הפ"ב 55751-11-19 רפאילוב נ' טיב

בפני כב' השופטת הדס פלד

העתק החלטת בית משפט מיום 12 ינואר 2021

1. בדיון מיום 11.5.20 הגיעו הצדדים, להסדר פשרה לפיו, ישלם השיב למבקשת סכום כולל סופי ומוחלט בסך של 101,000 ₪, עד לא יאוחר מיום 1.10.2020. הצדדים הסכימו כי ככל וסכום הפשרה לא ישולם במלואו ובמועדו, יפנו לבית המשפט ויסמיכו אותו לפסוק את הסנקציה לפי סעיף 79א' לאחר טיעון קצר בכתב . להסדר הפשרה ניתן תוקף של פסק דין (פ' ע' 7 ש' 7).
2. המבקשת עותרת לביהמ"ש לפסוק את הפיצוי לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד-1984. לטענתה, המשיב לא קיים את הסדר הפשרה אשר קיבל תוקף פסק דין. ב"כ המבקשת הגיש הודעה לבית המשפט, אליה צרף את תשובת המשיב.

3. כאמור מנוסח הסדר הפשרה עולה כי הצדדים הסכימו לחזור לביהמ"ש ככל וסכום הפשרה לא ישולם במלואו ובמועדו.
ניתן לחזור אל ביהמ"ש כאשר ברור מנוסח הסדר הפשרה כי הצדדים נתכוונו לכך, ובהתאם לתנאים שנקבעו בהסדר הפשרה בלבד (רע"א 9442/00 שמשון קידוחים ובניין בע"מ נ' אלגד חברה להנדסה ולבנין בע"מ, פ"ד נה(4) 289). "עם אישור הפשרה גמר בית המשפט את מלאכתו, ואין לבוא אליו עוד לשם ביצועה, אלא במידה שנקבע הדבר בפשרה עצמה, כגון שהתנו בפשרה שבית המשפט ימנה מעריך אשר יקבע שוויו של נכס... פשרה בה הוסכם, כי הנתבע ישלם לתובע סכום אשר ייקבע על ידי פלוני, ופלוני קבע את הסכום, אבל הנתבע אינו משלם, מה תרופת התובע? הדבר תלוי בדרך בה אושרה הפשרה: אם קבעו בה, כי אחרי קביעת הסכום ישובו בעלי הדין לבית המשפט כדי שיתן פסק דין על הסכום שנקבע, הרי שערי בית המשפט טרם ננעלו... אך אם הפשרה שנעשתה מסיימת את הדיון לחלוטין, והתובע עומד במריו, אין ברירה בידי התובע זולת הגשת תביעה חדשה על פי עילת הסכם-הפשרה שנעשה..." (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי [3], בעמ' 550).

4. לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה, ובהתחשב בסכום השיק נשוא הסדר הפשרה, אני קובעת כי סכום הפיצוי אותו ישלם המשיב למבקשת יעמוד ע"ס 5000 ש"ח.