1.תביעה בסדר דין מהיר ע"ס 3,057 ₪.

2.א.בכתב התביעה נטען כי במהלך חודש 11/2018 רכש הנתבע מהתובעת כלי בית וכי את התמורה של הסחורה שילם לה באמצעות שיק מחשבונו ע"ס 3,000 ₪ למועד פירעון 31.1.2019 הוא השיק מושא תיק זה ושייקרא להלן: "השיק".

2.ב.השיק חולל באי פירעון; נטען כי הנתבע ידע כי השיק יחולל עקב היות חשבונו מוגבל.

3.א.התביעה הוגשה בסדר מקוצר. הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן בה טען כי לאשתו היה עסק בשם שיווק היובל; הבן שלו הקים חברה בשם היובל שיווק בע"מ ; הנתבע אינו קשור משפטית לחברה; הנתבע היה אמור לרכוש 20% ממניות החברה; העסקה לא יצאה לפועל והנתבע לא קיבל תמורה; החברה הייתה אמורה להחזיר לו את השיקים שמסר בתמורה למניות; אך במקום להחזיר לו את השיקים וביניהם השיק מושא התביעה – היא העבירה אותם לתובעת.

3.ב.הנתבע הוסיף וטען כי התובעת לא הציגה שום חשבונית על שם הנתבע ממנה עולה כי התקיימה עסקה בינו לבינה.

4.לאחר שניתנה רשות להתגונן - הוגשו תצהירי עדות ראשית בהם חזרו הצדדים על טענותיהם.

5.לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את המוצגים - באתי למסקנה כי עלי לדחות את התביעה ככל שהיא נסמכת על עסקת היסוד ולמחוק אותה ככל שהיא מתיימרת להיות תביעה שטרית.

בסדר דין מהיר מחויב בית המשפט לנמק את הפסק באופן תמציתי.

דיון והכרעה:

6.יש להצטער על כך שהצדדים אינם עושים כל הבחנה שהיא בין תביעה על סמך עסקת היסוד לבין תביעה שטרית.

7.א.בתביעה על סמך עסקת היסוד – עילה התביעה היא החוזה והשטר אינו אלא ראיה בין שאר הראיות.

7.ב.בתביעה על סמך השטר – עסקת היסוד אינה חלק מיסודות העילה. העילה היא השטר עצמו החתימה עליו , האחיזה ( הפיזית) בו ומשלוח הודעת חילול.

8.מדובר בשתי עילות שונות עם כללי הוכחה שונים.

9.בשל ההבדל בסדרי הדין – ובעיקר בנטלי ההוכחה ובסדר הבאת הראיות – לא ניתן לתבוע בכתב תביעה אחד הן על סמך עסקת היסוד והן על סמך השטר.

10.לא ניתן להבין אם התובע רוצה לתבוע על סמך עסקת היסוד או על סמך השטר כעילה. בעוד שכתב התביעה מתאר את עסקת היסוד כעילה – עוסקים הסיכומים בתביעה שטרית לכל דבר.

מחיקת התביעה ככל שהיא מתיימרת להיות תביעה שטרית:

11.לצד זאת שהתובע ערבב את העילה השטרית עם העילה החוזית – הנתבע עזר לו בערבוב שתי העילות ביחד. התוצאה – כאוס משפטי מוחלט.

12.אין מנוס אפוא אלא לחזור למושכלות היסוד ולהעמיד דברים על דיוקם.

13.א.בכתב התביעה לא נטען כי התובעת אוחזת בשטר ולא נטען כי נשלחה הודעת חילול.

13.ב.עצם האחיזה הפיזית בשטר ומשלוח הודעת חילול מהוות כל אחת בפני עצמה יסוד הכרחי להקמת העילה השטרית.

13.ג.מסקנה - כתב התביעה אינו מגלה עילה שטרית.

13.ד. כפועל יוצא מכך – כל הטענות שהעלו הצדדים בסיכומיהם מתחום דיני השטרות מיותרות.

14.התביעה ככל שהיא מתיימרת להיות תביעה על סמך השטר – נמחקת.

דחיית התביעה על סמך עסקת היסוד:

15.כאמור, הנתבע הכחיש כי הייתה עסקת יסוד בינו לבין התובעת. לטענתו השיק נמסר על ידו עם סדרת שיקים לידי החברה של בנו כתמורה בעסקת העברת מניות – העסקה לא יצאה לפועל ובמקום שהחברה תחזיר את השיקים לנתבע היא סחרה אותם לתובעת.

16.התובעת היא שנושאת בנטל ההוכחה של עסקת היסוד. אבהיר להלן כי התובעת כשלה במשימתה זו:

16.א.התובעת לא פירטה מהם פרטי הסחורה אותה מסרה לנתבע בתמורה לשיק.

16.ב.התובעת לא צירפה חשבונית עסקה על שמו של הנתבע או כל מסמך אחר שקושר את הנתבע באופן אישי לעסקת יסוד עמה.

