הוועדה הרפואית דנה בעניינו של המערער על פי התקנות טרם התיקון לתקנות הביטוח הלאומי ברם הוועדה הרפואית לעררים דנה על פי התקנות החדשות מאחר שכינוסה של הוועדה התקיים לאחר כניסת התיקון לתוקפו – האם נהגה הוועדה הרפואית כדין או שמא היה עליה לדון על פי התקנות הישנות – זוהי אחת הסוגיות העומדות להכרעת בית הדין בערעור דנא.

העובדות והמחלוקת בין הצדדים

1. ביום 19.8.19 ניתנה החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית).

2. למערער נקבעו נכויות רפואיות לתקופות שונות (סעיף 1 לכתב הערעור המתוקן):

3. בדיון שהתקיים בפני ביה"ד ביום 27.4.21 הגיעו הצדדים להסכמה חלקית, כי עניינו של המערער יוחזר אל הוועדה הרפואית לעררים (לנכות כללית) באותו הרכב על מנת שזו תפעל כדלקמן:

א. בתחום הקרדיולוגי – הוועדה תשקול את קביעתה בנושא הקרדיולוגי ותיתן דעתה למסמך מיום 28.7.19 בו צויינה אבחנה של PFO. הוועדה תשקול האם יש בכך בכדי לשנות את קביעתה בתחום זה.

ב. בתחום הנוירולוגי – הוועדה תשקול האם יש מקום לקבוע את הנכות שנקבעה כנכות צמיתה.

ג. בתחום הנפשי –

הצדדים מסכימים להחזיר את העניין הנפשי לוועדה על מנת שתפעל כדלקמן:

הוועדה תתייחס למסמכים שעמדו בפניה ובין היתר לחוות הדעת של ד"ר שי גרינשטיין פסיכיאטר מיום 23.5.18 ותבהיר האם יש כאמור בחוות הדעת האמורה בכדי לשנות מהחלטה.

הוועדה תידרש לחומרת הפרמטרים המופיעים בפריט הליקוי (הגבלה של תפקוד הנפשי והחברתי, כושר העבודה, קיום טיפול תרופתי) ותשקול האם מצבו של המערער עונה להוראותיו של פריט ליקוי 34(ב)(2).

יחד עם זאת, הצדדים חלוקים בשאלה האם יש להורות לוועדה להתייחס גם למסמכים מבית החולים שיבא מהמחלקה הפסיכיאטרית – מכתב מיום 26.3.19 ומיום 24.6.19 מטעם ד"ר פנינה לוי, שצורפו לכתב הערעור המקורי של המערער. המערער סבור שכן, המשיב סבור שלא.

4. המחלוקת שנותרה בין הצדדים היא ב-3 נושאים:

א. האם על הוועדה להתייחס למסמכים מאת המחלקה הפסיכיאטרית (מכתב מיום 26.3.19 ומיום 24.6.19).

ב. על פי אלו תקנות יש לקבוע את הנכות הריאתית של המערער.

ג. מה מועד תחולת הנכות בא.א.ג.

טענות המערער

1. המכתבים מאת מרכז בריאות הנפש בביה"ח שיבא של ד"ר פנינה לוי משמעותיים ומעידים על היסטוריה של מצב נפשי ועל הוועדה להתייחס אליהם. מדובר במסמכים מהרפואה הציבורית ויש להם חשיבות בשים לב שהמערער קיבל רק 10% נכות בגין הסעיף הנפשי.

2. הוועדה הרפואית מדרג ראשון קבעה את אחוזי הנכות לפי התקנות הישנות ואילו הוועדה לעררים דנה לפי התקנות החדשות למרות שהמערער זומן לפני כניסת תחולת הסעיף החדש לתוקפו אך ישיבת הוועדה לא התקיימה והמערער זומן שוב לוועדה. היה על ועדת הערר לבחון את עניינו של המערער על פי התקנות הישנות.

