1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעים ע"ס 17,773 ₪ בקשר לתאונת דרכים שארעה ביום 24.6.19 בכפר יאסיף.
2. לטענת התובע עת חנה בחניה מסודרת, רכב הנתבע סטה בפתאומיות וללא כל סיבה מוצדקת מנתיב נסיעתו ופגע ברכב הניזוק בצדו הימני וכתוצאה מכך גרם לרכב נזקים כבדים.
3. מנגד טוענים הנתבעים כי עת נסע רכבם כדין ישר , לפתע הבחין הנתבע ברכב אשר נסע בכיוון הנגדי , דובר במהירות גבוהה לכיוון נסיעתו, בעקבות כך וכתגובה אוטומטית וטבעית למתרחש , הסיט הנתבע את רכבו ימינה על מנת להימנע מהתאונה הקטלנית וכתוצאה מכך פגע ברכב התובע. המדובר בתאונה בלתי נמנעת עקב מעורבות "גורם זר מתערב" וכי לנתבע לא היתה כל שליטה על נסיבות קרות התאונה.

המסגרת הנורמטיבית

גורם זר מתערב

1. טענת "גורם זר מתערב", הינה טענת הגנה שעל הנתבעים הנטל להוכיח.

הוראת סעיף 64 (2) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) קובעת שאדם הנתפס כמי שגרם לנזק באשמו, פטור מאחריות למבצע עוולה, אם אשמו של אחר היה הסיבה המכרעת לנזק.

כדי לבחון האם אשמו של אדם אחר הייתה הסיבה המכרעת לנזק, כאמור בסעיף 64(2) לפקודת הנזיקין, נקבעו בפסיקה שלושה מבחנים חלופיים: הראשון- מבחן הצפיות בו נשאלת השאלה האם המזיק, כאדם סביר היה צריך לצפות שהתרשלותו תגרום נזק לניזוק, ובמקרה של התערבות גורם זר, נשאלת השאלה האם התערבות הגורם הזר היא בגדר הצפיות הסבירה. השני- מבחן הסיכון בו נשאלת השאלה האם התוצאה המזיקה היא בגדר הסיכון שיצרה התנהגות המזיק, לרבות גורם זר. השלישי- מבחן השכל הישר בו נשאלת השאלה, האם כל התכונות המציינות את הרשלנות בהתנהגות המזיק, תרמו בפועל להתהוות הנזק, וכאשר מדובר בגורם זר, השאלה היא האם התערבותו שוללת, באופן הגיוני, את קיומו של הקשר.

לעניין מבחן הצפיות, הפסיקה אינה דורשת צפיות מדויקת של פרטי האירוע, אלא צפיות לאופיו הכללי של האירוע ועל-פי תכונותיו העיקריות (ראה: ע"א 576/81 בן שמעון נ' ברדה פ"ד לח(3)1 ).

לעניין תאונות דרכים, הפסיקה הזכירה לא אחת כי נהיגה בכביש טומנת בחובה אירועים שונים, שאף אם לא קיימת החובה לצפות אותם באופן ספציפי, ניסיון החיים מלמד כי מדובר בתופעה מוכרת בכביש, ויש להביא בחשבון את התרחשותם של סיכונים אלה.

יחד עם זאת, קיימים מצבים בהם גורם זר מתערב מנתק את הקשר הסיבתי בין פעולת הנהג וקרות התאונה. על מנת שניתוק הקשר הסיבתי יתקיים, על הגורם הזר להיות אירוע שמחוץ לציפיות הסבירה.

1. לאחר ששמעתי הצדדים מצאתי לחלק את האחריות לנזק ביחס 70:30 לחובת הנתבעים מהטעמים הבאים:
2. אכן, עובדתית התובע לא ראה את התרחשות התאונה מאחר ויצא מהרכב והביט במראה המורה לאחור. וכפי שהעיד בעמ' 1 לפרוט': "אני לא ראיתי אם בנתיב הנגדי בא רכב."

ובעמ' 2 לרפוט':

"לשאלה אם אני לא יכול לשלול את הגרסה שהיה רכב מהכיוון הנגדי אני אומר שאני לא שמתי לב."