16.ג.נהפוך הוא – המסמך היחידי שצורף הוא "קבלת סוכן" מס 32033 . ברם קבלה זו נוקבת בשם של חברת שיווק היובל בע"מ בתור לקוח. לא מופיע בה שמו של הנתבע.

16.ד.אם לא די בכך – מנהל התובעת טען בסעיף 9 לתצהירו כי העסקה בוצעה עבור חברת שיווק היובל בע"מ.

16.ה.ראו גם בחקירתו הנגדית של מנהל התובעת – פרוטוקול עמוד 19 שורות 12,13,14 ו 15 שם אישר כי לא זו בלבד שהסחורה נרכשה עבור חברת שיווק היובל בע"מ – אלא שהסחורה אף לא הגיעה לביתו של הנתבע. עוד אישר בחקירתו כי השיקים ניתנו עבור שיקים של חבורת שיווק היובל ע"ס 24,000 ₪ שחזרו.

16.ו.עינינו הרואות – כי עדותו היחידה של קיזל שהיא עדות יחידה של בעל דין, לא זו בלבד שהיא נעדרת סיוע – אלא קיימות דווקא חולשות שנוגסות באמינותה – משום כך לא ניתן לבסס עליה את הממצא העובדתי שבלב המחלוקת: קיום עסקת יסוד בין התובעת לבין הנתבע ו/או ביצעוה של העסקה על ידי הנתבע עצמו על ידי מסירת השיקים על ידו לתובעת וקבלת הסחורה לידיו.

17.לפני סיום אעיר כי התובעת משליכה יהבה בסיכומיה על כך שהנתבע לא הוכיח כי השיק ניתן ביחד עם סדרת שיקים כתמורה בעסקת המניות המוכחשת שלא יצאה לפועל בין הנתבע לבין חברת שיווק היובל. טענה זו הייתה יפה אילו עסקינן תביעה שטרית שבה הנתבע צריך להוכיח כישלון תמורה. טענה זו אינה יפה בתביעה על סמך עסקת היסוד שבה התובע הוא שצריך להוכיח את עסקת היסוד לה הוא טוען.

18.לסיכום: התובעת לא הוכיחה כי הנתבע רכש ממנה באופן אישי סחורה. התובעת לא הוכיחה כי הנתבע הוא זה שמסר לה את השיק. התובעת לא הוכיחה כי הנתבע קיבל לידיו סחורה כנגד מסירת השיק.

19.אוסיף – לפני סיום כי חליפת המסרונים שצורפה לתצהיר התובעת וממנה עולה כי הנתבע היה מעורב בניסיונות לפרוע את החוב של החברה לתובעת אינה משלימה את החסר הממשי במערך הראיות של התובעת שכן הנתבע אינו מכחיש כי היה מעורב בניסיון לפרוע את החוב שהרי בסופו של יום מדובר בחברה של בנו.

סוף דבר:

20.סוף דבר הוא – אפוא – שהתביעה על יסוד השטר נמחקת עקב כך שכתב התביעה אינו מגלה עילה שטרית.

התביעה על סמך עסקה היסוד נדחית עקב אי הוכחת עסקת היסוד בין צדדי התביעה.

21.למען הסרת ספק אני רואה להבהיר שתיים:

ראשית – מובהר כי פסק דין זה אינו קובע פוזיטיבית כי עסקת היסוד לא התקיימה או כי לא ניתנה תמורה עבור השיק. כל שנקבע הוא שהתובעת לא הוכיחה כי התקיימה עסקת יסוד בינה לבין הנתבע.

שנית – משנמחקה התביעה השטרית ולא נדחתה – זכאית התובעת להגיש את השטר לביצוע נגד הנתבע, ומן הראוי כי תצרף אותו ליתר השיקים מאותה סדרה שהוגשו לביצוע.

הוצאות:

22.תיק זה מהווה דוגמא מובהקת לניהול סרק.

ראשית – לא ברור מדוע בחרה התובע להגיש תביעה על סמך עסקת היסוד במקום להגיש השיק לביצוע ולצרפו לשיקים הנוספים שהוגשו לביצוע ובגינם מתנהל משפט. ההסבר שניתן על יד מר קיזל בחקירתו הנגדית אינו משכנע כלל.

שנית – התובעת לא עשתה כל הבחנה בין עסקת היסוד לבין העילה השטרית.

הנתבע מצדו שיחק לידיה וניהל את התביעה כתביעה שטרית אף כי אינה מקימה עילה שטרית. בכך תרם תרומה ממשית לבזבוז זמנו של בית המשפט.

במצב דברים זה – אני רואה לפסוק הוצאות על הצד הנמוך.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ג בסך כולל של 500 ש"ח.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ' תמוז תשפ"ב, 19 יולי 2022, בהעדר הצדדים.