1. לפניי בקשת רשות להתגונן שהגיש המבקש, מאמן טניס, בתביעה לפינוי וסילוק יד שהוגשה בסדר דין מקוצר ביחס למגרש לאימון טניס.
2. תמצית טענותיה העובדתיות של המשיבה, בין המבקש לבין עמותת ספורט פרטית נחתם בשנת 2009 הסכם שכירות לפיו בעד החזקה במגרש לאימון חוגי טניס, ישלם המבקש דמי שכירות בסך 3,900 ₪ לחודש. נטען כי למשיבה אין העתק מההסכם שתוקפו פג. עוד נטען כי בשנת 2013 פורקה העמותה והתאגיד העירוני "העמותה לפנאי וקהילה באר יעקב", קיבל על עצמו את החזקת המגרש. בשנת 2016, כך נטען, חדל המבקש לשלם את דמי השכירות למעט תשלומים אקראיים. מאז פנתה המשיבה למבקש, כך נטען, ודרשה לפנות את המגרש ולשלם את חוב דמי השכירות אך המבקש התעלם מכך.
3. תמצית טענותיה המשפטיות של המשיבה בכתב התביעה, מעבר לטענת פינוי בגין אי תשלום דמי שכירות, כי המשיבה מחויבת לפרסם מכרז וכי השכרה לתקופה העולה על 5 שנים טעונה אישור של מליאת המועצה ושר הפנים. אלה לא נתקבלו, כך נטען, בקשר עם החזקת המבקש במגרש.
4. תמצית טענות המבקש, ביום 22.8.10 נחתם "הסכם להפעלת מתחם הטניס בישוב באר יעקב" שתוקפו למשך 3 שנים. ההסכם צורף. המבקש התחייב לשלם סכומים כמפורט בהסכם. ביום 26.11.12, כך נטען, התקיימה פגישה בביתו של ראש המועצה, מר ניסים גוזלן, בנוכחות מר יצחק דבש, ממונה מחלקת הספורט אצל המשיבה ואביו של המבקש. בסיומה נחתם "הסכם הארכת התקשרות בין המועצה המקומית באר יעקב באמצעות עמותת מכבי באר יעקב לבין אקדמיית טניס עידן באמצעות עידן רוזנברג". תמצית ההסכם כי "ההסכם הבסיסי", מיום 22.8.10 הוארך ל-2 תקופות שמשכן 5 שנים כל אחת, קרי עד ליום 15.8.23. כנגד ההסכמה כאמור, שילם המבקש, כפי שהתחייב, סך 150,000 ₪. המסמך צורף (להלן: "נספח 3").
5. ביום 24.11.20 התקיים דיון בבקשת הרשות להתגונן. לבקשת הצדדים ניתנה שהות שמשכה 30 ימים על מנת לבוא ביניהם בדברים ונקבע מועד נוסף לדיון ליום 24.12.20. אחר זאת הוגשה בקשה מוסכמת לדחיית מועד הדיון מן הטעם שטרם באו הצדדים ביניהם בדברים ונקבע מועד לדיון ליום 8.4.21. בין לבין הוגש בהסכמה, תצהירו של המבקש זאת לאחר שבהתנגדות הוגש תצהירו של אביו.
6. מצופה היה שבנסיבות המקרה ינסו הצדדים לחתור להסכמות, ולו דיוניות, ור' בהקשר זה גם החלטה מיום 24.11.20, אך זאת לא ארע. כל ניסיון לקדם הסכמות בין הצדדים לא צלח. המבקש העיד, הצדדים סיכמו טענותיהם ומכאן ההחלטה.
