לפני בקשה להארכת מועד להישפט בגין דו"ח שעניינו שימוש בטלפון נייד ללא דיבורית. לטענת המבקשת היא פנתה טלפונית למרכז לפניות נהגים ארצי, וזאת באיחור קל של יום אחד. לגופו של עניין, המבקשת קיבלה אחריות על ביצוע העבירה, אך ביקשה להפחית מהקנס שהוטל.

לאחר ששקלתי את הבקשה, אני מחליט לדחותה.

לא ברור מהבקשה מדוע המבקשת איחרה בהגשת הבקשה להישפט, ולא פנתה בכתב למרכז לפניות נהגים בבקשה להישפט במסגרת 90 הימים הקבועים בחוק. כך גם לא ברור מדוע המבקשת הגישה בקשה זו בחלוף 5 חודשים מהתאריך בו התקשרה לטענתה למרכז לפניות נהגים. בנסיבות אלו, אין בבקשה כל נימוק שיהיה בו כדי להצדיק את קבלת הבקשה בנקודת זמן זו.

גם לגופו של עניין, לא הועלתה כל טענת הגנה המצדיקה את קבלת הבקשה. נהפוך הוא, המבקשת מציינת בבקשתה כי היא מקבלת אחריות על ביצוע העבירה ומודה בה. מעבר לנדרש, מעיון בדו"ח המקורי אשר הוגש לבית המשפט עולה, כי גם במעמד קבלת הדו"ח המבקשת הודתה במיוחס לה: "מודה, אתה צודק זה לא בסדר".

לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקשת עיוות דין אם בקשתה תדחה.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"ט טבת תש"פ, 16 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.