מהות הבקשה:

1. לפני בקשת המבקשים, הנאשמים בתיק העיקרי ת"פ 17595-02-18, לעיון ולהעתקה של חומר חקירה, לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נ"מ], תשמ"ב-1982.
2. פרטי האישומים והעבירות מופיעים בהחלטה שניתנה בתיק בע"ח 46846-01-19 ביום 03.09.20 [להלן – ההחלטה הקודמת], שאושרה בהחלטתו של בית המשפט העליון (מפי כב' הש' עמית) ביום 04.02.2 [להלן – החלטת העליון]. אין אפוא צורך בהטרחת הקוראת בפריסה נוספת של כלל היריעה (מה-גם שההחלטה הקודמת מוכרת היטב לב"כ הצדדים, וההחלטה בהליך דנן אף הושהתה בהסכמה עד למתן החלטת העליון).
3. בדיון שנערך ביום 27.02.20 צמצמו המבקשים את יריעת המחלוקת לנושאים אלה: "אנו זקוקים לתמלול תרגום של קלטות החקירה מסלובקיה וכן לכלל החומר שנאסף ונרשם בעניין החקירה שהתנהלה בארה"ב וככל הנראה גם בישראל, בעניינם של [...] עד המדינה ומר בחלצ'וק".
4. ביום 13.03.20 הגישה המשיבה תמצית טיעון משלים בכתב, לאחר בדיקה חוזרת, ובה התייחסה לנושאים הנ"ל, שנותרו במחלוקת:
   1. תמלול ותרגום קלטות החקירה בסלובקיה;
   2. בקשות עזרה משפטית;
   3. חומרי חקירה מרשויות בחו"ל, והכוונה לחקירה שהתנהלה לפי הנטען בארה"ב בעניין עד המדינה ומר בחלצוק;
5. המבקשים לא ניצלו זכותם להגשת תגובה.

תמלול ותרגום של הודעות שנגבו בסלובקיה:

1. בקשת ההגנה נוגעת לתיעוד של חקירות מוקלטות שנערכו בסלובקיה לנחקרים שמופיעים כעדים בכתב האישום.
2. אין חולק כי הרישום בהודעה 'הרשמית' (המוקלדת) איננו כולל את כל הנאמר והראיה הטובה והמבוססת היא ההקלטה. דווקא בתיעוד זה ניתן למצוא לא-פעם נתונים מהותיים ואף קריטיים להערכה של תוכן החקירה ומידת אמינותה (בש"פ 5881/15 מ.י. נ' פישר (2015), סעיף ל' לדברי המשנה לנשיאה רובינשטיין; ת"פ 29684-12-16 מ.י. נ' יקובוב (2017)).
3. אלא שההקלטות כבר מצויות בידי ההגנה, כך שלמעשה לא מתבקשת חשיפתו והעברתו של חומר חקירה. טיבה האמתי של בקשת ההגנה הוא כלכלי – ההגנה מעוניינת בתרגום ותמלול של החומר ומבקשת לגלגל על התביעה את העלויות.
4. זה מכבר נפסק ונקבע הכלל, לפיו חובות התביעה לפי סעיף 74 אינן כוללות חובת תמלול של הקלטות, כל עוד לא תבקש להגישן כראיה במשפט (סעיף 141 לחסד"פ; פישר (2015) הנ"ל, סעיפים כ"א ול"ז לדברי המשנה לנשיאה רובינשטיין, סעיף 5 לדברי הש' סולברג, דברי הש' מזוז וההפניות בסעיף 5 לדבריו).
5. הבסיס ההגיוני לכלל זה יפה גם לעניין תרגום: התביעה יוצאת ידי חובתה בהעברתו של חומר החקירה הגולמי להגנה, ואין לחייבה גם בעיבודו של החומר. תרגום הוא עיבוד מובהק, ואין תימא שלא נמצאו פסק-דין או החלטה הכופים את התביעה לתרגם חומר (בש"פ 10823/08 מירילשוילי נ' מ.י. (2008), סעיף 11)^[1].
6. להסרת ספקות: כל הקלטה שתבקש התביעה להגיש במהלך המשפט גופו, תלווה בתמליל.
7. הבקשה נדחית.

