק החברות התשנ"ט-1999, אין בייחוס פעולה או כוונה של אורגן, לחברה, כדי לגרוע מהאחריות האישית שיחידי האורגן היו נושאים בה אילולא אותו ייחוס. השאלה היא, ככלל, אם ביצע בעל התפקיד בתאגיד, באופן אישי, את יסודות העילה המקימה חבות (ע"א 2273/02 חברת פסל בע"מ נ' חברת העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ, נח(2) 36.((2003)

15. כאמור, ביצוע ההזמנות וההתנהלות כולה לעניין האספקה נעשו באופן ישיר מול הנתבע ואף היה עליו, ככתובת היחידה לעניין זה, לעדכן את התובעת בדבר האפשרות לפיה הנתבעת 3 לא תוכל לספק את הרהיטים, מיד כאשר התברר כי אלה פני הדברים.

16. הנתבע 1 טוען כי יש לקזז מסכום התביעה 30% ובסך 12,900 ₪, בגין שירותי עיצוב פנים שהעניק לתובעת. לדבריו, הגיע לצורך כך פעמיים לבית התובעת. התובעת טוענת כי מדובר בשירות אשר הנתבע התחייב לספק ללא עלות כחלק מההזמנה. אין פירוט או נתונים לגבי היקף שירותי עיצוב הפנים שניתנו עפ"י הנטען לתובעת. יתר על כן, לא ברור ערכו של הייעוץ ללא שסופקו הרהיטים נשוא ההזמנה.

17. סוף דבר- אני מחייבת את הנתבעים 1 ו- 3, ביחד ולחוד, להשיב לתובעת את הסך של 17,000 ש"ח כשהוא צמוד למדד ונושא ריבית כחוק, מיום 12/3/19 ועד התשלום המלא בפועל. הנתבעים 1 ו-3 יישאו ביחד ולחוד בהוצאות התובעת בגין אגרה והוצאות בסך 500 ₪ כשסכומים אלה צמודים למדד ונושאים ריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד מועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ט"ו סיוון תש"פ, 07 יוני 2020, בהעדר הצדדים.