לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר רשות להתגונן ביום 16/1/2020.

1. ראש וראשון יצוין כי החלטה זו ניתנה מכוח בסמכותי בהתאם להוראות תקנה 241(ד) לתקנות סדר הדין, תשמ"ד - 1984 על יסוד החומר המצוי בתיק, וללא שראיתי צורך בחקירת המצהירים או בבירור עובדתי שאינו דרוש לצורך הכרעה בהליך זה.

2. כידוע, שתיים הן העילות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד.

ביטול מתוך חובת הצדק, וביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט.

ראה – רע"א 2582/13 גריפאת נ' רשות הפיתוח מנהל מקרקעי ישראל – צפון (פורסם בנבו); ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ (פורסם בנבו);

3. במקרה דנן, אין חולק כי המבקשת קיבלה את התביעה , ונטען כי היא לא הגישה בקשת רשות להתגונן עקב טעות של בא כוחה אשר פנה עוד ביום 7/1/2020 לב"כ המשיבה בפקס בבקשה למתן ארכה להגשת בקשת רשות להתגונן, ולא שם לב לכך כי ב"כ המשיבה עתר לקבל בתגובה יפוי כח ואת פירוט נימוקי בקשת הארכה, וכאשר כבר שם לב לכך, עתר ב"כ המקשת למתן פסק דין בהעדר הגנה , אשר ניתן כאמור ביום 16/1/2020.

בעניין זה יצוין כבר עתה כי ב"כ המשיבה לא טרח לציין בבקשתו למתן פסק דין בהעדר הגנה שהוגשה ביום 16/1/2020 כי עוד ביום 7/1/2020 הועברה אליו פניה בשם הנתבעים למתן ארכה להגשת בקשת רשות להתגונן.

בנסיבות כגון דא, כאשר פסק הדין אינו פגום, סמכותו של בית המשפט לבטל את פסק הדין אינה סמכות שבחובה, אלא סמכות המסורה לשיקול דעתו, כאשר לעניין שיקול הדעת יש להציב את שני המבחנים הבאים: 
סיבת מחדלו של המבקש להתייצב או להתגונן; 
סיכויי הצלחה כי הגנתו תתקבל כאשר התשובה לשאלה השנייה חשובה יותר, לאור זכות הגישה לבית המשפט, עדיפות לעסוק במהות ועוד.
משכך, אם המבקש מצביע על סיכויי הצלחה, הרי שבגין המחדל יסתפק בית המשפט, בדרך כלל, בהטלת הוצאות על המבקש (אפילו יזכה בבקשה לביטול), כאשר בתי המשפט מעדיפים לעסוק במהות. רע"א 1119/05 גולדסיל בע"מ נ' ביליה רוברט – נכסים ובניין בע"מ (פורסם בנבו).

אם ניתן לפצות את התובע בפסיקת הוצאות בגין הנזק והטרחה המיותרים שנגרמו לו ע"י הפיגור, וכאשר מגלה הנתבע-המבקש סיכויי הצלחה – יש להיענות לבקשה". 

ע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני, עו"ד הנאמן על נכסי י' בן-ציון, פ"ד מח (1) 830; בש"א (מחוזי ת"א) 19615/05 cordan investment llc נ' שרון (לא פורסם, 14/3/2007).

4. בכל הנוגע לסיבת מחדלה של המבקשת, נטען כאמור כי לא מדובר בזלזול מכוון של המבקשת במערכת המשפטית כי אם בתקלה אשר אירעה במשרדו של בא כוחה.

5. בעניין זה, בית המשפט העליון פסק כי לאור חשיבותה של זכות הגישה של אדם לערכאות, גם במקרים בהם מחדליו של המבקש עולים כדי רשלנות, בית המשפט יעדיף את השגת מטרתו העיקרית לעשות משפט וצדק על מגמתו לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות וללא פשרנות מוגזמת, ובנסיבות כגון דא, ניתן למשל להתנות את פתיחת שערי בית המשפט בפני בעל דין שכזה, בתשלום בהוצאות. ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז (3) 431; רע"א 9572/01 דדון נ' וייסברג, פ"ד נו (6) 918 מפי כבוד השופטת דורנר.

במקרה דנן סבורני כי אין בהתנהלותה של המבקשת כדי להוות זלזול מופגן בהליך השיפוטי, וניתן לראות בה רשלנות או לכל היותר עצימת עיניים ומשכך יש ליתן לה יומה בבית המשפט.

