1. מונחת לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא (כב' ס. הנשיא השופטת שלומית ברסלב), מיום 24.10.19, בתיק אזרחי 6468-03-17 (להלן: "ההחלטה"), לפיה נדחתה בקשת המבקש לפסלות שופט, הימנעות ממתן צו הרחקה לפי חוק הטרדה מאיימת, ואי התרת הגשת מסמכים ועדויות נוספות וכן השגה על ההוצאות שנפסקו בגדר אותה החלטה כנגד המבקש.

2. בתמצית, בבית משפט קמא מתבררת תביעה שהגיש המשיב-הבעלים של דירת מגורים הנמצאת ברח' רחל 24 בחיפה לפינוי הדירה ותשלום דמי שימוש ראויים, כנגד המבקש.

3. בית משפט קמא פירט בהחלטתו את ההליכים הקיימים לפניו, באופן מפורט, ועולה מהחלטה זו כי התיק היה קבוע להוכחות ליום 23.5.19, ויום לפני ישיבת ההוכחות עתר המבקש להוספת 3 תצהירים מטעמו, ובפתח ישיבת ההוכחות, נתן בית משפט קמא החלטה מפורטת, בעיקרה, קבע כי חרף מועד הגשת הבקשה מצא בית משפט קמא להיעתר לבקשה להוספת תצהירים מטעם המשיב, כפוף לתשלום הוצאות, כפי שנקבע בהחלטה מיום 23.5.19 וכן מתן אפשרות למשיב (התובע בתיק בית משפט קמא) להגיש תצהיר משלים תוך 60 ימים.

4. בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 23.5.19 הוגשה על ידי המבקש, ובית המשפט דחה את הבקשה לעיון חוזר.

5. המבקש הניח בפתחו של בית משפט קמא מספר בקשות כאשר הבקשה הראשונה הינה בקשה לפסלות שופט, שנדחתה על ידי בית משפט קמא, מהנימוקים המפורטים בסעיפים 24-29 להחלטה, שעיקרן העדר עילה לפסלות שופט.

6. בנוסף, הניח המבקש בפני בית משפט קמא בקשה לצו הרחקה, ובבקשה זו דן בית משפט קמא, וקבע בגדרי החלטתו מושא הבקשה לרשות הערעור, שהתביעה שמתנהלת בפניו שעניינה פינוי, אינה האכסניה הנכונה להגשת בקשות למתן צו הרחקה.

7. עוד קבע בית משפט קמא כי אמנם בית משפט מוסמך ליתן סעד זמני לבקשת המבקש, אך יהיה זה אך ורק בנסיבות חריגות במיוחד שלא מתקיימות בנסיבות תיק זה.

8. בית משפט קמא הבהיר כי בפניו מתנהלת תביעה בעילת פינוי ואין לומר כי הסעד המבוקש (צו הרחקה) קשור קשר הדוק בעילת התביעה ו/או נובע ממנו וכי מדובר בעילה אחרת שבדרך כלל נדונה בהליך דיוני שונה, בהתאם לחוק מניעת הטרדה מאיימת ואף מדובר בהליך מהיר וייחודי ויש לנקוט בו בבקשה בהתאם לחוק למניעת הטרדה מאיימת ולא במסגרת ההליך בפני בית משפט קמא.

9. בית משפט קמא הוסיף וציין כי אין בפי המבקש כל הסבר מדוע לא נקט בדרך המלך והגיש תובענה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת במסגרת הליך הפינוי המתנהל בפני בית משפט קמא, משכך, דחה את הבקשה.

10. בקשה נוספת לביטול ההחלטה מיום 23.5.19, הונחה בפני בית משפט קמא ,אותה בית משפט קיבל באופן חלקי והתיר למבקש להגיש תצהיר משלים מטעמו בהתאם להוראות ההחלטה בסעיפים 35-36, על חלק זה בהחלטה, לא מלין המבקש.

11. באשר לבקשה להגשת מסמכים נוספים ועדויות נוספות, בית משפט קמא הבהיר כי אין מקום לטענה כי נמנע מהמבקש להגיש תצהירים ועדויות מטעמו ולבקשה הנוכחית שנדונה בפניו לא צורף תצהיר ערוך כדין אלא אסופת מסמכים, בשל כך, קבע בית משפט קמא שלא ברור איזה תצהיר נוסף עותר המבקש להגיש, נוכח כך, בית המשפט דחה את הבקשה במתכונת כפי שהוגש על ידו.

12. באשר לטרוניה המפורטת ברישא של רשות הערעור, לפיה בית המשפט יבחן מחדש את פסיקת ההוצאות, אציין כי בהחלטת בית משפט קמא מושא הערעור, סבר בית משפט קמא כי מן הראוי היה לחייב את המבקש בהוצאות, עם זאת, בנסיבות, מצא בית משפט קמא שלא לחייב בהוצאות נוספות בשלב זה, ולכן תמוהה בעיני מדוע טוען ברישא של הבקשה כי יש לבחון מחדש פסיקת ההוצאות, שעה שלא נפסקו ואם כוונת המבקש להוצאות שנפסקו בהוצאות קודמות, הרי אין מקום לבחון את ההוצאות, שלא מצא המבקש להשיג עליהם במועד שהיה צריך להשיג עליהם.

13. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, ובתיק בית משפט קמא, מצאתי לדחות את הבקשה לאלתר, ללא צורך בתגובת הצד שכנגד, בהתאם לתקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, והתייחס לכל החלטה והחלטה באופן נפרד.

החלטת הפסלות

14. החלטה מסוג זה אינה בסמכות בית משפט זה, כל תקיפה של החלטה בעניין פסלות שופט, יש להביאה בפני בית המשפט המוסמך ובפני בית משפט עליון, ולא במסגרת בקשה זו. לא ברור מדוע הוספה ברישא של הבקשה התייחסות ל- "פסלות שופט", מאחר ומנימוקי הבקשה אינו מלין על החלטה זו, אך למען הבהירות ציינתי את אשר ציינתי ביחס להחלטת הפסלות.

פסיקת הוצאות ;

15. בית משפט קמא לא חייב במסגרת החלטתו כמפורט בסעיף 39 את המבקש בהוצאות בגין סדרת הבקשות, שהונחו לפתחו של בית משפט קמא, חרף סברתו שהיה ראוי לחייבו בהוצאות, וקבע כי יתייחס למכלול התנהלות המבקש בעת פסיקת הוצאות במסגרת פסק הדין.

16. משכך, אין מקום לדון בנושא ההוצאות מאחר ובית משפט קמא לא פסק הוצאות. יחד עם זאת, פרק שלם בבקשת רשות הערעור בחר המבקש להתייחס לשאלת ההוצאות וביקש מבית משפט זה להתערב בהוצאות, אך ניכר כי ב"כ המבקש נקלע לכלל טעות כאשר הוא מפנה להחלטת בית משפט קמא בסעיף 21. טעות זו , כך נראה, בהבנת המבקש שציטוט החלטה קודמת שניתנה על ידי בית משפט קמא, בגוף ההחלטה מושא הערעור, מקנה לו זכות לתקוף את ההחלטה מיום 23.5.19, ולא כך הדבר.

ההחלטה מיום 23.5.19, רלבנטית להבנת רקע ההליכים שהביאו את בית משפט קמא להחלטתו הנוכחית, אך בכך, לא מוקנית למבקש זכות מחודשת לתקיפת ההחלטה מיום 23.5.19, מעצם הבאתה כעובדת רקע בבקשה הנוכחית.

17. אותה החלטה, לא עמדה למבחן הביקורת והמבקש השלים עם אותה החלטה ולא בחר להגיש בגינה בקשת רשות ערעור במועד, על כן אין מקום להתייחס לרכיב ההוצאות כלל ועיקר.

18. מעבר לדרוש, אציין שבשאלת ההוצאות בית המשפט אינו מתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית ומשכך, אין מקום להידרש לסוגיית ההוצאות.

הליך צו ההרחקה;

19. בית משפט קמא דחה את הבקשה למתן צו הרחקה והפנה את המבקש לפנות בהליך המתאים, דרך המלך בבקשות מסוג זה והיא נקיטת הליך עצמאי ונפרד, זריז ומהיר במסגרת חוק הטרדה מאיימת. לא מצאתי כפי שציין בית משפט קמא מדוע המבקש לא עותר להליך מסוג זה ומבקש לסרבל ולהכביד על בית משפט קמא בנקיטת הליך זה כהליך משנה במסגרת תביעת פינוי המתבררת בפניו.

20. לערכאה הדיונית סמכות רחבה בנדון, לא מצאתי מקום להתערב בשיקול דעתה, שבנסיבות העניין, שיקולי בית משפט קמא מקובלים עלי, ועל המבקש, כמצוות בית משפט קמא, להגיש הליך נפרד ועצמאי שבו ייבחנו התנהלות הצדדים לרבות השיהוי, והתעקשות המבקש, כך ממש, לנהל ולהכביד על בית משפט קמא, היא ההתנהלות לא ברורה, ועליו לנקוט בהליך עצמאי ונפרד.

21. משכך, אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא בעניין צו ההרחקה.

הגשת מסמכים ועדויות נוספות ;

22. בית משפט קמא סבר בהחלטתו כי הבקשה שמתייחסת לאסופת מסמכים, כפי שהוגשה דינה דחייה. בית המשפט ציין כי לא הבין באיזה תצהיר מדובר ובמסגרת בקשת רשות הערעור מבהיר ב"כ המבקש, שמדובר בתצהיר של עובדת זרה וכן מסמכים נוספים שביקש להגיש.

23. מאחר ובית משפט קמא לא חסם את דרכו של המבקש בהגשת בקשה תקנית ונכונה, אלא התייחס לאסופת המסמכים שהובאו בפניו, על המבקש להגיש בקשה מסודרת בהתאם לדרישות התקנות, יצרף אליה תצהיר ערוך כדין, ובמסגרתה יעתור לצירוף תצהירים וראיות נוספות ובית המשפט, כפי שנהג עד כה באורך רוח כלפי המשיב, ינהג כך בעתיד וידון בבקשה לגופה.

24. לסיכום – נוכח כל האמור לעיל, שוכנעתי כי אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא ודין בקשת רשות הערעור להידחות על כל חלקיה.

ניתנה היום, כ"ח חשוון תש"פ, 26 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.