09 פברואר 2020

בפני: כב' השופטת סאוסן אלקאסם

החלטה

מונחת לפני בקשה לגילוי מסמכים שהגיש המבקש (להלן: "בקשה לגילוי מסמכים"),

ואלו העובדות הדרושות לענייננו:

1. המבקש עבד אצל המשיבה כנהג מיום 1.10.12 ועד 31.7.18.
2. ביום 10.7.18, נתן המבקש מכתב בכותרתו 'מכתב התפטרות' בו רשם בין היתר "הריני להודיעכם כי אני מסיים את עבודתי בחברה". מועד סיום עבודתו נקבע במכתב ליום 10.8.18.
3. ביום 2.12.19, הגיש המבקש כתב תביעתו, בו טען כי התפטר בנסיבות שיש להכיר בהן כמי שפוטר. זאת, כטענתו בשל אי תשלום שכרו במלואו, הנפקת תלושי שכר פיקטיביים ובשל שהמשיבה אילצה אותו ונהגים אחרים להעמיס על המשאית ועל המנוף עומס יתר, דבר שסיכן את הנהגים והן את הסובבים אותם.
4. ביום 5.1.20, הגישה המשיבה כתב הגנה ובו דחתה מכל וכל את טענות המבקש.
5. ביום 27.1.20, הגיש המבקש את הבקשה לגילוי מסמכים, בה טען כי המשיבה סירבה לאפשר לו גילוי ועיון במסמכים הבאים –
   1. תעודות משלוח מיום 1.10.12 ועד 31.7.18 – מהמפעלים הבאים: 'מסטר פיקס', 'אבנים משתלבות', 'בלוקים איטונג', 'איטונג אשקלון'.
   2. רישיונות כל המשאיות עליהן נהג המבקש.
6. טענתו, כי המסמכים הללו רלוונטיים להוכחת תביעתו שכן מצויים בהם פרטים מהותיים לגבי עומס היתר הנטען. כן צוין כי רישיונות המשאיות, בהם מופיע המשקל המותר להעמסה, התבקשו כדי לקשר בין תעודות המשלוח למשאית עליה נהג התובע.
7. ביום 2.2.20, הגיבה המשיבה וטענה כי מדובר במסע דיג אסור, המכיל היקף מסמכים נרחב, שאינן בהכרח בידה וצריכה לפנות לקבלם מצדדי ג' בתקווה שנותרו בידם. מכאן, כי הדרישה לכשעצמה מהווה הכבדה יתר על המידה. כן הצביעה המשיבה על כך שדרישת המסמכים מראה על השלמה מצד התובע לתנאי עבודתו, דבר המרוקן מתוכן טענתו המקורית להתפטרות כדין מפוטר.

עוד טענה המשיבה, כי הסבר התובע לרלוונטיות תעודות המשלוח כללי ואינו מספק. לגישתה, הן כלל לא רלוונטיות ולא מצוין בהן משקל הפריטים, למעט פריטים שנמדדים ע"י משקל. עוד הוסיפה כי לא בכל תעודה מופיע מספר המשאית שהובילה המטען. כך, זימון עד מחברת איטונג, יועיל יותר להוכיח טענות המבקש. להוכחת טענתה, צירפה תעודות משלוח לדוגמה.

כן טענה כי יש בריבוי המסמכים והפרטים הנדרש כדי לסרבל את ההליך שכן משקל הפריטים יהווה מוקד מחלוקת מהותי בין הצדדים.

לבסוף הפנתה המשיבה לפגיעה בצדדי ג' שכן על תעודות המשלוח מופיעים פרטי צדדי ג' – אשר הושחרו בדוגמאות שהוגשו לבית הדין.

1. בתשובתו מיום 2.2.20, טען המבקש כי תעודות המשלוח משויכות אל חשבונית ספציפית בהנהלת החשבונות של המשיבה ומצויות בידה. כך הצביע המבקש על העובדה שהמשיבה צירפה תעודות משלוח, וממנה המסקנה כי הן מצויות בידה.

