23 אוגוסט 2020

לפני ערעור מטעם המוסד לביטוח לאומי על החלטת ועדה לעררים (נפגעי עבודה) מיום 10.10.19 (להלן – הועדה) אשר קבעה למשיב נכות רפואית בשיעור 5% בגין כל רגל ובסך הכל 9.75% בהתאם לסעיף 32(3)א במחצית לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז -1956.

הרקע העובדתי

1. המשיב, יליד 1995, נפגע ביום 30.5.2018 בתאונה שהוכרה כפגיעה בעבודה. מהות הפגיעה שהוכרה היא חבלות יד, כתף, שוק וברך ימין, כתף ימין, בית החזה.
2. למען שלמות התמונה יצוין כי המערער נפגע במספר תאונות. בגין שתיים מהתאונות שהוכרו מתנהלים שני הליכים בבית דין זה: ההליך דנן שעניינו ערעור מטעם המוסד לביטוח לאומי בגין התאונה מיום 30.5.2018, והליך בתיק ב"ל 66819-12-19, העוסק בערעור שהגיש מר אבראבנל בגין התאונה מיום 6.8.2017.
3. ביום 16.4.20 ניתן פסק דין בבר"ע (ארצי) 49791-02-20 שהגיש מר אבראבנל בכל הנוגע לאיחוד הדיון בשני ההליכים בעניינו. בקשתו התקבלה בחלקה, באופן ששני ההליכים הועברו לטיפולו של גורם שיפוטי אחד אשר ידון בהם במקביל ויחליט באשר לאופן הדיון בהם. עוד הובהר בפסק הדין כי לא מדובר באיחוד דיון במובן קשירת התיקים במערכת הממוחשבת אלא בשמיעתם לפני אותו גורם שיפוטי וככל הניתן באותו מועד (ראה סעיף 8 לפסק הדין).
4. בהתאם לכן התקיימה ישיבת הערכה מוקדמת בשני התיקים בפני כב' הרשמת ליבר-לוין ביום 1.6.20, הצדדים סיכמו טענותיהם, וכעת הוא הועבר להכרעתי.
5. פסק דין זה יעסוק בהחלטת ועדת הערר באשר לתאונה מיום 30.5.2018.
6. וועדה מדרג ראשון שהתכנסה ביום 15.4.2019 קבעה למשיב נכות זמנית אולם קבעה כי לא נותרה לו נכות צמיתה. במסגרת בדיקתה הקלינית פירטה כך:

"הוועדה עיינה בתאונות קודמות. לנ"ל הייתה לו נכות קבוע של 9.75% המתייחסת ל___ רעש.

בבדיקה: ראש ב.מ.פ עצבי גולגולת שפה תובנה ___ תקינים. כוח השרירים 5 ב4 הגפיים. רקמות תקינות. עמידה והליכה תקינות ללא הפרעה בשיווי משקל. לסג __ לא הופקו החזרי ברכיים. החזרי עקב דרגה 1 דו"צ. החזרים בידיים תקינים. מרגיש היפו אסטסיה של פנים וראש וגם בפלג גוף שמ. ע"ש צווארי ומתני ללא מגבלה בתנועות בכל המישורים בצוואר וגב תחתון." בסיכום ומסקנות נקבעה נכות זמנית וכן נכות צמיתה לפי 32(3)א במחצית לכל רגל ובסך הכל 9.75% נכות וצוין "מדובר בפגיעות שורשיות עצביות חלקיות קלות ללא ___. מבחינה האורתופדית אין נכות."

1. המערער הגיש ערר על החלטה זו בטענה כי לא נותרה נכות נוירולוגית הקשורה לתאונה הנדונה.
2. ביום 10.10.2019 התכנסה ועדה לעררים בעניינו של המשיב. בפרוטוקול פורט כדלקמן:

" דברי התובע:

הרופאה בוועדה מדרג ראשון בתאונה מיום 6.8.17 מצאה את הירידה בתחושה בברכיים

4 מומחים מצאו שיש בעיה עיצבית ברגליים. בבדיקות ההדמייה נמצא ב-CT עמ"ש צווארי.

בחור בן 22 שמצביעות על פגיעות שורשיות כל הבדיקות שביצע.

הערר שרירותי לא נתנו שום הסבר וד"ר רפפורט לא נותן בד"כ נכויות.

מדובר בשתי תאונות קשות.

