1. בקשתו של הזוכה בתיק הוצל"פ 01-30876-88-6 ליתן לו רשות ערעור על החלטתו מיום 10.11.19 כב' רשם ההוצל"פ יניב דיין שניתנה לבקשה לפתיחה מחדש של תיק שנסגר. בהחלטה נכתב: " ראה החלטה אחרונה בתיק".
2. "החלטה אחרונה" היא ההחלטה מיום 3.9.18 בה נאמר כי הזוכה לא פעל עפ"י החלטה מיום 6.2.18 והחלטות נוספות שניתנו מאז. כן נקבע כי ההחלטה שניתנה ביום 21.3.18 הינה החלטה חלוטה שלא הוגש עליה ערעור ולכן נדחתה הבקשה לפתוח מחדש את התיק שנסגר.
3. בתאריך 6.2.18 במסגרת בקשה ליתן צו חיוב בתשלומים, ניתנה החלטת הרשם אשר אגב קביעת צו תשלומים הורה לב"כ הזוכה להמציא לתיק מספר מסמכים ופירוט הפעולות שנקט במהלך השנים שכן מסמכי התיק לא היו סרוקים.

הבהרת הזוכה נתבקשה בתוך 30 ימים ובהמשך הבהיר הרשם הנכבד מפורשות: "בחלוף המועד ובהעדר הבהרה וצירוף המסמכים המפורטים לעיל, אורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל" (הדגשה לא במקור).

1. משלא קיים הזוכה את החלטת הרשם ולאחר שחלף המועד שנקצב, הורה הרשם בהחלטה מיום 21.3.18 על סגירת תיק ההוצל"פ וביטול ההליכים.
2. הזוכה לא ערער לא על ההחלטה מיום 6.2.18, לא על ההחלטה מיום 21.3.18, אף לא על ההחלטה מיום 3.9.18 אלא מצא לנכון להגיש בפעם השלישית בתאריך 7.11.19 בקשה לפתיחת תיק ההוצל"פ שכאמור נדחתה.
3. משלא הוגש ערעור על ההחלטות הנ"ל ואף לא נתבקשה רשות להגיש ערעור, הרי שההחלטה בדבר סגירת התיק הפכה לסופית וחלוטה.

הזוכה אף לא מצא לנכון להגיש בקשה להארכת מועד להגשת בר"ע בהתייחס להחלטות הנ"ל ובמחדלו זה יצר מצב של סופיות הדיון.

1. פרקטיקה פסולה אשר יש ונוקטים בה כאשר מחמיצים מועד להגשת ערעור היא לחזור על הבקשה שכבר נדחתה, בבחינת ”עיון חוזר" כאשר אין שום עילה לעיון חוזר והתנהלות זו ראויה לגנאי ולדחייה.

כבר עמדו בתי המשפט בהחלטות רבות על הפסול בנוהג של הגשת בקשה לעיון חוזר כשאין עילה לעיון חוזר אך ורק כדי לעקוף את מחדל אי הגשת הערעור במועד לגבי ההחלטה המקורית.

1. יצוין כי אין כלל צורך להידרש לשאלה האם היתה לרשם ההוצל"פ סמכות להורות על סגירת התיק, בנסיבות העניין אם לאו שכן לא הוגש ערעור במועד וההחלטה הפכה לחלוטה.

עוד אוסיף כי לטעמי היתה לרשם הנכבד סמכות טבועה להורות על סגירת התיק משלא קיים הזוכה את הוראותיו ואף ניתן לראות בהחלטת הסגירה כמתיישבת עם סע' 88 לחוק ועם תקנה 126 לתקנות.

אי קיום הוראות הרשם דינה כחוסר מעש ולרשם שיקול הדעת האם להורות על סגירת התיק.

1. למעלה מן הצורך, אציין כי הסברי הזוכה למחדלו אין בהן ממש, שכן לאורך כל התקופה היה מיוצג ע"י עורך דין ולא ניתן להתייחס ברצינות לטענה כי לא שם לב להחלטת הרשם.

אף הפטירות בהן מנסה הזוכה לתלות את מחדליו ארעו חודשים רבים לאחר ההחלטה האמורה.

1. בנסיבות זכאי החייב להנות מכלל סופיות הדיון ולהניח כי לא צפוי עוד להליכי הוצאה לפועל וכלל סופיות הדיון אף חסם את הזוכה מפני הגשת בקשות נוספות בדיוק באותו עניין שכבר הוכרע.
2. אשר על כן נדחית בקשתו של המבקש ליתן לו רשות ערעור.

למרות דחיית הבר"ע ובהתחשב בכלל הנסיבות שבתיק, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ג טבת תש"פ, 20 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.