1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות (כב' הרשם הבכיר אריה דורני – דורון) מיום 13.11.19 בת"ק 57230-06-19 אשר ניתן בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד – 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט").

2. המבקש - התובע הגיש תביעה קטנה בסך 31,500 ₪ נגד המשיבה - הנתבעת.

בכתב התביעה טען המבקש כי ביום 24.7.18 ביצעה המשיבה עבורו בדיקת רכב מסוג וולוו טרם רכישתו ע"י התובע.

נטען כי על פניו מתוצאות הבדיקה שהוצגה לו עלה כי המנוע תקין מלבד "רעש במערכת תיזמון שסתומים, נזילות שמן, רעש גלגלות ורצועות, תושבות מנוע חלשות". בנוסף מבדיקת הקומפרסים ניתן היה לראות כי המנוע תקין.

ביום 8.8.18 הוכנס הרכב לטיפול 10,000 במוסך מורשה ובבדיקה הממוחשבת התגלתה תקלה במנוע.

ביום 16.10.18 הרכב נבדק ע"י שמאי ונקבע כי הבדיקה הייתה שגויה ויצרה למבקש נזק כבד.

התובע פנה לשמאות נוספת לפיה עלות התיקון 18,991 ₪ ונשללה סיבה חיצונית לתקינות הרכב.

סמוך לגילוי התקלה פנה התובע לנתבעת אך היא לא התייחסה לטענותיו ולא שלחה שמאי מטעמה לבדיקת הרכב.

בנסיבות העניין, התובע החליט למכור את הרכב.

סכום התביעה מורכב מהנזקים הבאים:

20,000 ₪ בגין הפסד מכירת הרכב, 500 ₪ בגין העברות בעלות, 1,500 ₪ בגין הגשת תביעה ואגרה, 2,000 ₪ בגין ימי חופש, 1,200 ₪ בגין שמאות, 2,100 ₪ בגין חוות דעת משפטית, 500 ₪ בגין תמלול שיחה, 3,730 ₪ בגין תיקונים ובדיקות במוסכים.

בכתב ההגנה טענה המשיבה כי בטופס הבדיקה שלה צוין במפורש כי מנוע הרכב נמצא לא תקין. התובע בחר להתעלם מטופס הבדיקה ואין לו להלין אלא על עצמו בלבד.

3. בדיון שהתקיים ביום 11.11.19 העידו התובע, נציגי הנתבעת ושמאי מטעמה.

לאחר שנשמעו הצדדים, הציע בימ"ש לצדדים הצעה שנוסחה לפרוטוקול כדלקמן:

"בית המשפט יכריע בתובענה לפי סמכותו שבסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. משמעות הדבר, שבית המשפט יכול לתת פסק דין שמקבל את התביעה במלואה או דוחה את התביעה או כל תוצאה שבאמצע. מובהר לצדדים שפסק הדין יינתן לאחר שנשמעו טענותיהם ועל סמך החומר הקיים בתיק; כי בית המשפט רשאי, אך לא חייב, לנמק את פסק הדין בקצרה, ויכול שפסק הדין לא יהיה מנומק; כי הם רשאים שלא להסכים להכרעה בדרך זו וכי אין באי-ההסכמה כדי להשפיע על תוצאות המשפט; כי פסק הדין יסיים את המחלוקת בכל טענותיהם; וכי ידוע להם שסיכויי ערעור על פסק דין כזה הם נמוכים במיוחד. בית המשפט מסביר לצדדים את המתווה בנסיבות הדיוניות, המקצועיות ומכלול השיקולים, תוך שמירת שמם הטוב והעסקי של הצדדים".

בימ"ש קמא ציין כי נשקל גם מינוי מומחה מטעם בימ"ש והצדדים העדיפו לסיים את המחלוקת במתווה לעיל.

לאחר שפורט המתווה לעיל, נכתב לפרוטוקול כי הצדדים מסכימים להצעה.

4. ביום 13.11.19 ניתן פס"ד ולפיו התקבלה התביעה בחלקה הקטן. המשיבה חויבה לשלם למבקש סך של 2,500 ₪ ב- 5 תשלומים שווים. נקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו.