ממצאים בבדיקת הוועדה

בבדיקת טווחי תנועה של הצוואר – רוטציות של 80 מעלות לכל כיוון יישור של 30 מעלות מגיע בכיפוף עם הסנטר עד לדופן בית החזה.

בבדיקת טווחי מגיע עם הגב התחתון מגיע __ עם קצות האצבעות כאשר הוא ישוב על מיטת הבדיקה בברכיים ישרות עד הקרסוליים, יישור של 15 מעלות, רוטציות של 30 מעלות לכל כיוון.

בבדיקה נוירולוגית – דיבור שוטף עיצבי גולגולת ב.מ.פ. אין ניסטגמוס, בגפיים אין תנוחה פרטית, כח גס 5/5 בארבעת הגפיים. פרוקסמיל וגם דיסטל. אין החזר פטלוגי, החזרים גידים הופקו,ירודים, שווים בכל התחנות כולל אכילסים. לא מוסר על ירידה בתחושה, תבנית הליכה תקינה.

אבחנות:

היפואסטסיה בפלג גוף שמאל, כאבי צוואר, גב תחתון, פגיעות שורשיות מותניות קלות מאוד.

סיכום ומסקנות:

מבחינה נוירולוגית אין ממצא נוירולוגי פיקלי, החזרים ירודים באופן כללי ללא תבנית של נוירופתיה. אך בכל זאת בשל ספק הועדה דוחה את ערר המוסד.

הממצאים בבדיקות ההדמייה למעשה ללא ביטוי קליני."

1. החלטה זו היא מושא הערעור שלפני.

טענות הצדדים

1. המערער טוען כי נפלו מספר פגמים בהחלטת הוועדה אשר מצדיקים השבת עניינו של המשיב לבחינה נוספת והנמקה. הוועדה קיבלה למעשה את ערר המערער כי לא נותרה נכות נוירולוגית אולם בחרה להותיר את הנכות שקבעה הוועדה מדרג ראשון מחמת הספק. לא ניתן לקבוע נכות מחמת הספק. כמו כן ממצאי הבדיקה המפורטים בפרוטוקול הוועדה אינם תואמים את פריט הליקוי שהותאם שעה שלא נמצא ממצא נוירולוגי.
2. המשיב טוען כי הוועדה לא טעתה וכי בהתאם לפסיקה לא ניתן לשלול נכות מחמת הספק, אולם ככל שקיים ספק הוא פועל לטובת המבוטח. ערעור המערער הוא בשאלה רפואית ובכך בית הדין לא מתערב. הוועדה קיבלה את החלטת הוועדה מדרג ראשון ועל כן יש לראות בנימוקי ועדה זו אף כנימוקי הוועדה לעררים. שתי הוועדות מצאו ירידה בתחושה והיפואסטסיה. מדובר בממצאים נוירולוגיים שנתמכים גם במסמכים רפואיים בתיקו של המערער. לכן אין כל טעות בהחלטת הוועדה ויש לדחות את הערעור.

דיון והכרעה

1. לאחר ששקלתי את טענות שהועלו בערעור ואת המצב המשפטי מצאתי כי דין הערעור להתקבל, כמפורט להלן.
2. כידוע, בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים רק בשאלות משפטיות. עוד נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המל"ל פד"ע ל"ז 213).
3. אחת מהחובות המוטלות על הוועדה לעררים בהיותה גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה, אשר הנה חיונית גם על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה. בעניין לביא (דב"ע (ארצי) מג/1356 – 01 לביא – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130) נפסק לעניין חובת ההנמקה, כי "ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק".
4. עיון בהחלטת הוועדה מעלה כי היא מציינת מפורשות " מבחינה נוירולוגית אין ממצא נוירולוגי פיקלי, החזרים ירודים באופן כללי ללא תבנית של נוירופתיה. אך בכל זאת בשל ספק הועדה דוחה את ערר המוסד."
5. בנסיבות הללו לא ניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה ולהבין באלו נסיבות נקבעה הנכות ומה הספק שעלה אצל הוועדה. אכן מדובר במקרה מורכב, המערער נפגע במספר תאונות וזוהי התאונה האחרונה ברצף הזמן, יחד עם זאת ככל שהוועדה סבורה שקיימת נכות עליה לציין באופן מפורש את קיומה, קביעת הוועדה היא על דרך הספק ויש בכך טעם לפגם.
6. אכן, צודק המשיב כי ספק פועל לטובת המבוטח ודברי של נשיאת בית הדין הארצי, כב' השופטת וירט-ליבנה בבר"ע 26696-03-016 המוסד לביטוח לאומי – פרץ בנימין (10.4.2016), יפים לענייננו:

"12. כפי שנימק בית הדין האזורי, הלכה פסוקה היא שכאשר הספק מקנה למבוטח את הזכאות לגמלה, הרי שהספק פועל לטובת המבוטח. בפסק הדין בעניין סימן טוב (דב"ע ל0-11 צבי סימן טוב- המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב ,113 (1971)) קבע בית הדין כי "הדעת אינה סובלת שלילת זכותו של הנפגע לקבל את הקיצבה המגיעה לו על-פי החוק, מחמת הספק בלבד". אמנם באותו פסק דין אף נקבע, כי ממצאיה של ועדה רפואית בדבר מצבו הרפואי של הנפגע ובדבר הקשר הסיבתי שבין הפגיעה לבין המצב הרפואי, חייבים להיות על דרך החיוב או השלילה, אך בשום פנים לא על דרך הספק, אולם בנסיבות המקרה הנוכחי, כאשר למעשה אין מחלוקת שהמשיב אכן נוכח במספר מקרים של פעולות איבה, ומשהוועדה אינה יכולה לאבחן לאיזה מקרה יש לשייך את הנכות, הגם שהאירועים הקודמים לא הוכרו על ידי המוסד, יש מקום כי בנסיבות אלו הספק יפעל לטובתו של המבוטח.

13.עוד יש לציין, כי מקרים שבהם בית הדין לא הכיר בנכות המוענקת מחמת הספק, אלו מקרים שבהם קביעת הוועדה לא רק שוללת, על פניו, קשר סיבתי בין הפגימה לתאונה אלא אף נעדרת ביסוס קליני לקביעת נכות, ועל כן נקבע כי יש להחזיר עניינו של המבוטח לוועדה על מנת שתנמק קביעתה לפיה יש ליתן למערער נכות (ראו בר"ע 164/09 יהודה בן שוהם - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 22.10.09), אולם בעניינו אין מדובר בכך שישנו ספק לגבי עצם הנכות, ואף הספק הקיים הוא אך לגבי לאלו מן האירועים יש לשייך את הנכות, בשים לב לכך שמדובר בנכות מהתחום הנפשי, שבה יש קושי מובנה להפריד כיום בין האירועים שהובילו למצב הנפשי, וכפי שקבעה הוועדה." (ההדגשה אינה במקור).

1. בממצאי בדיקתה של הוועדה נמצא ממצא שהיא עצמה אינה משוכנעת, בהתאם לקביעתה שלה, כי הוא מקנה נכות. אין כל מניעה כי הספק האמור יפעל לטובת המערער אולם על הוועדה להיות ברורה באשר לכך, משמע עליה להתאים פריט ליקוי לממצא קליני שמצאה ולא לקבוע כי אין ממצא ספציפי אולם יש נכות מחמת הספק מבלי לפרט כלל את הספק שעמד לנגד עיניה. קביעתה זו של הוועדה היא בגדר קביעת נכות על דרך הספק וכפי שנפסק לעיל, מדובר בטעות משפטית בהנמקת הוועדה.

סוף דבר

1. עניינו של המשיב יוחזר לוועדה לעררים (נפגעי עבודה) אשר תשקול קביעתה בשנית תוך פירוט הנכות הנוירולוגית שנותרה, ככל שנותרה, ותתאים לה את אחוזי הנכות התואמים לה בהתאם לתקנות, כאשר יובהר כי ההנמקה נדרשת להיות פוזיטיבית וככל שלוועדה ספק כלשהו עליה לפרטו כדי שניתן יהיה להתחקות אחר הלך מחשבתה ולהבין את החלטתה.

המשיב יוזמן לוועדה ויוכל לטעון בפניה.

1. תשומת לב הוועדה והמערער כי למשיב הליך נוסף בגין תאונה מיום 6.8.2017, ונראה כי יש מקום לקיים את הדיון בעניינו אשר ממילא מתקיים בפני אותו הרכב ביחס לשתי התאונות, ככל הניתן באותו מועד.
2. כמקובל בהליכים מתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.

ניתן היום, ג' אלול תש"פ, (23 אוגוסט 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.