17 מרץ 2020

לפני:

כב' השופטת אירית הרמל

החלטה

1. התובע, מר גיל אבל, הגיש בקשה להתיר לו להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה בתיק (להלן – הבקשה). בהתאם להחלטה מיום 14.2.2020 הגישו הנתבעים תגובה לבקשה. לאחר מכן הוגשו תגובות ובקשות נוספות מטעם הצדדים בענין זה.
2. התובע מנמק בקשתו בטעם כי בכתב ההגנה העלו הנתבעים טענות מפתיעות ולא צפויות. בתמיכה לטענתו זו הצביע התובע על מספר טענות בכתב ההגנה אשר לטענתו מפתיעות ולא צפויות. כך למשל, טענת הנתבעים לפיה "התובע החליט שהוא מעוניין לפרוש מעבודתו בחברה" (ס' 1, 58 לכתב ההגנה); טענת הנתבעים לפיה "התובע מועסק בחברות הייטק פרטיות וציבוריות מזה כשלושים שנים, ואשר לבטח קיבל – לא אחת – אופציות ובונוסים ממעסיקיו השונים" (ס' 6, 19 לכתב ההגנה); טענת הנתבעים לפיה "הנתבעת יזמה פגישה על מנת לאפשר לתבוע (צ.ל – לתובע – א.ה) להבהיר לה את טענותיו וכי בניגוד לעמדת התובע, לפי (צ.ל – לפני – א.ה) בירור הטענות בהליך היה על הצדדים על מנת להידבר ביניהם" (ס' 8, 54 – 57 לכתב ההגנה); טענת הנתבעים לפיה "תנאי השכר של התובע לא קופחו, הוא זכה לבונוסים ולמימון סמסטר לימודים בארצות הברית – הטבה בשווי של מעל ל-400,000 ש"ח" (ס' 19 – 20 לכתב ההגנה); טענת הנתבעים לפיה "כי בנטל המס הנובע מתוכניות האופציות יישא העובד" (ס' 25, 28 ונספחים 7 ו-8 לכתב ההגנה); טענת הנתבעים לפיה "כי במהלך 2013 נמכרו החברה היפנית וחברות בנות נוספות בסקולנד (צ.ל – סקוטלנד – א.ה) ל SCS שמקום מושבה בבריטניה וכי ביולי 2014 NXP הביעה עניין ברכישת SCS במלואה שהפעילות שעניינה אותה היא פיתוח מוצרי ה-JAVA CARD בסקוטלנד ובארצות הבית ולא הפעילות בישראל" (פרק ג.4 לכתב ההגנה); טענת הנתבעים לפיה "כי המבקש היה ער לעסקה המתגבשת ולתמורה המתגבשת במסגרתה" (ס' 38 – 39 ונספח 16 לכתב ההגנה); טענת הנתבעים לפיה "כי התובע היה מרוצה מהבונוס הצפוי" (ס' 44 לכתב ההגנה) וטענת הנתבעים לפיה "כי התחשיב התביעה מוטעה ומבוסס על נתונים שגויים" (ס' 87 ונספח 25 לכתב ההגנה).

התובע הבהיר כי בטענות הנתבעים אשר הביא בתמיכה לטענתו כאמור – אין כדי למצות. כמו כן, הוסיף, כי טענות אלה של הנתבעים מוכחשות על ידו וכי יש באפשרותו לשפוך אור ביחס אליהן. התובע הזכיר כי בסעיף 49 לכתב התביעה הבהיר כי טענותיו מבוססות על מסמכים שיש בידיו ועל בסיס המידע שנמסר לו על ידי רשות המסים וכי שמר על זכותו להשלים ולהרחיב את טענותיו ואת הסעדים המפורטים שם.

לבסוף טען התובע כי מאחר ובכתב ההגנה נטענו טענות מפתיעות ולא צפויות הרי שלשם איזונה של התשתית העובדתית בהליך יש להתיר לתובע להגיש כתב תשובה.

1. הנתבעים התנגדו לבקשה בשלושה נימוקים עיקריים. האחד, אין בכתב ההגנה טענות מפתיעות המצדיקות תשובה וכי תשע טענות ההגנה עליהן הצביע התובע בבקשתו הינן טענות המשיבות לגרסת התובע בכתב התביעה ומתבססות על אמירות של התובע עצמו, טענות שהוא עצמו העלה בכתב התביעה ומסמכים שהוא עצמו צירף. השניה, התנהלות התובע מחייבת את דחיית הבקשה. השלישית, הסעד המבוקש על ידי התובע הינו רחב מידי. בכל טענה מטענות הנתבעים נדון בהרחבה בהמשך.
2. המתווה המשפטי:

הגשת כתב תשובה לכתב הגנה מוסדרת בתקנה 61 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – תקנות סד"א) אשר קובעת כדלקמן:

רשאי תובע להגיש כתב תשובה לכתב הגנה; המועד להגשת כתב התשובה הוא, אם לא האריך אותו בית המשפט או הרשם, תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב ההגנה, או האחרון שבכתבי ההגנה כשיש נתבעים אחדים; לא הגיש התובע כתב תשובה – יראו את העובדות המהותיות הנקובות בכתב ההגנה כמוכחשות וכשנויות במחלוקת.

