לפניי תביעה בסך 8,500 ₪.

התובע טען כי נסע באופניים ברחוב הפלמ"ח בצפת שהיה מקורצף על יד הנתבעת וכי לא היה שלט אזהרה . התובע טען כי עקב הבדל רציני בגובה שהיה במקום החיבור בין הכביש המקורצף לכביש הרגיל, הגלגל הקדמי של האופניים חטף זעזוע וזז הצידה וכתוצאה מכך האופניים התהפכו והתובע נפל, נפצע והיה מושבת עם כאבים המשך שבוע. התובע מבקש לחייב את הנתבעת – העירייה בהיותה האחראית לעבודות המבוצעות בשטחה הציבורי , על הצער ועוגמת הנפש שהסבה לו. התובע צירף מסמכים רפואיים תמונות ותכתובת עם הנתבעת.

הנתבעת הגישה כתב הגנה ובו הכחישה אחריותה לכל נזק שיוכח ע"י התובע וטענה כי התובע לא הוכיח את נזקיו. עוד נטען בכתב ההגנה כי במקום האירוע, המוכחש, התבצעו עבודות קרצוף כביש וריפודו מחדש וכי העבודה בוצעה ע"י חברת ס.א.ס עבודות פיתוח בע"מ (להלן "החברה/צד ג'") וכי אם חלה עליה אחריות, יש לחייב את החברה/צד ג'. במקביל הנתבעת הגישה הודעת צד ג' נגד צד ג'.

צד ג' הגישה כתב הגנה להודעת צד ג' וטענה כי כתב התביעה אינו מפרט את נזקי התובע וכי אין כל הוכחה כי נגרמו לו נזקים, כי שילטה את האזור בשלט מתאים "כביש מקורצף" משני צדי הכביש בהתאם לנהלים ולהנחיות ובפיקוח צמוד של משטרת ישראל וכי בסיום הקרצוף במקום שקיימת מדרגה תמיד נמצא שלט המזהיר את הנהגים על הימצאות מדרגה וכי גם מהתמונות שהתובע צירף עולה כי קיים תמרור אך אינו מגלה את השילוט הצמוד לו. עוד נטען כי סכום התביעה אינו מבוסס ונקבע באופן שרירותי ואינו מגובה באסמכתאות פרט לאישור רפואי בדבר "שפשופים ופצעים לא עמוקים.

הצדדים זומנו לדיון.

התובע העיד כי נסע מכיוון רחוב הפלמ"ח לכיוון רח' הנשיא וכי לא היה שלט , כי הכביש היה מקורצף , הייתה מדרגה גובהה, גלגל האופניים התעקם והוא נפל ונפצע. אשת התובע העידה כי ביום האירוע בעלה איחר לבית, הגיע עם בגים עם חורים ופצעים ונראה כאוב , הלכו לקופת חולים וכי במשך שבוע היה מושבת בבית .

נציג הנתבעת העיד כי הנתבעת אינה קשורה וכי עפ"י הסכם ההתקשרות עם צד ג', שהוצג בדיון סומן נ/1, האחריות מוטלת על צד ג' שזכה במכרז ברחוב בו ארע האירוע הנטען.

נציג צד ג' העיד כי היה שילוט כביש מקורצף שלא צולם, כי לא מקבלים אישור מטעם המפקח של העירייה אם אין שילוט, כי בתמונה, שהוצגה סומנה נ/2, תלוי מתחת לתמרור שנראה בתמונה שלט "זהירות מדרגה" וכי לנסוע במקום מקורצף עם אופניים הוא מעשה לא זהיר.

התובע העיד בתשובה כי בכיוון נסיעתו לא היה שלט "זהירות מדרגה" וכי השלט הנראה בתמונה, שהוצגה סומנה נ/3, זה בכיוון הנסיעה הנגדי.

דיון והכרעה

פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית בהתאם לתקנה 15 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976.

בהליך זה נטל השכנוע חל על התובע , החובה עליו להוכיח את תביעתו, על פי הדרישה לפיה "המוציא מחברו עליו הראיה", וזאת על אף שמדובר בתביעה קטנה. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים והראיות שהוצגו בפני, ולאחר ששמעתי את הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות ולהלן אנמק:

1. מעיון בהסכם ההתקשרות בין הנתבעת לבין צד ג' (להלן "הסכם ההתקשרות") בו צד ג' מוגדרת כ"קבלן", שהוצג בדיון סומן נ/1, עולה כי בעמוד 5 נקבע כי "מודגש לקבלן כי עד לגמר הביצוע המלא של הכבישים כולל, התמרור והשילוט במצבם הסופי על פי התוכניות, הוא הינו האחראי הבלעדי לכל נושא בטיחות בתנועת כלי רכב והולכי רגל באתר ועליו לנקוט בכל הנדרש על פי החוקים התקנים וההנחיות התקפות בזמן הביצוע כולל התקנת גדרות ומעקות בטיחות זמניים, תמרור ושילוט זמני ..". עוד נקבע בעמוד 6 להסכם ההתקשרות כי "הקבלן יהיה אחראי יחיד לכל נזק שייגרם לרכוש או לחיי אדם ובעלי חיים עקב אי נקיטת אמצעי זהירות כנדרש..." .

2. לאור האמור לעיל, כפי עולה מהסכם ההתקשרות, האחריות הבלעדית לכל נזק שייגרם לרכוש או לאדם עקב אי נקיטת אמצעי זהירות בעת ביצוע הכביש, בו ארע האירוע הנטען, לרבות ע"י אי הצבת שלט אזהרה בדבר הימצאות מדרגה בכביש , בהתאם לטענת התובע, מוטלת על הקבלן/צד ג' בלבד.

3. לאור זאת , אני מורה על דחיית התביעה נגד הנתבעת.

4. באשר לאירוע, הגעתי למסקנה כי לא הוכח כי בכביש בכיוון נסיעת התובע הוצב תמרור של "זהירות מדרגה" והטענה כי בתמונה שהוצגה סומנה נ/2 תלוי מתחת לתמרור שנראה בתמונה שלט "זהירות מדרגה", לא הוכחה משלא צורף צילום של אותו שלט אשר, לפי הנטען, תלוי על התמרור. אולם, התובע לא הגיש תביעה נגד צד ג' ולא ביקש לצרף אותה כנתבעת נוספת בתיק ועל כן, משנדחתה התביעה נגד הנתבעת, דין ההודעה לצד ג' להידחות.

5. לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה והודעת צד ג'.

6. בנסיבות העניין, איני מחייבת את התובע בהוצאות.

7. המועד להגשת בקשה לרשות ערעור על פסק הדין הוא 15 ימים מיום מתן פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ד כסלו תשפ"א, 30 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.