7. מעבר לטענות המשיבה כפי שפורטו לעיל, במהלך הדיון ובסיכום טענה המשיבה, בנוסף, כי בין הצדדים לא נחתם כל הסכם, כי נספח 3 חסר כל תוקף חוקי, כי נספח 3 נחתם על-ידי עובד העמותה ולא עובד המועצה, וגם אם היה עובד המועצה הוא אינו יכול לחייב את המועצה בהינתן שאינו חתום על-ידי ראש המועצה והגזבר, כי הסכומים שטען המבקש ששילם לא שולמו למשיבה, וכי "גם אם היה מדובר בחוזה תקף ביחס למועצה המקומית הרי שמדובר בהסכם זכיינות בלתי חוקי שנערך בניגוד לחוק בדגש על חובת מכרזים...". (ר' עמ' 5, שו' 9-11).
8. את המחלוקות העובדתיות הרלבנטיות, בין היתר, האם התקיימה פגישה בביתו של ראש המועצה והאם מר דבש היה במועד הרלבנטי עובד המועצה, וכן את סלע המחלוקת, האם נספח 3, מסמך "הארכת התקשרות", מחייב את המשיבה אם לאו, יש לברר בדרך שמיעת ראיות לצורך קביעת ממצאים עובדתיים ומשפטיים. לא ניתן אפוא להכריע במחלוקת בשלב דיוני זה.
9. עם זאת, יוטעם בהקשרים אלה, כי המשיבה היא רשות מינהלית וככזו עליה לפעול בהתאם לכלל עיקרון חוקיות המינהל. כידוע, על הרשות חלה חובת הגינות כלפי הפרט והיא כוללת את חובת תום-הלב להתחשבות בצד השני ובהסתמכות שלו על מצגים שהוצגו לו. בהקשרים אלה יצוין, ראשית, כי מנספח 2 לכתב התביעה עולה כי המשיבה פנתה לראשונה למבקש בשנת 2018, קרי, כ-5 שנים לאחר שהעמותה פורקה. מכאן שבמשך 5 שנים החזיק המבקש במגרש בידיעתה של המשיבה. המבקש העלה טענת שיהוי בהקשר זה. שנית, בפנייה זו לא טענה המשיבה דבר לעניין העדר חוקיות לעצם החזקת המגרש אלא טענה כי המבקש לא שילם דמי שימוש במשך שנתיים ודרשה את חובה. בסיפת הפנייה, הודיעה המשיבה למבקש כי בקרוב תפרסם מכרז להפעלת חוגי טניס במגרש וכי "עם סיום הליכי המכרז והתקשרות עם המפעיל שייבחר, יהיה עליך לחדול מהשימוש במגרש". כך. המשיבה לא נקבה במועד שבו יסיים המבקש את עיסוקו כמאמן טניס במגרש ולא הטעימה מהי המסגרת המשפטית לסיום מתוכנן זה. שלישית, אשר לאי החוקיות הנטענת, הרי שגם אם מדובר בהסכם "חסר כל תוקף חוקי", כנטען (ר' עמ' 3, שו' 22), הרי שבית המשפט רשאי, בהתאם להוראות חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, לחייב את הצד השני בקיום החיוב כולו או חלקו במקרה שבו צד אחד קיים את חיובו לפי החוזה. רביעית, עצם חתימתו של מר דבש על נספח 3 מהווה אך ראיה לגמירות-דעת הצדדים בעוד שהעדרה של חתימה, קרי, העדר חתימה של גורם מוסמך, כטענת המשיבה, אינה מעידה בהכרח על העדר גמירות-דעת, כאשר שאר נסיבות העניין תומכות על פניו לכאורה, על-סמך החומר שהוגש עד כה, ומבלי לקבע דבר בהליך העיקרי, במסקנה הפוכה.
10. טענות המבקש לעניין שכרו, נזקים כספיים וקיזוז, אינן רלבנטיות לענייננו בהינתן שלא הוגשה תביעה כספית.
11. על יסוד מכלול האמור לעיל, ניתנת למבקש הרשות להתגונן.
12. ההליך יידון בסדר דין רגיל.
13. התצהירים ישמשו כתבי הגנה.
14. תואיל המנ"ת לייתן הוראות להמשך.
15. הוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪ יושתו בסיום ההליך בהתאם לתוצאה.

ניתנה היום, ח' אייר תשפ"א, 20 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.