בקשות לעזרה משפטית ממדינות חוץ:

1. בבחינתה של סוגיה זו הדרכתי עצמי בהלכה שגובשה ונסקרה בבש"פ 7746/18 שם טוב נ' מ.י. (2019), סעיף 13 ובבש"פ 5187/19 דולינסקי נ' מ.י. (2019).
2. בקשות אלה הוגשו לעיוני, ומצאתי כי אין הצדקה לכללן במסגרת חומר החקירה, מהטעמים המפורטים בהחלטה הקודמת, שאושרה בהחלטת העליון:
   1. הבקשות הן תוצרים מובהקים של כינוס, עיבוד והערכה של חומר חקירה שהיה בפני התביעה בשלבי החקירה בהם הוצאו הבקשות, ושכלול בחומר הגולמי;
   2. בבקשות הובא תיאור ראוי של העובדות, תוך ציון מפורש של אותן עובדות-נטענות הקושרות את המבקשים ואת יתר החשודים-דאז לישראל. עוד פורטו בבקשות סעיפי חיקוק הנטועים היטב במסכת העובדתית. אם יש צורך להוסיף ולהבהיר – המצג שהוצג בבקשות דומה לזה שמוצג עתה בכתב האישום, ומדובר בעליל באותו "עניין פלילי", כמשמעותו בסעיף 48 לחוק עזרה משפטית בין מדינות, תשנ"ח-1998;
3. הבקשה נדחית.

חומרי חקירה שנרשמו ונאספו על-ידי רשויות חקירה בארה"ב:

1. המשיבה הצהירה כי כל החומרים, שהתקבלו ממדינות זרות, הועברו להגנה.
2. הנחת המוצא הינה כי המשטרה והתביעה פועלות ומפעילות את שיקול דעתן בהגינות וביושר ומתבססות על ניסיונן ומומחיותן המקצועית בקביעה מהו חומר החקירה בתיק. חזקת התקינות המנהלית עומדת לרשויות התביעה, אם ההגנה לא הציבה בסיס לסתירתה.
3. במקרה דנן אין בסיס להטלת ספק בהצהרת התביעה, והשוו לבש"פ 3603/19 משה נ' מ.י. (2019), סעיף 11; בש"פ 1388/18 מ.י. נ' אבו עמאר (2018); בש"פ 6507/09 קצב נ' מ.י. (2009), סעיף 10.
4. ומעבר למבוקש, בחנתי את האפשרות וההצדקה להורות למשיבה לפנות לרשויות בארה"ב ולפעול לקבלתו של כל חומר נוסף שאפשר ומצוי בידיהן. מסקנתי היא שאין לכך עילה, והשוו עניין משה הנ"ל, שם נאמר ש"אין בעצם הימצאותו של חומר מחוץ לגבולות המדינה, וכפועל יוצא מכך מחוץ לשליטתה המלאה של המדינה, כדי לפסול קטגורית את עובדת היותו 'חומר חקירה'. יחד עם זאת, אין להתעלם מכך שהחומר אינו מצוי בשליטתה של המדינה, וכי יכולתה מתמצית במשלוח בקשה לקבלו – ויש להתחשב בכך בעת בחינת השאלה האם ב'חומר חקירה' עסקינן... לפתחו של העותר להפעלתה, רובץ הנטל לבסס תשתית עובדתית "המלמדת כי קיימת הצדקה עניינית להטיל על המדינה את החובה לחפש ולדרוש את המסמכים האמורים". בתוך כך, יש להתחשב בהסתברות שיתקבל חומר בעל רלבנטיות לאישום כפועל יוצא מהחיפוש, ובקושי האובייקטיבי הכרוך בהשגתו. ... חומר הנוגע למהימנותו של עד מרכזי עשוי להיות רלבנטי להגנת הנאשם, ויחד עם זאת "החיפוש אחר חומר כזה אינו יכול להיות מסע דיג מתוך תקווה שאינה מעוגנת בעובדות, כי בסוף המסע אכן יימצא חומר כזה". ההגנה לא הצביעה על אינדיקציה לחומר קונקרטי שעשוי לסייע להגנתה; הבקשה במישור זה מיוסדת על תקווה בעלמא כי קיים חומר כאמור... לא הונחה תשתית עובדתית המצדיקה הטלת חובה כמבוקש לפתחה של המשיבה, ודין הבקשה במישור זה גם היא להידחות."
5. הבקשה נדחית.

סוף-דבר:

1. הבקשה נדחית, על שלוש ראשיה.
2. התביעה תוכל לאסוף את החומר שהוגש, ביום 05.04.20 מידי באולמי (ולא מהמזכירות).

ניתנה היום, ה' ניסן תש"פ, 30 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.

1. עיון בבש"פ 501/09 היו"מ נ' מאיו (2009), סעיפים 5 – 8 לדברי הש' לוי, מעלה כי עיקר עניינה של ההחלטה נגע לאופי המיוחד של בקשות הסגרה. מכל מקום, קביעתו של הש' לוי לעניין חובת תרגומו של חומר חקירה היא מסוייגת מאוד, ולא הובילה גם במרוצת השנים לשינוי הכלל; ↑