לפני: כב' סגן הנשיא השופט צבי פרנקל
התובעת: | נעמי אברג'יל ע"י ב"כ: עו"ד מלכיאל חדד |
- | |
הנתבע: | המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד הילה כהן |
פסק דין
1. התובעת, ילידת 1972, מורה לחינוך גופני משנת 1998, הגישה תביעה לנתבע להכיר בפגיעה בברכיה כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה. לטענתה במסגרת עבודתה היא נדרשת לבצע תרגילי חימום, תרגילי הקדמה ולבצע את תרגילי ההתעמלות עצמם עם התלמידים. לטענתה היא נדרשת לבצע פעולות חוזרות ונשנות של אימוץ וכיפוף הברכיים וכן עבודתה כרוכה בביצוע פעולות חוזרות ונשנות של רכינה על הברכיים תוך חיכוכן ברצפת האולם כחלק מההדגמה וביצוע התרגילים.
2. הנתבע דחה את התביעה מהסיבה שהתובעת לא הוכיחה קיום של אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתה ומחלתה התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור לתנאי העבודה.
3. התובעת העידה שבשנים האחרונות היא עובדת כמורה להתעמלות בהיקף של חצי משרה בשל הפגיעה בברכיים. התובעת מלמדת כיתות בנות של חטיבת ביניים ותיכון. התובעת תיארה איך מתחיל השיעור בהסבר והדגמה, ההסבר לוקח בין 5-7 דקות, הדגמה של 15 דקות וחימום 7-8 דקות (עמ' 4 שורות 8-9 לפרוטוקול). התובעת העידה שהחימום מתחיל מהברכיים כדי למנוע עומס מהגב. לאחר חימום של הגוף יש פעילות של ריצה. על פי נושא השיעור התובעת מלמדת את המימנויות הנדרשות לאותו נושא (עמ' 5 שורה 1 לפרוטוקול). התובעת אמרה שהיא עוברת בין התלמידות כדי לוודא שהן הבינו את ההדגמה. יש פעולות עם מתקנים כמו מתח וחדר כושר. השיעורים מתבצעים או באולם הספורט או במגרש או בחדר ריתמיקה והפעולות מתבצעות בעמידה ובשכיבה. התובעת אישרה שהפעולות שונות ותואמות לתוכנית הלימודים אבל הרכינה וכפיפת הברכיים זה דבר שחוזר על עצמו. התובעת אישרה שעד לפני שנתיים היא התאמנה בעצמה כדי לשמור על בריאות ואורח חיים בריא ובכלל זה ביצעה גם ריצות. התובעת אמרה שכשעתיים – שלוש ביום היא נדרשת לבצע פעולות חוזרות ונשנות של רכינה על הברכיים.
4. המפקחת לחינוך גופני במחוז הדרום גב' דניאלה מרום אמר הגישה מסמך על הגדרת תפקידו של מורה לחינוך גופני (נספח ד' למוצגי הנתבע). המפקחת כתבה שבמהלך עבודתו מלמד המורה במתקני ספורט שונים ומגוונים, חלקם מקורים וחלקם תחת כיפת השמיים. במסגרת עבודתו נדרש המורה למאמצים פיזיים בלתי מבוטלים הבאים חלק בלתי נפרד מעבודתו והבאים לידי ביטוי בהדגמות בפני התלמידים, ליווי ותנועה של תרגילים שונים, עמידה ממושכת בתנאי מזג האוויר. בעדותה העידה המפקחת שיש בתוכנית התלמידים נושאי חובה ונושאי בחירה ונושאי הבחירה תלויים בבית הספר. המפקחת לא העידה שהיא לא נכחה בשיעורים שהציגה התובעת אך באופן כללי שיעור ספורט בנוי משיחה, הדגמה, הצגת הנושא, כאשר החלק המכין זה 5-7 דקות, עיקרי 20-25 דקות והמסכם 5 דקות והחלק העיקרי עוסק בנושא הלימוד, במיומנות עצמה, הדגמה, תיקון, מעבר בין התלמידים ומתן משוב לתלמידים (עמ' 11 שורה 1 לפרוטוקול). המפקחת השיבה שמנהלת בית הספר היא הגוף האמין כדי לתת עדות לגבי המורה כי היא באה איתה במגע יום יומי.
