| 1. רועי שפירא 2. שירה שפירא 3. יוסף משה שפירא ע"י ב"כ עו"ד משה קלדרון | המבקשים |
נגד |
| 1. עמית בכר 2. רבקה בכר ע"י ב"כ עו"ד עמית בכר | המשיבים |
- בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בבאר שבע בתיק מס' 6692-09-19 מיום 5.11.19, שניתנה ע"י כבוד הרשם הבכיר אורי הדר, בה נדחתה בקשת המבקש למחיקת התובענה על הסף, שעילתה זהה לתביעה שכנגד, שהוגשה ע"י המשיבים בבית משפט השלום באשקלון בתיק מס' 56827-08-19.
- ביום 9.7.18 נכרת בין המשיב 1 למבקשים הסכם שכירות. לימים התעוררו חילוקי דעות בין הצדדים ביחס למילוי תנאי ההסכם ורוח רעה החלה מנשבת ביניהם. המבקשים, שהיו השוכרים בדירה, הגישו בתא"מ 56827-09-19 בבימ"ש השלום באשקלון, תביעה כספית בסך 28,000 ₪, בגין כספים ששילמו למשיבים ופיצוי בגין עוגמת נפש, אי נוחות ומטרד שנגרמו להם. המשיבים, הגישו כתב הגנה ותביעה שכנגד בטענה, כי המבקשים גרמו נזקים לדירותיהם, ובסמוך לכך הגישו כתב תביעה בסדר דין מהיר לבית המשפט השלום בב"ש, זהה לחלוטין לכתב התביעה שכנגד שהגישו באשקלון.
בנוסף, הגישו המשיבים גם תביעה בבימ"ש לתביעות קטנות.
- ביום 4.11.19 הגישו המבקשים בקשה למחיקת התובענה שהוגשה לבית משפט השלום בב"ש. כבוד הרשם הבכיר, אורי הדר, דחה הבקשה וקבע: "הסעד של מחיקת תובענה הינו סעד קיצוני שאין לו שום הצדקה בנסיבות בהן מעלים הנתבעים טענה הנוגעת לסמכות המקומית ולשיקולים, מוצדקים, של יעלות ההליך ואיחוד התובענות". בנוסף נקבע, כי המבקשים זכאים להגיש בקשה מתאימה לכב' נשיאת בתי משפט השלום, במחוז הדרום בעניין העברת התובענה לבימ"ש השלום באשקלון.
- המבקשים טוענים, כי בית המשפט לא הכריע בבקשה שעניינה שתי תובענות זהות והכריע בסוגיה שלא הונחה לפתחו, שכן המבקשים לא עתרו למחיקת התובענה בגין העדר סמכות, אלא מחיקת התובענה בשל תביעה זהה התלויה ועומדת בבימ"ש השלום באשקלון.
- סברתי שהבקשה מצריכה תשובה. המשיבים טוענים, כי לא נפלה שגגה בהחלטת בית המשפט, כי אכן כפי שהובהר בהחלטה, אין מקום למחוק את התובענה הואיל ובית המשפט השלום בב"ש הינו בעל סמכות מקומית מקבילה לבית המשפט השלום באשקלון. בנוסף טוענים המשיבים, כי בבית המשפט בב"ש כבר נקבע מועד להוכחות עוד טרם עבר התיק באשקלון מבית משפט לתביעות קטנות לבית משפט השלום, לכן אין למחוק אותו.
מוסיפים המשיבים, כי הסכימו להצעת בית המשפט לאחד את התובענות, אולם המבקשים דחו זאת פעמיים ולכן דחייתם והגשת בקשה סרק לבית המשפט מהווים התנהגות שלא בתום לב, תוך שימוש לרעה בהליכי המשפט.
- לאחר עיון בתגובות הצדדים החלטתי ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כבערעור.
נושא הבקשה הוא מחיקת התובענה על הסף, שכן מדובר בתובענה זהה לחלוטין לתביעה שכנגד, שהוגשה בבית משפט השלום באשקלון. אין מדובר באיחוד תובענות, או בהיעדר סמכות, אלא בשתי תובענות זהות אחת לאחת ללא כל שוני או הבדל ביניהן. מדובר באותם סכומים ובאותה עילה. בית המשפט טעה לחשוב שהטענה בבקשה ענינה סמכות מקומית ויעילות הדיון ועל כן קבע שהסעד של מחיקת התובענה הינו סעד קיצוני לאור קיומה של סמכות מקבילה בתוך המחוז והפנה הצדדים להגיש בקשה לאיחוד תובענות, אלא שאין זה נושא הבקשה, אלא הבקשה היא למחיקת תובענה כיון שזו זהה לחלוטין לתביעה שכנגד התלויה ועומדת בבימ"ש השלום באשקלון.
- על כן, אני מקבלת הערעור ומבטלת החלטת ביהמ"ש וזאת ללא צו להוצאות. התיק יוחזר לבית משפט על מנת שידון בבקשה למחיקת התובענה מהנימוקים המפורטים בבקשה, דהיינו, מחיקת התובענה בשל תובענה זהה.
טוב יעשו הצדדים אם יעשו מאמץ להביא הסכסוך לסיומו ומתוך תקווה זו, לא מצאתי לחייב בהוצאות.
הערבון שהופקד יוחזר למערער באמצעות ב"כ.
ניתנה היום, כ"ח כסלו תש"פ, 26 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.
|
שרה דברת, שופטת |