1. התובע מועסק על ידי הנתבעת כעובד דפוס, מיום 6/1/09.

2. התובע הגיש תביעה נגד מעסיקתו, בטענה כי היא מנכה סכומים משכרו לחברת הביטוח הראל, אולם מעבירה להראל מידי חודש סכומים נמוכים יותר.

לאור זאת, דרש התובע כי הנתבעת תשלם לו את ההפרשים, בסך 11,500 ₪.

3. בדיון מקדמי שהתקיים בפני כב' השופטת איצקוביץ, ביום 16/7/20, הועלתה טענה בעניין ביטוח אובדן כושר עבודה, אשר לטענת ב"כ התובע, אמור להיות ממומן כולו על ידי המעסיק. לפיכך ניתן צו לחברת הראל המורה לה להמציא לתיק בית הדין כל מסמך הקשור לבטוח אובדן כושר עבודה של התובע.

4. התיק הועבר לטיפול מותב בראשות אב"ד הח"מ.

ביום 9/2/21 ניתנה החלטה ונקבע מועד לדיון אליו הוזמן נציג של חברת הראל, שהתבקש להביא עימו את כל התיקים של התובע המתנהלים בהראל, לרבות פירוט של הסכומים שהועברו בגינו על ידי מעסיקתו הנתבעת.

5. לישיבת 1/3/21 לא התייצב נציג של חברת הראל. ב"כ התובע טען שיצר עימם קשר והם אמורים להעביר לו מסמכים.

6. ביום 1/4/21 הוגשו על ידי ב"כ התובע מסמכים שקיבל מחברת הראל. בהודעה שהגיש לתיק חזר וטען כי קיימת אי התאמה בין סכומים שנוכו משכר העובד מידי חודש, לבין הסכומים שהועברו על ידי המעסיק להראל.

7. על פי החלטתי, הוגשו סיכומים בכתב. במסגרת הסיכומים, התובע חזר על טענותיו ודרש כי הנתבעת תשלם לו את ההפרשים בסך 11,550 ₪.

8. בסיכומי הנתבעת נטען כי חברת הביטוח הראל מעולם לא טענה לחוסר בכספים. נטען עוד כי הנתבעת העבירה להראל את מלוא הכספים הנדרשים. בעניין זה צרפה אישורים מחברת הראל וכן אישורי העברה.

לטענת הנתבעת, ככל שחברת הראל העבירה כספים לפוליסות אחרות של התובע, הרי שעליה לתת הסברים לכך, שכן הנתבעת העבירה את כל הכספים הנדרשים.

נטען כי בירור של הנתבעת מול חברת הראל העלה, שהתובע רכש פוליסת ביטוח חיים נוספת "מגן 5" וכי יתכן שהראל העבירו חלק מהכספים שהועברו על ידי הנתבעת, לפוליסה הנוספת שאינה קשורה לנתבעת.

9. בהחלטה מיום 24/8/21 נאמר:

"עיון במסמכים שהוגשו לתיק מעלה כי קיים פער בין הסכומים המפורטים בתלושי השכר של התובע לבין הסכומים שהנתבעת העבירה להראל.

כך, בחודש 12/12 נכתב בתלוש 579 ₪ ואילו לקופה הועברו 488 ₪ חלק העובד.

בחודש 12/14 נכתב בתלוש 611 ₪ ואילו לקופה הועברו 512 ₪.

כך גם בחודשים רבים נוספים.

הפער הנ"ל מצריך בירור בין השאר עם חברת הראל.

לפיכך, נקבע מועד נוסף לדיון ליום 22/11/21 בשעה 10:30.

לדיון יתייצב נציג מוסמך של חברת הראל אשר יביא עימו לדיון את כל הניירת הקשורה לתובע ולפוליסות ביטוח שלו בהראל".

בנוסף נקבע כי נוכח מורכבות המחלוקת, ההליך אינו מתאים להתברר בדיון מהיר והוא הועבר לסיווג סכסוך עבודה.

10. ביום 20/1/22 הגישה הנתבעת "לוח הפקדות" שהתקבל מחברת הראל.

11. ביום 26/1/22 הגיש התובע הודעה לפיה בהתאם לסכומי ההפרשות, החוסרים בהראל עומדים על 6,604 ₪ ולא כפי שנתבע בכתב התביעה. להודעה צורפה טבלה המפרטת את הפערים לפי חודשים. הפערים משקפים את הסכום המופיע התלוש כחלק העובד, את הסכום שהופקד בחברת הראל ואת ההפרש בין השניים. מדובר על התקופה מנובמבר 2012 עד מאי 2019.

12. לישיבת 28/4/22 התייצבה נציגת חברת הראל גב' טל שדות.

כך נרשם מפי העדה:

"אני מטפלת בתביעות המשפטית ולא אשת גביה, המידע שאמסור נמסר לי מאנשי הגביה.

לפי מה שבדקנו בפוליסה אין חובות מס. זאת אומרת התשלומים שהמעסיק צריך להעביר לפי ההצעה או לפי מבנה הפוליסה והמשכורת הידועה לנו הועברו במלואם.

הדבר היחיד שמצאנו, שהוא שווה דיווח לבית המשפט ולצדדים. זה סכומים כסף שנגבו מהעובד מתלוש השכר כדי לשלם על רכיב אובדן כושר עבודה. הסכומים האלה לא בכל החודשים שוייכו בצורה נכונה בתוך הפוליסה.

זאת אומרת, שבמשך חלק מהחודשים לא נרכש לעובד כיסוי אכ"ע כמו שהוא התכוון לרכוש.

הכסף הזה פוצל בין יתר רכיבי הפוליסה וקיים בחסכון לפוליסה, ואם ירצו בכך הצדדים זה טעות שניתן לתקן אותה. אם תהייה סיבה מבחינת בית המשפט או עורך הדין נתקן אותה.

