לפניי בקשה מטעם התובע למתן פטור מתשלום אגרת בית משפט.

לאחר שעיינתי במסמכי התיק, אני מוצא לדחות הבקשה.

תצהיר התובע שצורף לבקשה מעיד על מצבו הרפואי המצער וצורף לבקשה אישור רפואי יחיד מיום 23.7.19. בכך אין די כדי לעמוד בהוראות תקנה 14 לתקנות בית המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "התקנות"), שלפיהן יש להגיש בקשה מסוג זה. ביהמ"ש שולח לתובע איחולי רפואה שלמה.

מובהר כי, עפ"י התקנות והפסיקה, על תצהיר התובע לפרוש תמונה מלאה של מצבו הכלכלי שבגינו הוא מבקש פטור מתשלום אגרה ולשם כך עליו לכלול, בין היתר, פירוט בדבר מקורות וגובה הכנסות, הוצאות, רכוש של התובע ושל בני משפחה עמם מתגורר (ככל שאכן כך), וכן ניסיונות לגיוס הסכום הדרוש לתשלום אגרה (שאינו גבוה לכאורה בתיק זה) ועוד. מובהר עוד כי על התובע לצרף אסמכתאות מלאות ועדכניות להוכחת מצבו הכלכלי כאמור לעיל, ובין היתר, תלושי משכורת (ככל שישנם), פירוט תנועות עו"ש בכל חשבונות הבנק שלו וכן פירוט תנועות בחשבונות כרטיסי האשראי שלו, ועוד.

ע"פ הדין, בבקשה לפטור מאגרה יש להתייחס גם לעילת התביעה וזו תיבחן במסגרת הדיון בבקשה. כיוון שמצאתי לדחות את הבקשה בנימוקים האמורים לעיל, איני נדרש לעילת התביעה בפירוט ואסתפק בהערה זו:

• לכאורה מדובר בתביעה שהסעד היחיד המבוקש בה הוא "צו עשה". ככל שהדבר נכון, אגרה בהליך זה יש לשלם לפי הוראות תקנה 3(1) לתקנות המפנות לפרט 3 בתוספת לתקנות. בנסיבות אלה, לכאורה, סך האגרה הנדרש לתשלום הוא 657 ₪ בסך הכל.

אגרה תשולם כדין עד יום 15.1.20.

ככל שלא תשולם האגרה עד המועד הנ"ל, תימחק התביעה והתיק ייסגר.

המזכירות מתבקשת ליצור קשר טלפוני עם התובע, לעדכן אותו לגבי החלטתי זו (וגם לגבי החלטתי האחרונה, יום 5.12.19) ולקבל ממנו מספר פקס או כתובת דוא"ל לצורך המצאה זריזה ויעילה של החלטות ביהמ"ש למבקש. לאחר מכן תמציא המזכירות את ההחלטה למבקש לפקס/דוא"ל בהתאם, ותעדכן פרטיו בתיק ביהמ"ש.

תז"פ ביום 17.1.20

ניתנה היום, י' כסלו תש"פ, 08 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.