החלטה בבקשות לפטור מתשלום אגרה (בסך 1,404 ₪) ולפטור מהפקדת עירבון (בסך 2,000 ₪) בקשר לערעור על פסק-דינו של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל (כב' הדיין מרט דורפמן) בערר (ירושלים) 6793/18, מיום 28.10.2019, שעל-פיו נדחה הערעור של המבקש, אזרח ניגריה, לקבלת מעמד פליט בישראל וזאת משנמצא שאינו עומד בתנאי האמנה בעניין פליטים. כן נדחתה בקשתו למקלט מדיני בישראל והוא אף חויב בתשלום הוצאות בסך 3,000 ₪.

במסגרת הערעור עותר המבקש לביטול פסק הדין של בית הדין לעררים, להעניק למבקש מעמד של פליט ולהימנע מהרחקתו מהארץ לנוכח עיקרון "אי ההחזרה". לחלופין עתר להורות על בחינה חוזרת של עניינו של המבקש, ולעכב את תשלום ההוצאות שהושת עליו בפסק דינו של בית הדין.

לאחר בחינת הבקשה, עיקרי הטענות בערעור ופסק-דינו של בית הדין לעררים, מצאתי כי יש לדחות את הבקשה אף ללא צורך בקבלת תגובת המשיב (ראו לעניין זה תקנה 432 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

2. כידוע, הפטורים המבוקשים מותנים בכך שהמבקש הראה כי מתקיימים שני תנאים מצטברים. האחד, מצבו הכלכלי אינו מאפשר את תשלום האגרה ואת הפקדת העירבון בסכום שנקבע. השני, לעניין הפטור מאגרה על המבקש להראות שהערעור מגלה עילה, ולעניין הפטור מהפקדת עירבון, עליו להראות שסיכויי הצלחת הערעור טובים.

נקדים ונאמר, כי יש ממש בעמדתו העקבית של המשיב (שכאמור, לא התבקשה במקרה זה), שלפיה הפטורים המבוקשים שמורים רק לאותם מקרים חריגים שבהם מתקיימים התנאים המצטברים המצדיקים זאת. אין לקבל מצב שבו כל ערעור על פסק-דין של בית הדין לעררים מלווה בבקשה לפטורים המבוקשים, תוך ניסיון להפוך את החריג לכלל.

3. הבקשה לפטור מהפקדת עירבון: סכום העירבון בקשר לערעורים מנהליים עומד בדרך כלל על סך 10,000 ₪. עם זאת, סכום העירבון בקשר לערעורים מנהליים על פסקי-דין של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל הועמד זה מכבר על סכום מופחת באופן משמעותי. זאת מתוך התחשבות במצבם הכלכלי של המערערים בהליכים אלו, אשר על-פי רוב אינו מהמשופרים. בהתאם לכך, במשך מספר חודשים הועמד סכום העירבון בהליכים אלו על סך 5,000 ₪. לאחר שנמצא כי גם סכום זה ככל הנראה, גבוה מדיי לגבי רובם המכריע של המערערים על פסקי דין והחלטות של בית הדין לעררים, ולאחר בחינה מעמיקה נוספת של בקשות רבות לפטור מהפקדת עירבון שהוגשו מטעם מערערים אלו, התקבלה החלטה שעל-פיה סכום העירבון בהליכים אלו יופחת באופן משמעותי ויועמד על סך 2,000 ₪.

בנסיבות אלו, לאחר הפחתה משמעותית גורפת של סכום העירבון לגבי כל הערעורים מהסוג הנדון, ככלל אין מקום להפחתה נוספת של סכום העירבון, זולת אם הראה המבקש נסיבות חריגות המצביעות על התקיימות שני התנאים המצטברים הדרושים לשם פטור מהפקדת עירבון או לשם הפחתתו: סיכויים מובהקים להצלחת הערעור וכן כי המבקש נעדר כל יכולת כלכלית.

בהקשר זה אף נזכיר, כי לשם פטור מהפקדת עירבון יש להצביע על סיכויי הצלחת ערעור מובהקים. כך בין השאר, נקבע כי "בעוד בעניין האגרה, די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק פטור" (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (17.10.2007), כבוד השופטת א' פרוקצ'יה, פסקה 11). "לא די בהוכחה לכאורית של סיכוי כלשהו, אף נמוך, להליך או קיומה של עילה, בדומה לבקשה לפטור מתשלום אגרה, אלא נדרשים סיכויי הצלחה גבוהים יותר כדי לקבל פטור כאמור" (בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21.7.2014), כבוד השופט ס' ג'ובראן, פסקה 11. כן ראו בין השאר: בש"א 4985/19 יהודה לוי נ' אהרון לוי (28.7.2019), כבוד השופט ג' קרא, פסקה 5; רע"א 321/07 גושן נ' אבי גיא (21.8.2007), א' רובינשטיין, פסקה ה (3)).

4. המקרה הנדון אינו נמנה עם אותם מקרים המצדיקים פטור מהפקדת עירבון ומכל מקום, המבקש לא הראה כי עניינו נמנה עם אותם מקרים חריגים של ערעור שסיכוי הצלחתו הוא "בעל ממשות גדולה". די בכך כדי לדחות על הסף את הבקשה לפטור מהפקדת עירבון.

