בפני | כב' הרשם הבכיר אורן כרמלי | |
תובע | אלכסי צבטקוב | |
נגד | ||
נתבע | המוסד לביטוח לאומי |
פסק דין |
לטענת התובע למרות עשרות פניות לנציגי הביטוח הלאומי ובכלל זה הצורך בהגעה למשרדי הביטוח הלאומי בשעות הקבלה לא תיקן הביטוח הלאומי את המחדל, אלא לאחר פנייה של עורך דין מטעמו.
בנסיבות אלה בחודשים הרלוונטיים עוקלו כל דמי האבטלה של התובע והועברו בטעות לגרושתו; וכי בכל אותה תקופה נותר ללא כל הכנסה באופן שנדרש להשיג מזון וביטל אירוע משפחתי שהיה מתוכנן בים המלח מאחר שלא יכול היה לשלם עבורו.
בהתאם לכך הוגשה התביעה להשבת הסכום שעוקל ביתר ולפיצוי בגין עגמת נפש, נזקים שנגרמו והפסדי ימי עבודה.
בנסיבות אלה לטענת המוסד לביטוח לאומי אין לתובע כל עילת תביעה.
על פי הוראה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.
דיון ומסקנות:
הוראת לשכת ההוצל"פ-מסלול מזונות מחוז מרכז להגביל את העיקול לסך של 3,614 ₪ מדי חודש במקום עיקול קודם התקבלה אצל הביטוח הלאומי ביום 17/9/19 (לפי חותמת 'נתקבל') (סומן במהלך כתיבת פסק הדין ת/1).
מוסכם בין הצדדים שהחל מחודש ספטמבר 2019 היה צריך הביטוח הלאומי לעקל מכל סכום שמגיע לתובע סך של 3,614 ₪ לפי צו עיקול הוצל"פ המעודכן.
בהתאם לעדותה של הגב' נטלוב, מנהלת תחום כספים במשרד הראשי אצל הנתבע, באוקטובר 2019 היו צריכים להיות משולמים לתובע דמי האבטלה המגיעים לו עבור חודשים אוגוסט וספטמבר 2019 בסך כולל של 7,676 ₪.
כך יוצא שביום 30/10/19 בו היה התובע זכאי לקבל מאת הביטוח הלאומי דמי אבטלה בגובה של 7,676 ₪, הרי שהיה צריך לעקל מתוכם סך של 7,228 ₪.
התובע ביקש לטעון שהוראת צו העיקול נכנסה לתוקף החל מספטמבר 2019. לכן לשיטתו מקצבת אבטלה לחודש ספטמבר 2019 היה רשאי הביטוח הלאומי לקזז 3,614 ₪, אך מקצבת האבטלה שהיה זכאי לה לחודש אוגוסט 2019 לא ניתן היה לקזז את העיקול. אין לקבל הטענה.
כפי שהסבירה הגב' נטלוב (עמ' 3, ש' 12), אין הלימה בין החודש שלגביו מתייחס צו העיקול של ההוצל"פ לבין החודש שלגביו זכאי התובע לקבל דמי אבטלה.
התובע זכאי לקבל כספים שהם מאת הביטוח הלאומי, בגין זכאויות שונות ובגין חודשים שונים. ביום שבו נדרש הביטוח הלאומי להעביר בפועל למבוטח את הקצבה, בודק הביטוח הלאומי אם קיים עיקול שיש לקזזו קודם להעברת הכספים.
וכך, נכון ליום 30/10/19 היה צריך הביטוח הלאומי להעביר לתובע כספים, שמקורם בדמי אבטלה לחודשים אוגוסט ספטמבר 2019; ובאותו יום עמד עיקול של 7,228 ₪ שהיה צריך לקזז.
מכאן שאופן הקיזוז שביצע הביטוח הלאומי נעשה כדין ואין לתובע עילת תביעה בעניין זה נגדו.
ממילא משלא מצאתי כי המוסד לביטוח לאומי טעה או התרשל, הרי שאין מקום לפצות את התובע בגין נזקיו העקיפים.
הגב' נטלוב אישרה בפניי כי אכן ביום 30/10/19 עוקל ביתר סכום של 448 ₪ וזאת עד שנקלטה באופן ידני הוראה מאת לשכת ההוצל"פ (עמ' 4, ש' 12), כך עוקל מלוא סכום דמי האבטלה (7,676 ₪) במקום 7,228 ₪. ואולם יושם לב כי לא בגין הפער הזה הוגשה התביעה.
התוצאה:
מאחר שהדברים הובהרו רק בדיון שהתקיים ולא פורטו באופן מספק בכתב ההגנה או הוסברו קודם לכן לתובע, לא ייעשה צו להוצאות.
מי מהצדדים שאינו מרוצה מתוצאת פסק הדין רשאי לפנות תוך 15 ימים מיום המצאת פסק הדין לבית המשפט המחוזי בלוד ולבקש רשות להגיש ערעור על פסק הדין.
למזכירות: המסמכים הנוספים שהציג התובע בדיון ולא סומנו, יסומנו ויסרקו יחד ת/2.
ניתן היום, י"ט אלול תש"פ, 08 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
08/09/2020 | פסק דין שניתנה ע"י אורן כרמלי | אורן כרמלי | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | אלכסי צבטקוב | |
נתבע 1 | המוסד לביטוח לאומי |