5. שמעתי את המנהלת גב' טליה ג'אן שמילאה את השאלון למעביד וכתבה שעבודת התובעת כוללת הדרכה, כיפופים של הברכיים, רכינה וקפיצות רבות כאשר התובעת מבצעת את הפעולות כל יום. גב' ג'אן העידה שהיא בקשר טוב עם התובעת ויצא לה לצפות בשיעורים שלה. העדה לא ידעה להשיב איזה תרגילים ביצעה התובעת ומה מספר הפעמים שהייתה רכונה על הברכיים (עמ' 4 שורה 13 לפרוטוקול מיום 26.4.22). העדה העידה שהמורים לספורט עובדים עבודה פיזית ומתכופפים ולא כל היום על הברכיים והיא זוכרת שהתובעת סבלה מהברכיים באיזשהו שלב ולכן היא עברה לעבודה בחצי משרה כמורה לספורט (עמ' 4 שורה 17-20 לפרוטוקול). בהמשך העידה המנהלת נשאלה האם יכול להיות שהתובעת שעתיים עד שלוש ביום רכונה על הברכיים ועל כך השיבה שהיא לא יכולה לענות על השאלה (עמ' 4 שורה 26 לפרוטוקול). בהמשך נשאלה על כיפופים של הברכיים. גם על כך השיבה שהיא לא יכולה לזכור. בחקירתה הנגדית לב"כ התובעת חזרה על תשובתה שהיא לא יודעת להגיד האם הרכינה הייתה שעתיים – שלוש ביום (עמ' 7 שורה 8 לפרוטוקול) והשיבה שלאורך השנים התובעת ביצעה תנועות כיפוף חוזרות ונשנות באופן דומה במסגרת עבודתה כמורה לספורט. בחקירתה החוזרת השיבה שתנועות הכיפוף שונות באופן כזה שהזויות שונות (עמ' 8 שורה 6 לפרוטוקול).
6. בסיכומיו טען ב"כ התובע שיש מאפיינים ייחודיים לברכיים. מדובר בתנועות שניתן לבצע בצורה זהה ולא מגוונת כמו מפרקים אחרים. ב"כ התובעת טען שכל העדות סיפרו על כך שהתובעת נדרשת לבצע כיפופים חוזרים מדי יום עבודה ועבודה גם ברכינה. מהשאלון שמילאה המפקחת עולה שאופי העבודה מתיישב עם עדות התובעת ועל כן ביקש למנות מומחה.
ב"כ הנתבע ביקשה לדחות את התביעה מהסיבה שכמורה לחינוך גופני התובעת מבצעת כל יום מגוון של פעולות ספורטיביות מגוונת כמו לימוד משחקי ספורט, חימום, הדגמה ומשגיחה על הביצועים ולא ניתן לבודד תנועה אחת של התובעת שהיא ממושכת ותדירה וטענת התובעת לרכינה כשעתיים עד שלוש ביום אינה הגיונית ואינה מבוססת. הוסיפה ב"כ הנתבע שהתובעת העידה שהיא מבצעת אימונים אישיים בביתה וגם מסיבה זו התובעת לא עמדה בנטל להוכיח את תביעתה.
7. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שדין התביעה להידחות. אמנם עבודת התובעת היא עבודה המצריכה פעילות עם הברכיים, אולם מהעדויות עלה שהעבודה מגוונת, מבנה השיעור מורכב ממספר חלקים של חימום, הדגמה, מעבר בין התלמידות וכדומה. התובעת העידה שהיא מבצעת פעולות בישיבה ובשכיבה (עמ' 6 שורה 21) מה שמלמד על תנועות מגוונות. המפקחת השיבה שהיא לא יכולה לומר באופן חד משמעי לגבי רכינה ממושכת ולגבי טענת התובעת לשלב החימום בו יש התמקדות בברכיים (עמ' 12 שורה 22).
