לפניי תביעה נזיקית שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 04.06.19. הצדדים חלוקים בשאלת האחריות לתאונה וכן בשאלת שיעור הנזק שנגרם לרכב התובעת. להלן נברר את הסוגיות השנויות במחלוקת.

טענות הצדדים

1. בשעה 16:50 עצרה התובעת את רכבה בצד ימין בשולי הכביש ברחוב בן צבי 24, מול הכניסה לביתה והמתינה לבעלה על מנת לקחת אותו לשדה התעופה.
2. הכביש הינו דו סטרי, בעת שהמתינה, רכבים המשיכו לנסוע על הכביש משמאלה.
3. לפתע הרגישה התובעת מכה חזקה מאחור בצד שמאל על ידי רכב שפגע בה והמשיך לפגוע תוך כדי נסיעה ושבר גם את המראה השמאלית שעפה קדימה לפני הרכב בצד שמאל.
4. לאחר כ- 3 דקות בהם לא יצא אף אחד מהרכב, יצאה נהגת ואילו התובעת יצאה לקראתה.
5. הנתבעת 1 התנצלה וטענה כי התובעת חונה באדום- לבן.
6. התובעת מציינת כי הרכב היה בחניה בעצירה מוחלטת מזה 10 דקות.
7. התובעת ביקשה מהנתבעת 1 את פרטיה, אותם סירבה הנתבעת 1 לתת ואמרה שממתינה לבעלה שכבר יגיע ושהוא ייתן לתובעת את הפרטים.
8. לאחר כמה דקות שבעלה לא הגיע ביקשה התובעת את רישיון הנהיגה של הנתבעת 1 והחלה לרשום את הפרטים וכאשר רצתה לצלם את הרישיון, הגיע בעלה של הנתבעת 1 וחטף את הרישיון מידה של התובעת וטען כי אינו מסכים שתצלם את רישיון הנהיגה.
9. בעלה של הנתבעת 1 הסכים רק לתת לתובעת את מספר הנייד שלו
10. לאחר הפצרותיו של בעלה של התובעת, הסכים בעלה של הנתבעת 1 לצלם לתובעת רישיון רכב שאינו בתוקף וטען כי אין לו את פרטי הביטוח וזה של ביטוח ישיר.
11. בעלה של הנתבעת 1 לא הסכים שהתובעת תצלם את רישיון הנהיגה, אלא רק את מספר הרכב ולאחר מכן אמר לתובעת לפנות לחברת הביטוח ביטוח ישיר.
12. מנגד, לטענת הנתבעות באותו יום עשה דרכו רכב הנתבעות ברחוב בן צבי וחלף על פני כיכר בצומת עם רחוב ריינס. בצאתו מהכיכר הבחינה הנתבעת 1 ברכב התובעות עומד באדום לבן בימין הדרך. רכב הנתבעות החל בעקיפת רכב התובעות וכאשר היה במקביל לרכב התובעות, החל זה בנסיעה ללא כל התרעה מוקדמת, ופגע עם מראתו הימנית במראה השמאלית של רכב הנתבעות.
13. בנוסף, הנתבעות מדגישות כי לא נוצר כל מגע בין הרכבים פרט למגע בין המראות.
14. הנתבעות טוענות כי אף בעין בלתי מקצועית ניתן להבחין כי ברכב התובעות 2 מוקדי נזק בגבהים שונים וללא רציפות ביניהם, אשר לא נגרמו ולא יכלו להיגרם שניהם כתוצאה מאירוע תאונתי אחד.
15. בנוסף, טוענות הנתבעות כי אף השמאי מטעמן של התובעות הפריד את שני מוקדי הנזק הללו והעריכן בנפרד בחוות דעתו.
16. הנתבעות פנו לתובעות וביקשו להעמיד את רכבן של התובעות לבדיקת שמאי מטעמן, אך התובעות סירבו לכך.

דיון והכרעה

1. המחלוקת שבין הצדדים סבה הן סביב שאלת האחריות לעצם התרחשות התאונה. ככל שאכן תוכר אחריות הנתבעים, ידון יסוד הנזק כתנאי שני מצטבר לאחריות בנזיקין.
2. שני הנהגים המעורבים בתאונה העידו בפניי ובני זוגם. הנהגים המעורבים הדגימו במכוניות הדגמה את אופן התרחשות התאונה וכן הוגש טופס ההודעה מטעם התובעת, תמונות הנזק ברכבים וכעת אני נדרשת להכרעה.
3. על סמך מכלול החומר המונח לפניי ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקחת בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית.

