1. בפניי בקשה מוסכמת לאישור הסתלקותו של המבקש מהבקשה לאישור תובענה ייצוגית נשוא תיק זה כנגד המשיבה, על פי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק"), ועל דחיית תביעתו האישית של המבקש כולל קבלת גמול בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ ("ככל שחל") למבקש ושכר טרחת בא כוחו בסך 27,000 ₪ בתוספת מע"מ, וללא צו להוצאות.

2. עניינה של התביעה בהפרה נטענת של הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 וצו הגנת הצרכן (סימון טובין)(סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל)(הוראת שעה), התשע"ז-2017 (להלן: "הצו"), המתבטאת בכך שהמשיבה לא סימנה את מחירם הממוצע בחו"ל של מוצרים המנויים בתוספת לצו, בעסקאות מכר מרחוק הנערכות במסגרת החנות המקוונת שבבעלותה, כמתחייב.

3. המבקש ביקש לאשר התובענה כייצוגית, תוך טענה כי הקבוצה כוללת את "כלל רוכשי המוצרים המשווקים על ידי המשיבה, מבלי שסומן מחירם הממוצע בשקלים חדשים במדינה או במדינות שנבדקו מחוץ לישראל, כקבוע בצו הגנת הצרכן (סימון טובין)(סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל)(הוראת שעה), התשע"ז-2017".

על דרך האומדנה, העמיד המבקש את סכום התובענה ביחס לכלל חברי הקבוצה כלפי המשיבה על סך של 1,440,000 ₪. נזקו האישי הנטען של המבקש כלפי המשיבות הועמד על סך של 45 ₪ (מעוגל; כולל נזק לא ממוני).

4. בבקשה שבפניי, אשר נתמכת בתצהירי המבקש ובא כוחו, עותרים הצדדים במשותף לסילוק ההליך.

בבקשה נטען, כי היא הוגשה עקב הסדר אליו הגיעו ב"כ הצדדים, לפיו, לאחר קבלת בקשת האישור ובעקבותיה, המשיבה החלה בבדיקת החנות המקוונת שלה, ותיקנה כל פרסום הנוגד את הוראות הצו (באמצעות סימון מחירם הממוצע בחו"ל של מוצרים המנויים בתוספת לצו, ככל שנדרש).

על כן נטען, כי בנסיבות המפורטות לא התקיימו התנאים לאישור התובענה כייצוגית.

5. זאת ועוד, הצדדים הגיעו להסכמה, לפיה, המשיבה תשפה את המבקש בגין תשלום חלקה הראשון של אגרת בית המשפט ששולמה על ידו (בסך של 3,000 ₪).

המבקש והמשיבה אף עתרו במשותף למתן פטור מיתרת האגרה, בהתאם לסמכות בית המשפט, כאמור בתקנה 7א(4)(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות").

דיון והכרעה

6. על פי סעיף 16(א) לחוק, הסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית, טעונה אישור בית המשפט. סעיף 16(ד)(1) לחוק קובע, כי גם כאשר אישר בית המשפט הסתלקותו של מבקש, הוא רשאי לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כח מייצג אחרים, וכן להורות על פרסום או אי פרסום הודעה על כך בהתאם להוראות תקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010, "והכל אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין ובהתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור".

7. בענייננו, נוכח המפורט בבקשה, ובשים לב לטיעוני ב"כ הצדדים בבקשה זו, והשלב המקדמי בו מצוי ההליך, ולכך שאין באישור בקשת ההסתלקות כדי ליצור מעשה בית דין כלפי כלל חברי הקבוצה, למעט המבקש, מצאתי לקבוע כי לא טמונים יתרון ותועלת ממשיים בהמשך ניהול ההליך. על כן, לא מצאתי טעמים המצדיקים להורות על איתור תובע מייצג או בא כח מייצג חלופיים, או על פרסום הודעה בדבר ההסתלקות, דבר הכרוך בהוצאות ניכרות ובסרבול ההליך שלא לצורך (ראו: ת"צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, 21/12/2010)).