תקנה זו לא אומצה בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן – תקנות בית הדין) . לכן, בהתאם לפסיקה, ככל שהתובע מעוניין להגיש כתב תשובה בבית הדין לעבודה, עליו להגיש בקשה ולבית הדין נתון שיקול הדעת אם להתיר הגשת כתב תשובה אם לאו.

המבחן על פיו יקבע אם יש להתיר הגשת כתב תשובה נקבע בבר"ע (ארצי) 168/09 פופקוב יורי – פתרון ר.ש.ת. בע"מ ניקוי ואחזקת שטיחים וריפודים (18.3.2009) כדלקמן:

"כתב תשובה לא נועד לאפשר לתובע לכפור בטענות ובעובדות שבכתב ההגנה, אף לא כדי שיעלה טענות עובדתיות שאינן מתיישבות עם טענותיו הקודמות בכתב התביעה, או כדי להעלות בכתב תשובה נימוק תביעה חדש. כתב התשובה מוגש כדי להגיב על טענות בלתי צפויות שהועלו בכתב ההגנה וכדי להעלות בפני בית המשפט עובדות חדשות שיש בהן כדי להשיב על הגנת הנתבע. בדרך זו יוכל התובע ליטול מטענות הנתבע את העוקץ שבה, היינו תוצאה משפטית העלולה לנבוע מן ההגנה, אם יישארו דברי הנתבע ללא תשובה" (ע"א 7261/97 שהרבני נ' שבירו, פ"ד נד (4) 464 והאסמכתאות שם; זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, סעיף 223)".

1. התובע לא פירט בבקשתו מדוע אותן טענות בכתב ההגנה, עליהן הצביע בבקשתו, מפתיעות ובלתי צפויות.

הנתבעים טענו כי הטענות בכתב ההגנה צפויות ומתבקשות ואף פירטו טענתם זו ביחס לכל אחת מטענות עליהן הצביע התובע בסעיף 4 לבקשתו. משלא עמדה כנגד זאת הבהרה מפורטת מצד התובע מדוע טענות אלו מפתיעות – לא ניתן לברר כלל האם לתובע דרוש כתב תשובה כדי להכחיש טענות ההגנה בלבד או על מנת להעלות טענות עובדתיות שאינן מתיישבות עם טענותיו שבכתב התביעה או שמא כדי להעלות בכתב התשובה נימוק או עילת תביעה חדשה.

1. התובע הפנה בבקשתו לטענתו בסעיף 49 לכתב התביעה ושם טען כדלקמן: "התובע שואב את מרבית המידע שעליו מושתתת תביעתו זו, מתוך מסמכים שיש בידיו ועל בסיס המידע שנמסר לו על ידי רשות המיסים. דע עקא, כי גם לאחר עיון וניתוח המידע הקיים, רב הנסתר על הגלוי. בנסיבות אלו, התובע שומר על זכותו להשלים ולהרחיב את טענותיו ואת הסעדים המפורטים בכתב תביעה זה, לאחר שתתבררנה כל העובדות הרלוונטיות."

התובע אפוא הבהיר כבר בכתב תביעתו כי אפשר שהמידע העובדתי המצוי בידיו ואשר שימש בסיס לתביעתו אינו מלא ו/או מדויק ועל כן הוא שומר על זכותו לשנות טענותיו והסעדים הנתבעים על ידו, בדרך של השלמה או הרחבה, לאחר שהתמונה העובדתית תתברר לו. דע עקא, שדברים אלו יכולים לבסס בקשה בעתיד לתיקון כתב תביעה אך לא להגשת כתב תשובה. במה דברים אמורים?

כתב תשובה נועד להשיב על טענות מפתיעות בכתב ההגנה שהתובע לא צפה אותן. התובע חייב להוכיח את הטענות העובדתיות שבכתב תביעתו, בין אם הנתבע העלה טענות מפתיעות בכתב הגנה ובין אם לאו. טענות מפתיעות, ככל שהן מועלות על ידי הנתבע, בכתב ההגנה, יכולות להשפיע על מלאכת ההוכחה של התובע בדרך של הוספה או גריעה ממנה אך אין בהן כדי לשנות את מהותה.

לכן, אין בטענה זו כדי להצדיק הגשת כתב תשובה.

1. ולבסוף טען התובע בבקשתו כי כתב תשובה דרוש לצורך "איזונה של התשתית העובדתית בהליך" אלא שהתובע לא מפרט ולא מבהיר אלו טענות יש בדעתו להשיב לטענות ההגנה (שלטענתו מפתיעות ובלתי צפויות), וכיצד יהיה בטענותיו אלו כדי לאזן את התשתית העובדתית. יובהר כי אין מקום לכתב תשובה שעניינו פירוט נוסף של פרטים עובדתיים שניתן היה להעלות בכתב התביעה.

יובהר, אי הגשת כתב תשובה משמעה כי העובדות הנקובות בכתב ההגנה מוכחשות ושנויות במחלוקת ועל הנתבעים מוטל הנטל להוכיחן.

התובע רשאי להעלות טענותיו המפורטות בבקשה להגשת כתב תשובה במסגרת תצהירי עדותו הראשית.

1. סוף דבר

הבקשה נדחית.

התובע ישלם לנתבעים הוצאות משפט בסכום של 2,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום. לאחר מכן יתווספו הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, כ"א אדר תש"פ, (17 מרץ 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.