5. בבקשת רשות ערעור ציין המבקש בפתח הדברים כי ההחלטה לא מנומקת ולכן לא ניתן "לתקוף אותה באופן ישיר". עוד צוין כי ההחלטה לא ניתנה במעמד הצדדים וכי התובע ביקש לדחות את הדיון עקב היעדרות המומחה מטעמו בדיון בבימ"ש קמא.

הובהר כי הערעור הינו ביחס לגובה הסכום.

לטענת המבקש, החלפת מנוע, הוצאות מומחים, הגשת תביעה והגעה לשני דיונים אינם שווי ערך לסך של 2,500 ₪ שנפסקו לטובתו.

6. לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבה וזאת מהנימוקים כדלקמן:

א) הלכה היא כי "ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תינתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת הערעור (רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (פורסם בנבו) (18.3.2015)). רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות לא בהכרח תינתן אף כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת..." (רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' משיח,פסקה 4 לפסק דינו של כב' הש' צ' זילברטל (20.5.15)).

ב)   עוד נקבע בשורה ארוכה של פסקי דין, כי ערכאת הערעור לא תתערב בפסק דין שניתן, מכוח הסכמת הצדדים, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, אלא באותם מקרים נדירים העולים כדי "...חריגה קיצונית ביותר מגבולות הסבירות במסקנות או בקביעת הסכומים שנפסקו..." (ע"א 1639/97 אגיאפוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה, פ"ד נג(1) 337 (1999); וכן ע"א 369/89 עותמאן נ' בויארסקי (25.3.93); רע"א 4044/04 יצחק ועמוס בוקרה, קבלנים בע"מ נ' סגל, פ"ד נח(6) 894 ; רע"א 11080/03 שלודי נ' דגאני (6.12.04).

ג) המקרה שלפני אינו מצדיק התערבות חריגה בפסק דין שניתן בהסכמה מכוח סעיף 79א לחוק בתי המשפט בבימ"ש לתביעות קטנות.

בימ"ש קמא הודיע מבעוד מועד לצדדים, מה הן ההשלכות של מתן פסק דין לפי סעיף 79א ומה משמעותו, והם הסכימו לכך.

העובדה שהמבקש לא ציפה כי ייפסקו לטובתו רק 2,500 ₪ מתוך סכום תביעה של 31,500 ₪, אין בה לכשעצמה משום עילה להתערבות בפסה"ד.

משהסכים למתן פס"ד לפי סעיף 79א לחוק, הוא אינו יכול לחזור בו מהסכמתו בדיעבד, כאשר תוצאת פסה"ד אינה תואמת את ציפיותיו.

זאת ועוד; פסק הדין לא ניתן באותו מעמד אלא רק יומיים לאחר הדיון, כאשר לתובע היה די זמן לעיין בפרוטוקול פעם נוספת ולהבין מה משמעותו של פסק דין לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. עם זאת, המבקש לא העלה כל טענה בנוגע להסכמה למתן פס"ד לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט לאחר הדיון.

הצדדים הסכימו להצעת בימ"ש ולא נטען אחרת.

פסה"ד ניתן בגדר ההסכמה וההסכמה כללה במפורש אפשרות של דחיית התביעה או כל תוצאה שבאמצע.

משניתן פסה"ד כדין בגדר סמכותו של בימ"ש קמא, אין כל מקום להתערבות ערכאת ערעור בפסק דין שכזה ובוודאי כאשר מדובר בפס"ד שניתן על ידי בימ"ש לתביעות קטנות, שאין זכות מוקנית לערעור לגביו.

ד) בימ"ש קמא בחן את מכלול הטענות והגיע למסקנה ולפיה יש לקבל את תביעת המבקש בחלקה הקטן.

אין עסקינן בתיק אשר מעלה שאלה משפטית שיש צורך לדון בה במסגרת ערעור ואף המבקש לא הצביעה על טעות ממשית אשר מחייבת התערבות ערכאת ערעור בפסק דין של בימ"ש לתביעות קטנות, קל וחומר כאשר מדובר בפסק דין שניתן בהסכמה על דרך הפשרה מכוח סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

7. לסיכום:

א. לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ב. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ג. המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו חשוון תש"פ, 24 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.