02 יולי 2020

1. בהתאם לאישור שהגיש התובע לתיק בית הדין, כתב התביעה הומצא לנתבעות ביום 17.12.19. ביום 10.2.20 הגישו הנתבעות בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, אולם חרף הארכות שניתנו להן, לא הוגשו כתבי הגנה בתיק.
2. בהתאם לתקנה 43 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991, ניתן בזאת פסק דין כנגד הנתבעות בהעדר הגנה וזאת על יסוד כתב התביעה, תצהיר התובע והמסמכים שצורפו אליהם.
3. הנתבעות ישלמו לתובע תוך 30 יום מיום שפסק הדין יומצא לידיהן את הסכומים הבאים:
4. דמי חופשה שנתית בסך 1,200 ₪.
5. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן השתלמות בסך 2,200 ₪.

1. בשל העובדה שפסק הדין ניתן על יסוד כתב התביעה בלבד, לא נפסקו פיצויים בגין ראשי נזק שהינם בשיקול דעת בית הדין, על אף שנכללו בכתב התביעה. כמו כן, נוכח העובדה שמעיון בתלוש השכר שצורף לכתב התביעה עולה, כי לכאורה שולמו לתובע זכויות בגין שעות נוספות, דמי הבראה ותמורה בגין היעדר הפרשה לקרן הפנסיה, לא מצאתי מקום לחייב את הנתבעות לשלם פיצוי בגין רכיבים אלה, חרף העובדה שנכללו בכתב התביעה.
2. הסכומים הנ"ל יישאו הפרשי ריבית והצמדה מיום סיום יחסי העבודה בין הצדדים, 1.8.2018, ועד למועד תשלומם המלא בפועל.
3. כמו-כן, ישלמו הנתבעות לתובע תוך 30 יום מיום שפסק הדין יומצא להם, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 950 ₪. לא ישולם סכום זה במועד, יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד למועד תשלומו המלא בפועל.
4. בקשה לביטול פסק דין זה, ניתן להגיש לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לידי הצד המבקש את ביטולו.

ניתן היום, י' תמוז תש"פ, (02 יולי 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.