מסקנתי זו מבוססת על סמך הנימוקים הבאים:

1. על פי הוראות סעיף 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז - 1976, ינומק פסק דיני בצורה תמציתית.
2. ראשית התובעת הותירה רושם מהימן ואני מאמצת גרסתה בנוגע לאופן התרחשות התאונה. בנוסף, עדותה של התובעת הייתה עיקבית הן בכתב התביעה, הן בטופס הודעה לתאונה והן בפרוטוקול הדיון.
3. שנית ועיקר, גרסת התובעת מתיישבת יותר עם סימני הנזק של רכב התובעת בחלקו הקדמי. הפגיעה ברכב התובעת היא בצידו השמאלי של הרכב ואדון על כך בהמשך בהרחבה. מעיון בתמונות ניתן לראות כי המראה הסתובבה כלפי חוץ כתוצאה מהמכה, נזק שהולם את גרסת התובעת לפיה היתה ברכבה בעצירה, אך מתיישבים פחות עם גרסת הנתבעת לפיה התובעת, החלה בנסיעה שכן היה מקום לצפות שלא תהיה פגיעה במראת התובעת, שכן ככל ואכן התובעת היתה מתחילה בנסיעה, המראה ברכבה דווקא היתה מתרחקת מרכב התובעת.
4. חיזוק לגרסת התובעת מצאתי בתמונת מנח רכבה של התובעת לאחר התאונה. בתמונה ניתן לראות בבירור כי רכב התובעת איננו מוטה כגרסת הנתבעת, אלא עומד בצורה ישרה בצמוד למדרכה, מאחורי רכב שחנה מלפניה.
5. חיזוק משמעותי נוסף לגרסת התובע מצאתי בעדותו של בן זוגה של התובעת אשר העיד כי במועד התאונה היה בביתו ולא ברכבה של התובעת. עדותו עולה בקנה אחד עם גרסת התובעת לפיה היא לא היתה בנסיעה במועד התאונה אלא המתינה לבעלה ברכב בעמידה, על מנת לקחת אותו לשדה התעופה.

ועל כך העידה: "אני עמדתי וחיכיתי לבעלי שיגיע עם המזוודה אין הגיון שאני עמדתי וחיכיתי והיא נכנסה בי" (עמוד 7 לפרטוקול הדיון שורות 28-29).

1. מנגד, גרסתה של הנתבעת לא הייתה מהימנה בעיני לכל אורכה. התרשמתי כי הנתבעת מתחמקת מלתת גרסתה באשר לאירוע התאונה. גרסתה לא היתה קוהרנטית וסתרה עצמה בנוגע לתיאור נסיבות התרחשות התאונה.

בסעיף 2 לכתב התביעה ציינה הנתבעת כי "רכב הנתבעות החל בעקיפת רכב התובעות וכאשר היה במקביל לרכב התובעות, החל זה בנסיעה ללא כל התרעה מוקדמת..." ואילו בעדותה העידה הנתבעת כי "לא יודעת אם היא חנתה את הרכב או בנסיעה. אני יודעת שהרכב היה מוטה" (עמוד 5 לפרוקטול הדיון שורה שורות 15-16).

1. התרחיש ההגיוני והסביר הוא כי התובעת עצרה את רכבה בצד ימין בשולי הכביש ובעודה ממתינה לבעלה בעמידה רכב הנתבעת חולף על פני רכבה ופגע לה בחלק השמאלי של רכבה.
2. לנוכח האמור, מצאתי להעדיף את גרסת התובעת על פני זו של הנתבע.
3. באשר לנזק, התובעת צירפה חוות דעת שמאית של מר עמוס ז'ורבסקי אשר בדק את הרכב של התובעת ביום 5.6.2019 יום לאחר התאונה. הנתבעת הגישה חוות דעת נגדית של מר

אילן בן ארצי אשר בדק את רכב התובעת והנתבעת ביום 20.5.2020.

