לפני תביעה שעניינה נזק כספי שנגרם לתובע אגב עסקת מכר בה רכש רכב שהיה בבעלות הנתבע.

לטענת התובע פעל הנתבע בניגוד לדין בשעה שלא גילה לו כי הרכב עבר תאונה קשה אשר גרמה לירידה משמעותית בערכו של הרכב. התובע מציין כי הרכב נבדק על ידו עובר לרכישה וכי בדו"ח גם צוינו ליקויים מסוימים ברכב, גם כאלה בעלי משמעות גבוהה, אולם לו היה מודע לקיומה של פגיעה משמעותית ברכב היה מוותר על רכישתו. לאור מחדלו של הנתבע טוען התובע כי הינו זכאי להחזר בגין ירידת ערך זו שנגרמה לרכב ואשר תגרום גם לו לירידת ערכו של הרכב בשעה שיבקש הוא למכור אותו בהמשך. לפיכך הגיש תביעתו בה הוא דורש כי הנתבע ישפה אותו בהיקף ירידת הערך שנקבעה בסך 12% מערך הרכב במועד הקניה וכן בעלויות בדיקת הרכב ובמחצית הטיפול אותו ביצע לטענתו בשל תחזוקה לקויה של הרכב.

הנתבע טען כי התאונה אליה מתייחס התובע התרחשה לפני כ-7 שנים, בשעה שהרכב הנדון היה חדש יחסית (כשנה). הנתבע הכחיש את טענות התובע והבהיר כי מסר לו כי הרכב עבר תאונה וכי למיטב זכרונו ספג הרכב בפגיעה בדלת הנהג וכן בחלקו האחורי. עובדה זו מעולם לא הוסתרה ע"י הנתבע והתובע אף מצא לנכון לבדוק את הרכב במכון מקצועי טרם ביצע את הרכישה. הנתבע ציין כי התובע הוא שהיה מעוניין ברכישת הרכב חרף אמירתו של הנתבע כי אינו מעוניין למכור את הרכב בהנחה אולם לאור עמדת התובע התרצה ומכר הרכב במחיר נמוך ממחיר המחירון. עוד ציין הנתבע כי ירידת ערך הרכב אליו מתייחס התובע הינה ירידת ערך ספקולטיבית ואינה מוחלטת ולפיכך אין כל מקום להחזר כלשהו ע"י הנתבע לתובע שכן לא הסתיר ממנו את מצבו של הרכב.

מעיון בכתב התביעה ובעדויות הצדדים עולה כי הנתבע ציין לפני התובע כי אירעה תאונה לרכב טרם מועד הרכישה ובנוסף דו"ח הבדיקה הצביע גם הוא על קיומם של ליקויים במוקדי הנזק עליהם הצביע הנתבע טרם רכישת הרכב. חרף עובדה זו בחר התובע לרכוש את הרכב ולבצע את הבירור המקיף לאחר הרכישה. לא ברור והתובע לא נתן כל הסבר לשאלה המתבקשת- מדוע בחר לבצע את הבדיקה לאחר ביצוע העסקה ולא לפניה, ובוודאי כאשר לפניו מידע לפיו היה הרכב מעורב באירוע תאונתי ולאור תוצאות בדיקת הרכב שהצביעו על ליקויים כאלה ואחרים ברכב שנמכר.

גם מבלי להתייחס לקושי בטענת התובע לפיה הוא זכאי להחזר בהיקף האחוזי של ירידת הערך שנקבעה לרכב 7 שנים לפני כן, מבלי להתייחס לשאלה האם יש משמעות והשפעה לפער בין מועד עריכת חוות הדעת דאז למועד מכירת הרכב כיום והאם רכיב ירידת הערך "עומעם" מאז (שאלה שהיא במומחיות והתובע לא צירף חוות דעת לעניין זה כלל) אני סבורה כי התובע לא הוכיח ולו במקצת כי הנתבע פעל להסתיר קיומה של תאונה ברכב או את היקפה.

אני סבורה כי טענת הנתבע לפיה לא זכר את היקף ירידת הערך שנקבעה בחוה"ד לטובתו הינה טענה סבירה בהתחשב בפרק הזמן המשמעותי שחלף ממועד התאונה ועד לממכר הרכב וכי התובע לא הצליח להוכיח כי מידע זה הוסתר מפניו מתוך כוונת רמייה. הן התובע והן הנתבע העידו כי הנתבע מסר לתובע על העובדה כי הרכב היה מעורב באירוע תאונתי וכאמור, גם דו"ח הבדיקה הצביע על ליקויים במוקדי הנזק הרלוונטיים. לו סבר התובע כי עליו לאסוף מידע נוסף טרם ביצוע עסקת הרכישה על מנת להפיס את דעתו- היה עליו לעשות כן. חיובו של הנתבע כיום לפצות את התובע ביחס לכדאיות העסקה נראית בנסיבות אלה בלתי סבירה.

כך גם ביחס לרכיבי הנזק הנוספים להם טוען התובע, דוגמת תשלום מחצית מעלות הטיפול שבוצע ברכב, כאשר לא הוכח כי הטיפול נובע מהזנחה של הרכב עובר לרכישה ולאור העובדה כי לתובע ניתנה ההזדמנות המלאה לבדוק את הרכב טרם הרכישה ולו היה מוצא לנכון לבדוק אותו במוסך היה מקבל תמונת מצב ברורה גם ביחס למצבו התחזוקתי של הרכב.

ודוק, אף התובע אינו מכחיש כי הנתבע הסכים להנחה ממחיר המחירון של רכבו. בכך גילמו הצדדים את הסכמותיהם לאור מצבו של הרכב במועד ביצוע העסקה וזאת לאחר שהתובע בחר איזו בדיקה לערוך לרכב ומה היקף הבירור העובדתי שהוא מעוניין לבצע טרם הרכישה. משלא השתכנעתי כי הנתבע הסתיר בכוונת מרמה את העובדה כי הרכב היה מעורב באירוע תאונתי והמידע עמד לפני התובע טרם ביצוע הרכישה, הרי שאין מקום להורות על שינוי תנאי הרכישה בדיעבד. דו"ח הבדיקה שהוצג ע"י התובע עצמו מעיד על הדברים כהווייתם.

ויוער לאור כתבי הטענות כי אין בימ"ש זה מוסמך ליתן צווי עשה כמבוקש ע"י התובע או להורות על תשלומים בהעדר תביעה שכנגד ע"י הנתבע.

בנסיבות אלה אני מורה על דחיית התביעה. התובע יישא בהוצאות הנתבע בסך 400 ₪ שישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה עד למועד התשלום בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג שבט תש"פ, 18 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.