6. הזכות לביטול פסק דין הוכרה כזכות חוקתית ובהתאם לכך נפסק די "יש לכלול את הזכות לביטולו של פסק דין שניתן על פי צד אחד במשפחת הזכויות המרכיבות את זכות הגישה לבית המשפט שהפכה לזכות חוקתית. מכאן, שאם לא ניתנה לבעל דין ההזדמנות לנצל את הזכות, שומה על בית המשפט לבטל את הפסק, בין אם ההזדמנות לא ניתנה לו בגלל העדר המצאה, ובין מחמת נימוקים אובייקטיביים או סובייקטיביים המצדיקים את ביטול הפסק" ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד, עמ' 204 .

"זכותו הטבעית, המוסרית והחוקית של אדם אשר נטענות כנגדו טענות ומועלות נגדו תביעות לשטוח את טענותיו וגרסתו לפני בית המשפט ושהן יתבררו בהליך מלא וצודק של הבאת ראיות. רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינסון ואח', תק-על 2001 (1)1120.

ראה גם דברי כב' השופט מ' שמגר בע"א 146/85 גמליאל נ' מנורה , פ"ד מא (3) 746

 "בעניין זה נהגו בתי המשפט מאז ומעולם בגמישות מסוימת ונטו לבטל פסק-דין שניתן בהיעדרו של בעל דין, על-מנת שיתאפשר לו להשמיע דברו. אפילו נגרמה התקלה באשמתו, עשויה בקשתו של אותו בעל דין להיענות, ובלבד שיש בידו להראות סיכוי להצלחת הגנתו ושאין במחדלו משום זלזול מכוון בבית המשפט"

7. באשר לשאלת סיכויי ההצלחה, יש לבחון כעת, את סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת בקשה זו.

בכל הנוגע לסיכויי ההגנה "הפסיקה קובעת כי 'אין הנתבע חייב להראות כי הגנתו איתנה ובטוחה, ודי לו אם יראה כי ההגנה אפשרית'" (בש"א (מחוזי ירושלים) 3795/02 מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון נ' רולן בע"מ (לא פורסם, 1.1.04) - השופט י' שפירא).

8. לעניין סיכויי ההגנה של המבקשת, סבורה אני כי המבקשת אכן העלתה טענות הגנה המצדיקות ליתן לו יומה בבית המשפט, משעה שנטען כי היא הוחתמה על הערבות בהיותה עולה חדשה שאינה דוברת עברית, והדברים לא תורגמו לה כהלכה, והיא לא הבינה שמדובר בערבות לחובותיו של הנתבע 1 , ומשביקשה לקבל המסמכים מתורגמים לרוסית נעתנה כי לא ניתן לעשות כן וכי עליה לחתום עכשיו וגם לאחר אי השבת החוב מצד בעלה הנתבעת 1, המשיבה לא פנתה למבקשת ולא הודיעה לה על כך תוך הפרת הוראות חוק הערבות וחובות נוספות (חובת אמון ונאמנות של בנק, חוסר תום לב, רשלנות ועוד).

המבקשת מוסיפה וטוענת כי בינה לבין בעלה הנתבע 1 ישנה הפרדה רכושית מלאה, והיא לא היתה מדועת למצבו הכלכלי של בעלה , כאשר מדובר באזרחית מולדובה תושבת קבע בישראל אשר מצויה בהליכים לקבלת אזרחות ישראלית ולכן היא לא יכולה להעלות טענות כנגד בעלה בהיותה תלויה בו לצורך קבלת האזרחות וחחשה ליצור חזית מולו.

9. לסיכום - במקרה שבפניי, סבורה אני כי התנהלותה של המבקשת אינה עולה כדי זלזול מופגן בבית המשפט, ולאור קביעת הפסיקה כי מבחן סיכויי קבלת טענות ההגנה של הנתבעת הוא העיקר, ומשעה שיש בפי הנתבעת טענות הגנה הראויות להתברר, החלטתי לאפשר למבקשת להגיש בקשת רשות להתגונן, ולבטל את פסק הדין שניתן ביחס למבקשת (הנתבעת מס' 2) בלבד, כאשר פסק הדין שניתן כנגד הנתבע מס' 1 (החייב העיקרי לבנק – נוטל ההלוואה שלא נפרעה) יישאר על כנו.

10. סוף דבר - אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן כנגד המבקשת – הנתבעת 2 בהעדר הגנה ביום 16/1/2020 . למען הסר ספק יובהר בשנית, כי הביטול הינו ביחס לנתבעת 2 בלבד וכי פסק הדין שניתן באותו המועד גם כנגד הנתבע 1 ימשיך לעמוד בתוקפו.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך כולל של 500 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים, ללא קשר לתוצאות ההליך.

11. המבקשת תגיש בקשת רשות להתגונן בתוך 30 ימים מהיום.

לא תוגש בקשת רשות להתגונן בתוך מועד זה, יעמוד פסק הדין שניתן על כנו.

ניתנה היום, כ"א שבט תש"פ, 16 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.