לדיון שהתקיים המומחה מטעם התובעת לא התייצב לחקירה נגדית על חוות דעתו כך שלא ניתן היה לקבל מפיו הבהרות על חוות דעתו. כאשר התובעת נשאלה על ידי בית המשפט האם היא רוצה לקיים דיון נוסף לצורך חקירתו, הלה השיבה שהיא מבקשת לקיים את הדיון בלעדיו וכי היא מבינה את המשמעויות של העדר התייצבותו (עמוד 3 לפרוטוקול הדיון שורות 19-20).

21. מבחינת שתי חוות הדעת שהובאו בפניי ובצירוף עם עדות המומחה מטעם הנתבעת, אני מוצאת לנכון לקבל את קביעותיו של שמאי הנתבעת לאור העובדה שהסבריו וקביעותיו נראות לי סבירות בנסיבות העניין ומבחן הסבירות הוא בסופו של יום הפריזמה מבעדה בוחנים את שומת הנזק.

22. עדותו של שמאי הנתבעת הותירה עליי רושם חיובי. התרשמתי, כי קביעותיו בחוות הדעת מבוססות כדבעי והוא הסבירן באופן מניח את הדעת ומשכנע.

בהתאם לחוות דעתו שהוגשה על ידי השמאי אילן בן ארצי נמצא כי קיימים 2 מוקדי נזק, בצד שמאלי אחורי וראי צד שמאל.

במוקד הנזק הראשון נמצא כי רכב המכונית ניזוקה בחלקה האחורי שמאלי, סה"כ 4,001.40 ₪.

במוקד הנזק השני נמצא כי המכונית ניזוקה בצידה השמאלי, ראי צד שמאל ניזוק, סה"כ

2,340 ₪.

23. בהתאם לחוות דעתו הנזק שנגרם באירוע הנדון הינו מוקד 2, צד שמאל, נזק לראי צד שמאל בלבד ואילו הנזק הראשון - נזק אחורי שמאלי אינו קשור לאירוע הנדון.

עוד הוסיף המומחה כי גם שמאי מטעם התובעת הפריד את שני מוקדי הנזק על בסיס ההנחה כי נגרמו משני אירועים שונים.

ועל כך העיד "כבר בחוות הדעת מטעם השמאי זיהיתי שמדובר בשני מוקדי נזק. בדר"כ שיש שני מוקדי נזק המשמעות של חוות הדעת עם שני מוקדי נזק קיים חשש לכאורה שהנזק הם לא מאותו אירוע. לפיכך שמאי שעורך חוות דעת מפריד את שני מוקדי הנזק. זה מה שעשה השמאי..גם אני בבדיקת הרכב נוכחת שמדובר מנסיוני המקצועי בשני מוקדי נזק שלא קשורים אחד לשני. גם אני הורדתי בחוות דעתי את שני מוקדי הנזק, על בסיס זה שנראה חי שהם לא מאותו אירוע. .. הנזק האחורי שמאלי לא קשור לתאונה. (עמוד 6 לפרוטוקול הדיון שורות 9-28).

24. חיזוק משמעותי למסקנתו מצא המומחה בבדיקת הרכב של הנתבעת לפיה לא נמצאו נזקים על הרכב אשר יכולים לגרום לנזק במוקד האחורי שמאלי.

בהתאם לעדות המומחה: "בדקתי את הרכב הפוגע ואני מציג לבית המשפט את התמונות של רכב הפוגע שאין לו שום נזק. לשאלת בית המשפט איפה היה נזק אם כן? אני משיב כי בצד הקדמי ימני. היה מצופה שייגרם נזק בחלק הקדמי ימני מה שאין פה כפי שרואים.

25. משאלו הם פני הדברים, אני מאמצת את חוות הדעת של הנתבעת, וקובעת כי על הנתבעת לשלם לתובעת בגין מוקד החלק השני נמצא כי המכונית ניזוקה בצידה השמאלי, ראי צד שמאל ניזוק, סה"כ 2,505.73 ₪ ₪ עלות מראה חדשה בהתאם לדו"ח אומדן נזק מיום

9.8.2020.

סוף דבר

26. בנסיבות אלו, הנתבעת תשלם לתובעים סך של 2,505 ₪, שכ"ט שמאי בסך 1,200 ₪ (בכפוף להצגת קבלה) וכן 400 ₪ הוצאות משפט.

סך הכול תשלם הנתבעת לתובעים סך כולל של 4,105 ₪ אשר ישולם 30 יום מהיום.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב וזאת תוך 15 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ח אלול תש"פ, 17 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.