3. יש לקבוע את נכות בתחום הא.א.ג. היא בחודשים 2/17 – 3/17 ואין כל סיבה לקבוע את הנכות במועד מאוחר יותר. במסמכים רפואיים מחודש 9/17 נרשם כי המערער סובל מליקוי זה כחצי שנה, קרי מחודש 2/17. היה על הוועדה לנמק מדוע קבעה את הנכות ממועד מאוחר יותר.

טענות המשיב

1. על פי לשון התקנות התיקון חל על מי שעניינו נדון בוועדה או בוועדה לעררים בתום 90 ימים מיום התחילה (1.12.18) או לאחריו לכן אם עניינו של המערער נדון בוועדה לעררים בתום ה-90 יום (1.3.19), יש לבחון את עניינו לפי התקנות החדשות ואין רלוונטיות למועד זימונו של המערער לועדת הערר אלא מועד בו נדון עניינו של המערער.

2. החלטת הוועדה בכל הנוגע לתחום הא.א.ג. מנומקת.

3. המערער יוכל להציג את המסמכים הנוגעים לתחום הנפשי בעת שיופיע בפני הוועדה אך אין להטיל חובה על הוועדה להתייחס לתוכנה.

הוועדה גם מתבקשת להידרש למידת ההגבלה של התפקוד הנפשי והחברתי, למידת ההגבלה של כושר העבודה, וגם לשאלה האם במצבו של המערער קיים צורך בטיפול תרופתי. לאחר שתעשה כן, הוועדה מתבקשת להבהיר האם מצבו של המערער עונה להוראותיו של פריט ליקוי 34(ב)(2) על קביעתה או שמא להוראותיו של פריט ליקוי אחר.

הכרעה

1. לאחר שעיינתי בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים ובחנתי את טיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות למעט הסכמת הצדדים.
2. בתחום הנפשי - לא חלה חובה על הוועדה להתייחס לכל מסמך ומסמך משאין מדובר בחוות דעת. אין זה מחובתה של הועדה הרפואית לפרט ולנמק את התייחסותה לכל מסמך ומסמך ברם נוכח הסכמת המשיב להשבת עניינו של המערער בתחום הנפשי יוכל המערער להציג מסמכיו אלו בפני הוועדה.
3. א.א.ג.- הוועדה מציינת בסיכום ביקור אצל רופא א.א.ג. מיום 26.3.19, המסכם ביקור מיום 19.9.17, כי קיימת ירידה בשמיעה ולכן קבעה הוועדה את הנכות מיום 19.9.17. אכן המערער ציין באותו ביקור כי מזה 1/2 שנה שמיעתו ירודה אך מאחר שפנה לרופא בחודש 9/17 ורק אז נעשתה בדיקת שמיעה, אין כל ראיה לירידה בשמיעה לפני כן. החלטת הוועדה מתיישבת עם הממצאים הרפואיים שהיו בפניה.
4. ריאות – בתיקון מס' 2 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) (ק"ת תשע"ט מס' 8101 מיום 4.11.2018 עמ' 704) לפריט ליקוי 5(1)(א) המתייחס לחסימת הריאה (COPD) נקבע:

(7) כמו בפרט משנה (6) אך עם שלושה סיבוכים לפחות שכל אחד מהם בחומרה של 30% ומעלה 100%

לעניין סעיפים 5 ו-6 –

"FEV1" – זרימה נשיפתית מאומצת בשנייה הראשונה;

"FEV1/FVC" – זרימה נשיפתית מאומצת בשנייה ראשונה מחולקת בנפח החיוני המאומץ;

DLCO – כושר הדיפוזיה;

"VO2 מרבי" – תצרוכת חמצן מרבית מתוך מבחן מאמץ לב ריאה משולב;

"סטורציה" – ריווי חמצן בדם;

"TLC" – קיבולת ריאתית כוללת;

"מבחן תגר מטכולין" – מבחן זרימה נשיפתית בנוכחות תגר תרופתי על ידי מטכולין.

