1. לפני בקשה למחיקת עתירה מנהלית על הסף.

2. ביום 27.11.2019 הוגשה העתירה, ובגדרה התבקש בית המשפט להורות למשיב "ליתן לעותר רישיון לעסוק בטכנאות שיניים או לאפשר לעותר לגשת לבחינה מטעם המשיב על מנת לקבל רישיון לעסוק בטכנאות שיניים".

בכתב העתירה נטען כי העותר הגיש בקשה לקבלת רישיון לעסוק ברפואת שיניים, וכי המשיב דחה את בקשתו וביקש ממנו הבהרות. לטענתו השיב לפנייה זו, ומאז לא זכה למענה. העותר טוען עוד כי הוא זכאי לרישיון לעסוק בטכנאות שיניים ולחלופין זכאי הוא לגשת לבחינה. לטענתו ניסיונו בתחום רב, ואותו רכש בעבודה בהדרכתו של אביו, שבבעלותו מעבדה לטכנאות שיניים שנים רבות.

3. בבקשתו לסילוק העתירה על הסף, מוסר המשיב כי את בקשתו הגיש העותר ביום 11.2.2015 ומאז זנח את בקשתו. לטענתו לאחר חילופי דברים בין העותר למשיב, ביום 23.7.2015 נדרש העותר למסור הסברים לבקשתו ומאז לא השיב לפנייה זו, עד לפנייתו מיום 1.12.2019.

לטענת המשיב לוקה העתירה בשיהוי חמור ובאי מיצוי ההליך המנהלי, ומשכך דינה להימחק.

4. בתגובתו לבקשה, טען העותר כי "למיטב זכרונו" השיב לפניית המשיב כאמור לעיל אך אין בידיו אישור מסירה לכך. לטענתו מאז שב ופנה למשיב אך כל פניותיו לא נענו. העותר משער כי "ככל הנראה התיק וכל יתר המסמכים שנמסרו למבקש אינם ברשותו והוא נתלה בעניינים פרוצדורלי על מנת לחייב את העותר להגיש בקשה חדשה ". העותר מוסיף כי הוא "סבור כי היינו מתאים לקבלת רישיון לעסוק בטכנאות שיניים וזה התחום אותו הוא מכיר".

5. דין הבקשה למחיקה על הסף להתקבל.

בנוסף לשיהוי מהותי המצדיק כשלעצמו את מחיקת העתירה, לוקה העתירה באי מיצוי הליכים. בבקשתו של העותר לקבלת רישיון לעסוק בטכנאות שיניים לא התקבלה החלטה, ומשכך לא ניתן לעתור עליה ולקיים דיון בעניינה. בידי העותר אין ראיות כדי להפריך את טענת המשיב כי לא התקבלו אצלה פניותיו, לאחר מכתב הדרישה שנשלח אליו ביום 23.7.2015. משכך יש לקבוע כי העותר זנח את בקשתו.

6. אשר על כן בשל אי מיצוי ההליכים, נמחקת העתירה על הסף.

העותר יישא בהוצאות המשיב בסך 1500 ₪.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"א שבט תש"פ, 06 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.