המשמעות תהיה שלעובד יהיה כיסוי רטרואקטיבי והכספים בערכי פידיון, יפחתו, דהיינו יהיה לו פחות פנסיה. אני לא יודעת להגיד את הסכום. אבל לא מדובר בסכום גבוה ביחס לכסף הצבור.

זה האי סדר היחידי שאיתרנו בתיק הזה.

קיבלנו פניות משני הצדדים והעברנו מידע לשני הצדדים וזה אי הסדר היחיד".

העדה הופנתה לפער בין הסכומים שנוכו משכר העובד (לדוגמא – בחודש 11/12) לבין הסכום שהופקד בהראל. לדבריה:

"ההסבר הוא אובדן כושר עבודה כמו שהסברתי. יש כאן הפרשה של 128 ₪ לאכ"ע ואת חלקה שילם העובד. זה היה ההסכם ביניהם בתחילת העבודה".

לאחר מכן נשמעה עדות התובע ומנהל הנתבעת והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

14. הצדדים לא זימנו לעדות את סוכן הביטוח שערך את הפוליסה בחברת הראל. כמו כן לא צורף עותק מלא של הפוליסה.

בנוסף, התובע לא טען דבר לעניין השכר הקובע שממנו יש להפריש לפנסיה. כל שנטען הוא כי הסכום שנוכה מהשכר, לא הועבר במלואו לחברת הביטוח.

15. מתוך חומר הראיות החלקי שהוצג, מצאנו לנכון לפרט מסמכים אלה:

א. הסכם עבודה בין התובע לנתבעת מיום 17/12/08 .

בסעיף 7 להסכם נכתב:

"גמל

החברה תפריש ממשכורת היסוד בחלקו של העובדה, לקופת גמל במתכונת ההפרשה שהופרשה לעובד במקום עבודתו הקודם בחברה".

ב. פוליסת ביטוח חיים של התובע אצל הנתבעת, בחברת הראל (נ/3) . במסמך מופיעה טבלה של ביטוחים בפוליסה, ביניהם "ביטוח למקרה מוות מגן 5 (עם קיזוז חסכון)" שעבורו הפרמיה היא 112.66 ₪.

מועד ההצעה לביטוח 29/3/09.

ג. פוליסה לביטוח חיים בחברת כלל, תאריך התחלת הביטוח 1/6/2020.

בסעיף העוסק בחלק העובד נכתב:

"תגמולים 5%" וכן "שונות 1.23%" וסה"כ 6.23% על חשבון העובד.

בראש הפוליסה צויין כי גיל התחלת הביטוח הוא 25. משמע, מדובר בפוליסה שהחלה במקום עבודה קודם ולא אצל הנתבעת.

15. טענת הנתבעת היא כי התובע רכש לעמו ביטוח חיים מסוג מגן 5, עליו היה מחוייב לשלם בעצמו ולכן חלק מהסכום שנוכה משכרו, יועד לתשלום הביטוח שרכש התובע לעצמו.

נציגת הראל הסבירה את הפער בין הסכומים שנוכו מהשכר לסכומים שהופקדו בהראל, בסוגיית אובדן כושר עבודה אשר לטענתה, אמור להיות משולם על ידי העובד ונוכה משכרו. בעניין זה טענה כי היתה טעות בחברת הביטוח, כך שחלק מהסכום שהיה אמור להיות מיועד לביטוח למקרה מוות, הועבר לחסכון הפנסיוני. כפי שהסבירה העדה, הדבר היה לטובת התובע, שכן לא ארע בפועל מקרה ביטוחי ולכן בפועל הפנסיה שלו גדלה.

16. ב"כ התובע מפנה להוראות צו ההרחבה בענף הדפוס, לסעיף ו' 2.

עיון בצו ההרחבה מעלה כי מדובר על סעיף העוסק בעובדים זמניים. אין כל ראייה לכך שהתובע היה עובד זמני, שכן הועסק בנתבעת במשך שנים רבות.

17. זאת ועוד – הסעיף עוסק בהפרשה לקרן פנסיה ואילו בעניינו של התובע, מדובר בביטוח מנהלים.

18. מהראיות החלקיות שהובאו, עולה כי התובע בוטח בביטוח מנהלים בהראל, בתנאים דומים לאלה שבוטח אצל מעסיק קודם. בהסכם העבודה עם הנתבעת, התובע ביקש להמשיך באותו הסדר, אצל המעסיק הנוכחי. עוד עולה כי התובע רכש פוליסה פרטית "מגן 5" וכן היה אמור לשלם על אובדן כושר עבודה, מכספו. סכומים אלה נוכו משכרו ועל פי עדות נציגת חברת הראל, הועברו על ידה לפוליסות הנ"ל.

19. הנתבעת הוכיחה כי פעלה על פי הסכם העבודה עם התובע.

גירסת הנתבעת נתמכת בעדות הנציגה מטעם חברת הראל ובמסמכים שהוצגו.

מנגד, התובע לא טען דבר לעניין גובה השכר, אחוז ההפרשה וכיו"ב. כל שטען הוא להפרש בין הסכום שנוכה משכרו לבין הסכום שהופקד בפוליסה בהראל ברכיב תגמולי העובד, אלא שכאמור, הוכח כי ההפרש הועבר על ידי הראל לרכיב אבדן כושר עבודה .

20. לאור האמור, התביעה נדחית.

בשים לב להתמשכות ההליכים בתיק ולדיונים הרבים שהתקיימו, התובע ישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪, צמודים כחוק מהיום.

ניתן היום, 3/7/22 , בהעדר הצדדים.