מנהלת בית הספר העידה שעבודת התובעת היא עבודה פיזית אולם לא ידעה להשיב על הזמן בו התובעת רכונה על הברכיים או מבצעת תנועות של כיפוף הברכיים.
8. בית הדין הארצי התייחס לסוגיית מורים לחינוך גופני בעב"ל 204/10 יעקב דיין - המוסד לביטוח לאומי (נבו 7.7.2010). השופט (כתוארו אז) יגאל פליטמן כתב בסעיף 13 לפסק הדין בעניינו של מורה לספורט שהעובדה שהוא ביצע פעולות חוזרות של ריצה או כריעה אין בה כדי להוכיח רצף של תנועות שחוזרות על עצמן. השופט פליטמן כתב שהעבודה של מורה לחינוך גופני לא חייבה תנועות ברכיים חוזרות ונשנות כמו למשל בעבודת רצף הגורר עצמו על ברכיו במהלך עבודתו של הרצפה, אלא תנועות שבוצעו על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה תוך הימצאות לעיתים ספורות במצב סטטי של כריעת ברכיים. בפסק הדין יש הפניות לפסקי דין שעסקו במורים לחינוך גופני ובסוף סעיף 13 כתב השופט פליטמן שמצב דברים זה ספק אם הוכחה תשתית עובדתית מספקת להוכחת מיקרוטראומה. כך הדבר גם במקרה שבפנינו. אין בעבודת התובעת תשתית מתאימה לקיומה של מיקרוטראומה בברכיים. העבודה מגוונת וגם אם בכל שיעור יש מספר דקות של חימום בהן מופעלות הברכיים אין מדובר בתשתית מתאימה לפי תורת המיקרוטראומה. מהעדויות בתיק עולה שהעבודה התבצעה על משטחים שונים וגם פעולת הרכינה לא מתאימה לתשתית לפי תורת המיקרוטראומה.
לאור האמור דין התביעה להידחות כבר בשלב זה מבלי הצורך למנות מומחה.
9. בשולי פסק הדין אוסיף שהנתבע בסיכומיו טען שהתובעת ביצעה אימונים אישיים בביתה, אין מקום להידרש לנתון זה מאחר שתפקיד בית הדין לקבוע האם יש קשר סיבתי בין אופי העבודה לבין המצב הרפואי.
10. התביעה נדחית. אין צו להוצאות.
11. זכות ערעור כדין.
12. פסק הדין ניתן כדן יחיד על פי ההחלטות בדיון מיום 11.1.22 ובדיון ביום 26.4.22.
ניתן היום, כ"ו ניסן תשפ"ב, (27 אפריל 2022), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
07/04/2021 | החלטה שניתנה ע"י צבי פרנקל | צבי פרנקל | צפייה |
10/05/2021 | החלטה שניתנה ע"י צבי פרנקל | צבי פרנקל | צפייה |
16/08/2021 | החלטה שניתנה ע"י צבי פרנקל | צבי פרנקל | צפייה |
10/01/2022 | החלטה שניתנה ע"י צבי פרנקל | צבי פרנקל | צפייה |
11/01/2022 | החלטה שניתנה ע"י צבי פרנקל | צבי פרנקל | צפייה |
18/01/2022 | החלטה שניתנה ע"י צבי פרנקל | צבי פרנקל | צפייה |
24/01/2022 | החלטה שניתנה ע"י צבי פרנקל | צבי פרנקל | צפייה |
27/03/2022 | החלטה שניתנה ע"י צבי פרנקל | צבי פרנקל | צפייה |
24/04/2022 | החלטה שניתנה ע"י צבי פרנקל | צבי פרנקל | צפייה |
27/04/2022 | הוראה לנתבע 1 להגיש סיכומי נתבע | צבי פרנקל | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | נעמי אברג'יל | גלעד מרקמן |
נתבע 1 | המוסד לביטוח לאומי | אפרת לבנוני |