8. זאת ועוד, ובכל הנוגע לבקשה לפסיקת גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו, מצאתי כי יש לאשרה בנסיבות המקרה שלפניי (למעט רכיב המע"מ בגמול שייפסק למבקש), לאורם של השיקולים שהתווה המחוקק בסעיף 16(א) לחוק, קרי - קיומן של עילת תביעה לכאורה ותועלת לחברי הקבוצה.

בהינתן השלב המקדמי בו הוגשה בקשת ההסתלקות, ניתן לקבוע בזהירות המתחייבת שהתובענה מגלה עילת תביעה לכאורה. נוסף על כך, הצעדים בהם נקטה המשיבה לאחר הגשת בקשת האישור, מסבים תועלת לחברי הקבוצה ולציבור הצרכנים בכללותו.

על כן, ועל אף שכעקרון, הסתלקות מתוגמלת היא החריג לכלל (ראו: ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, 05/08/2018)), שוכנעתי כי הסכומים המוסכמים כפסיקת גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו הגם שהם על הצד הגבוה, אלא שהם עדיין סבירים ומצאתי לאשרם, וזאת בשים לב לנסיבות העניין המונח לפניי, ובהתחשב בעיקר באופייה וטיבה של התועלת שהושגה לחברי הקבוצה וליתר העקרונות המנחים לפסיקת גמול ושכר טרחה שבסעיפים 22 ו- 23 לחוק ובפסיקה.

לסכום שייפסק כגמול למבקש אין מקום להוספת רכיב המע"מ, שכן עסקינן באדם פרטי ולא בית עסק.

9. נוכח האמור לעיל, ובהסכמת הצדדים, אני נעתר לבקשה ומורה על הסתלקות המבקש מהבקשה לאישור התובענה הייצוגית ועל דחיית תביעתו האישית של המבקש.

המשיבה תישא בתשלום גמול למבקש בסך 5,000 ₪ ובשכר טרחת עו"ד בשיעור 31,590 ₪ (כולל), וזאת ללא צו להוצאות.

10. לעניין האגרה, המבקש והמשיבה סיכמו כאמור, כי האחרונה תשפה את המבקש בגין חלקה הראשון של האגרה ששולמה על ידו, ובהתאם לסמכותי על פי הוראות תקנה 7א(4)(א) לתקנות האגרות, ראיתי לקבל ולאמץ הסכמה זו.

11. בכל הנוגע ליתרת האגרה, המבקש והמשיבה ביקשו כי אעשה שימוש בסמכותי מכוח תקנות האגרות ואפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה. זאת, בשים לב לשלב המוקדם בו הוגשה בקשת ההסתלקות וכן בשים לב לתועלת הציבורית הגלומה באישור בקשת ההסתלקות.

בראי השיקולים שהותוו בת"צ (שלום חיפה) 19713-08-18 עמיאל נ' מוצצים ראשון לציון (2003) שותפות מוגבלת (28/01/2019), ובשים לב לעילת התביעה לכאורה שמגלה בקשת האישור כנגד המשיבה; מהות הפגיעה בחברי הקבוצה והיקפה; תיקון דרכיה של המשיבה בעקבות בקשת האישור (כאמור לעיל), וכן במידת התועלת שהוסבה לחברי הקבוצה בפרט ולציבור בכללותו ולשלב המקדמי בו הוגשה הבקשה, מצאתי כי מתקיימים בענייננו טעמים מיוחדים המצדיקים פטור מתשלום חלקה השני של האגרה וכך אני מורה.

המזכירות תסגור את התיק ותמציא עותק פסק הדין לב"כ הצדדים וכן למנהל בתי המשפט לצורך רישומו בפנקס תובענות ייצוגיות.

ניתן היום, כ"ד סיוון תש"פ, 16 יוני 2020, בהעדר הצדדים.