עוד הצביע המבקש על כך שמשקל המשלוח כן רשום בתעודת המשלוח ומכאן כי הן ראיה רלוונטית.

לגבי רישיונות המשאית – עומד המבקש על גילוי כל הרישיונות של המשאיות עליהן נהג, משסירוב המשיבה לעשות כן, מסרבל ההליך.

דיון והכרעה

1. המסגרת הנורמטיבית לעניין עיון וגילוי מסמכים, נטועה בתקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי הדין), התשנ"ב – 1991 (להלן: "התקנות"), הקובעת כי "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות."
2. המבחן לבחינת הבקשה לגילוי מסמכים שהגיש בעל דין בהליך, הינו מבחן הרלוונטיות, הבודק האם המסמך אשר גילויו מבוקש רלוונטי לנושא השנוי במחלוקת ועשוי לשפוך אור על הסוגיה. לעניין זה יפה האבחנה שנעשתה ע"י כב' הנשיא ברק (בדימוס, בתוארו דאז, המשנה לנשיא) ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' ה' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 60:

"נמצא, כי הרלוואנטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלוואנטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין, אין לגלותו."

1. בבחינת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים למחלוקת בין הצדדים, יש לבחון את הסוגיה בשני היבטים. האחד – היבט צר – בו נבדוק האם קיימת זיקה ברורה בין המסמך שגילויו מבוקש, לבין הסוגיה שבמחלוקת. באם התשובה חיובית, בית הדין יבדוק את ה– היבט הרחב – של הסוגיה, קרי את "הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי." בסופה של בחינה זו, בית הדין ימשיך ויבדוק את איזון האינטרסים וההשפעה על הגורמים המעורבים מהיענות לבקשה במעין "מבט על"^[1].

ומן הכלל אל הפרט

1. המבקש העלה טענה קשה כלפי המשיבה – כי במסגרת העסקתו חויב לנהוג במשאית העמוסה במשקל יתר. משכך ובשל סיבות נוספות, נאלץ להתפטר. אולם יש לראות בנסיבות התפטרותו כפיטורין.
2. לצורך הוכחת דברים אלו, ביקש מהמשיבה כי תעביר לו תעודות משלוח לכל תקופת עבודתו שהונפקו מארבעה מפעלים. נוסף על כך, דרש כי יועברו לידיו כל רישיונות המשאיות עליהן נהג במסגרת עבודתו.
3. אני סבורה כי השתת חובת גילוי על המשיבה לגלות את כל תעודות המשלוח המבוקשות משך כל שנות העסקתו של המבקש, אכן תכביד יתר על המידה על המשיבה, וכן על ההליך בכללותו.
4. עם זאת, הריני סבורה כדי לאפשר למבקש להוכיח טענתו כבדת המשקל לנהיגה בעומס יתר, על המשיבה לגלות את תעודות המשלוח המבוקשות בהן התובע רשום כנהג, בתשעת החודשים האחרונים של התובע בעבודה. קרי -11/17 – 7/18. שכן מתעודות המשלוח שצירפה המשיבה כדוגמא, משקל המשלוח אכן מופיע על תעודות המשלוח וכן שם הנהג.
5. תעודות המשלוח יימסרו כפרטי כתובת האספקה ושם המעמיס יושחרו למניעת פגיעה בצדדי ג'.
6. כמו כן, על המשיבה לגלות את רישיונות המשאיות שמספרן מופיע באותן תעודות משלוח בהן נהג התובע.
7. על המשיבה להעביר הפרטים כמבוקש אל המבקש עד ליום 27.2.20.
8. שאר ההוראות בהחלטתי מיום 4.12.19, עומדות בעינן.
9. הנתבעת תישא בהוצאות התובע בסך 2,500 ₪.

ניתנה היום, י"ד שבט תש"פ, (09 פברואר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. "ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל – נציבות המים נ' קלרק אבנצ'יק, 28.03.2007 ↑