למעלה מהדרוש ומאחר שהתבקש גם פטור מתשלום אגרה, נדון להלן בקצרה בטענות המבקש לעניין שני התנאים המצטברים, אשר רק בהתקיימותם ישנה הצדקה להיעתר לבקשות הנדונות.

5. מצבו הכלכלי של המבקש: מהטעמים הבאים אין לומר שהמבקש הראה שמצבו הכלכלי אינו מאפשר תשלום אגרה בסך 1,404 ₪ וכי ישנה הצדקה לפטור המבוקש:

ראשית, המבקש טוען שכרו מעבודתו (בצ'יק צ'אק) הוא בסך כ-6,000 ₪, כי דמי השכירות שהוא משלם, לרבות עבור הוצאות נלוות (מים, חשמל, ארנונה וכדומה) הם בסך 2,800 ₪ וכי שאר הוצאות מחייתו הם בסך 3,000 ₪ בחודש. המבקש צירף רק הסכם שכירות, אך לא צירף דבר באשר לשכרו או להכנסותיו, כך שלא מן הנמנע ששכרו אף גבוה יותר או שהוצאותיו פחותות מהנטען.

שנית, קודם להגשת בקשות כאמור בשל טענת חוסר יכולת כלכלית, יש להראות שנעשה ניסיון אמתי לגיוס הסכומים הדרושים (ראו: בש"א 3477/11 שני נ' עו"ד ארז חבר (3.10.2011), כב' השופט ס' ג'ובראן; רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן, רו"ח (21.9.2010), כב' השופטת מ' נאור, פסקה 10; בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21.07.2014), כבוד השופט ס' ג'ובראן, פסקה 11; כוכבי נ' עיריית רחובות (11.01.2018), כבוד השופט ד' מינץ, פסקה 5). המבקש לא הראה כי נעשה מצדו מאמץ כלשהו לגיוס הסכומים הדרושים לשם הפקדת עירבון ותשלום אגרה.

שלישית, על-פי הנטען, שכרו של בא-כוח המבקש נמוך ומשולם בתשלומים, אך לא נאמר כיצד ממומן שכרו (ראו לעניין זה: בשג"ץ 7997/05 דניאלי נ' פרקליטות המדינה (15.1.2006), כב' השופטת מ' נאור, פסקאות 9-8; בש"א 2362/04 שוסטרמן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (5.7.2004) כב' השופט א' ריבלין). אף לא ברור מדוע המבקש סבור שהיה עליו להבטיח את שכר בא-כוחו, אך אינו נדרש להבטיח את הוצאות המשיב, אם ערעורו יידחה.

6. סיכויי הצלחת הערעור: מהטעמים הבאים, נראה כי גם תנאי זה אינו מתקיים.

ראשית, המבקש לא הראה טעמים של ממש המצדיקים התערבות בפסק דינו המנומק של בית הדין לעררים, המאשר את החלטתו הסבירה של המשיב לדחות את בקשת המבקש למקלט מדיני ולהימנע מהרחקתו מישראל.

שנית, פסק דינו של בית הדין לעררים נשען בין השאר על ממצאי עובדה ומהימנות ובין השאר, נקבע בו כי נמצאו סתירות וקשיים מהותיים בגרסת המבקש, שאף נמצא לא אמין. כן נקבע כי לא מתקיימים לגביו התנאים אשר בהתאם לאמנת הפליטים משנת 1951 והפרוטוקול משנת 1967 מצדיקים להכיר בו כי הוא פליט. בדומה לא התקיימו התנאים המצדיקים להחיל לגביו את עיקרון "אי החזרה", אשר על פיו אין להרחיק אדם שבו חייו או חירותו יועמדו בסכנה. בנסיבות אלו שבהן בית הדין בחן את העובדות בקפידה, נראה כי סיכויי הצלחת הערעור רחוקים מלהיות טובים. כך במיוחד לנוכח ההלכה בדבר צמצום התערבות ערכאת הערעור בפסקי הדין של בית הדין לעררים (ראו למשל: בר"מ 4535/16 אחסין נ' שר הפנים (2.11.2016), כבוד השופטת ד' ברק-ארז, פסקה 19).

שלישית, בשולי הדברים ולמעלה מהצורך נעיר, כי אין בהחלטה מיום 27.11.2019 (כבוד השופט ד' גדעוני), המעכבת את הרחקת המבקש מהארץ ואשר במסגרתה לא נבחנו טענות המבקש לגופן, כדי להשליך בשלב זה על סיכויי הצלחת הערעור.

7. מכל המטעמים האמורים, הבקשה על שני חלקיה, נדחית.

האגרה תשולם והעירבון יופקד עד יום 12.12.2019.

אי תשלום אגרה במועד יביא למחיקת הערעור ואי הפקדת עירבון במועד יביא לדחייתו. זאת ללא צורך במתן החלטה או התראה נוספת.

המזכירות תשלח את ההחלטה אל שני הצדדים.

ניתנה היום, כ"ט במרחשוון התש"ף, 27 בנובמבר 2019, בהיעדר הצדדים.