1. הנני מקבל את עדות הנתבע כי רכב הופיע מולו ופעל כפי שפעל.
2. כאמור לעיל, גורם זר מתערב על פי סעיף 64(2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], נטל ההוכחה על טוען הטענה. אין רשלנות אחר , בהכרח מבטלת אתה קשר הסיבתי לתוצאות רשלנות האחר אם הגורם הרשלני הראשוני יכול היה לחזות מראש את מעשי הרשלנות של השני. ככל שהתערבות הגורם הזר היא צפויה הרי שאין בכך לנתק את הקשר הסיבתי. הצפיות הינה לאירוע בקווים כלליים ולסוג הנזק שנגרם.

במקרה דנן, יציאה לעקיפה של רכב ממול באופן שתצריך תגובה הינה צפויה. במקרה כזה אין בה כדי לנתק את הקשר הסיבתי. כאמור, הצפיות הנבחנת אינה חייבת להיות לעובדות המדויקות של המקרה, אלא לקיומו האפשרי של אירוע דומה, בקווים כלליים, ולסוג הנזק שנגרם.

אניח כי רכב צד ג' הגיח ממול והפתיע את הנתבע. עם זאת אין ביציאה לעקיפה ולהופעת רכב ממול כדי לנתק את הקשר הסיבתי.

קיימות תהיות לגבי התנהלות הנתבע בנהיגתו והאם האופן שבו פעל הינו האפשרות היחידה על מנת להציל עצמו מהתאונה החזיתית. הנתבע לא ידע להסביר האם ההסטה של הרכב ימינה היתה האפשרות היחידה למניעת התאונה החזיתית.

הנתבע העיד:

"הנהג שבא ממולי חזר לנתיב שלו והמשיך."(עמ' 2 לפרוט')

לא ברור אם דווקא הסטייה הביאה ליכולת לחזרה לנתיב של רכב צד ג' ללא פגע. הנתבע התקשה לכמת את המרחקים ביחס לרכב התובע . כך העיד-

"האוטו שלי הוסט מטר, מטר וחצי. אני לא יודע בדיוק. "

הנתבע התקשה להסביר את התנהלותו ביחס למרחקים מול יתר הרכבים ונשאל על כך שוב ושוב ללא קבלת תשובה מניחה את הדעת.

כמו כן לא הסביר מדוע לא נכנס לשולי הכביש לאחר שהעיד-

" לא היו רכבים שחנו צמוד אליו."

וכן

"אני לא יודע למה לא סטיתי ימינה."

גם מהירות הנתבע ביחס לתנאי הדרך לא בטוח שהתאימה לסיטואציה. הנתבע נשאל-

"ש. למה לא בלמת?

ת. לא היתה לי אפשרות. אם הייתי עוצר, הרכב היה נכנס בי. "

ייתכן והיו אפשרויות אחרות לנתבע החל מנסיעה במהירות נמוכה יותר , בלימה במקום, הסטה באופן שלא תפגע ברכב התובע. כך שלא ניתן לפטור הנתבע כליל מאחריות ואין אלא להפחית משיעור אחריותו.

1. הנתבע שהנטל עליו להוכיח את הגורם המתערב הזר לא הביא תמונות מהמקום על מנת לשלול את הטענה כי התובע לא חנה כדין וכי התאונה היתה נמנעת אלמלא התובע חנה במקום.

לאחר ששקלתי את הדברים הנני מפחית מאחריותו של הנתבע בשל ההבנה כי פעל אינסטינקטיבית כדי להינצל מתאונה חזיתית וזו היתה אחת האפשרויות שעמדו לרשותו גם אם לא המוצלחת ביותר.

1. לעניין הנזק הרי שלא ברור אם ההנחה שלה זכה המוסך אכן זיכתה גם את התובע ולפיכך לאור החשבונית והאמור בחוות הדעת לא מצאתי להפחית בגובה הנזק.
2. מכל המקובץ הריני קובע כי הנתבעים ישלמו לתובעת סכום בסך 12,441 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,183 ₪ והוצאות בסך 1,000 ₪.
3. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור התיק.

ניתן היום, כ"ה שבט תשפ"א, 07 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.