(1) חסמת הריאה (COPD)

לשם קביעת דרגת נכות נדרש יחס FEV1/FVC השווה ל-70% או הנמוך ממנו וזאת לפי שתי בדיקות לפחות של תפקודי ריאות שבוצעו בשנתיים האחרונות, כשהמחלה במצב יציב ובמרווח של חודש ימים בין בדיקה לבדיקה לפחות –

(א) עם FEV1 או DLCO בין 65% ל-74% 20%

...תחילתן של תקנות אלה ב– 1 בחודש שלאחר פרסומן (להלן - יום התחילה), והן יחולו על מי שעניינו נדון בוועדה או בוועדה לעררים בתום 90 ימים מיום התחילה או לאחריו (כ"ב בחשוון התשע"ט) 31 באוקטובר 2018".

1. אם כן, התיקון חל על מי שעניינו נדון בוועדה או בוועדה לעררים בתום 90 ימים מיום התחילה הנ"ל או לאחריו.
2. הוועדה בישיבתה מיום 27/3/19 מציינת, בין היתר, כי: "מבחינת מחלת הריאות לתובע לא היו אשפוזים עקב מחלת הריאות. תפקודי ריאות הראו FEVI בין 68 ל-72. לכן הוועדה סבורה שהנכות שקיבל תואמת את מצבו".
3. מאחר שתפקודי הריאות של התובע הראו FEVI בין 68% ל-72%, העניקה הוועדה למערער 20%.
4. עניינו של המערער נדון בוועדת הערר ביום 19.8.19, לאחר כניסת התקנות לתוקף (1.3.19). הוועדה הרפואית מדרג ראשון דנה על בסיס התקנה הישנה וועדת הערר דנה על בסיס התקנה החדשה. לכן, הבסיס המשפטי שעליו הסתמכו 2 הוועדות היה שונה ויתכן שיש בכך פגיעה בזכויות המערער ברם נוכח האמור בתקנות נהגה הוועדה הרפואית לעררים כדין. יוער כי אכן המערער זומן לוועדה בטרם כניסת התקנות לתוקפן אך אין לכך נפקות משפטית שכן שהתקנות נוקטות במפורש במילים "עניינו נדון" ולכן הזימון אינו רלוונטי אלא מועד הדיון בוועדה הוא הקובע.
5. לא נעלם מעיניי כי ערר שנדון הוא על ועדה מדרג ראשון ומשכך היה ראוי שיהיה על אותו בסיס משפטי ברם נוכח הוראות התקנות, אין מנוס מלדחות את הערעור בחלק זה .
6. נוכח כל האמור לעיל, הערעור בכל הנוגע בתחום הריאות נדחה.
7. עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים על מנת שתפעל כדלקמן:

א. בתחום הקרדיולוגי – הוועדה תשקול את קביעתה בנושא הקרדיולוגי ותיתן דעתה למסמך מיום 28.7.19 בו צויינה אבחנה של PFO. הוועדה תשקול האם יש בכך בכדי לשנות את קביעתה בתחום זה.

ב. בתחום הנוירולוגי – הוועדה תשקול האם יש מקום לקבוע את הנכות שנקבעה כנכות צמיתה.

ג. בתחום הנפשי – הצדדים מסכימים להחזיר את העניין הנפשי לוועדה על מנת שתפעל כדלקמן:

הוועדה תתייחס למסמכים שעמדו בפניה ובין היתר לחוות הדעת של ד"ר שי גרינשטיין פסיכיאטר מיום 23.5.18 ותבהיר האם יש כאמור בחוות הדעת האמורה בכדי לשנות מהחלטה.

הוועדה תידרש לחומרת הפרמטרים המופיעים בפריט הליקוי (הגבלה של תפקוד הנפשי והחברתי, כושר העבודה, קיום טיפול תרופתי) ותשקול האם מצבו של המערער עונה להוראותיו של פריט ליקוי 34(ב)(2).

1. משעסקינן בערעור בתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.
2. בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק דין זה.

ניתן היום, כ' סיוון תשפ"א, (31 מאי 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

חתימה