1. תמצית התביעה ובקשת הסילוק
2. לפני בקשה למחיקת התובענה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית, היעדר עילה ועשיית עושר ולא במשפט. לחלופין מתבקשת העברת ההליך לערכאה המוסמכת - בית משפט השלום במחוז מרכז.
3. עסקינן בתובענה לסעדים שונים הנדרשים, כטענת התובע (המשיב 1 – להלן: "התובע"), לצורך סיום הליכי רישום הזכויות בבית משותף על שם המבקשים, הם המשיבים בתובענה. בין היתר, ביקש התובע, להורות למבקשים להפקיד סכומי כסף שונים לטובת הוצאות הרישום, למנותו ככונס נכסים, וליתן לו הסמכויות הדרושות לשם ביצוע הרישום הדרוש והקשור בכך.
4. בתמצית יצוין כי עסקינן בבניין משותף, ברחוב הרב קוק 13 בראשון לציון, אשר נבנה בשנת 1988 על ידי חברת נגר עובדיה להשקעות ובניין (1983) בע"מ (להלן: "הבניין" ו - "החברה"). כפי שעולה מכתבי הטענות, החברה מינתה את התובע לבצע הליכי רישום הדירות בבניין על שם הרוכשים, לרבות בדרך של רישום בית משותף. כנטען, החברה אינה פעילה עוד, משרדיה סגורים, מנהלה עבר הליך פש"ר ואין עמו כל קשר.
5. המבקשים, המשיבים בתובענה, הם בעלי דירות בבניין, אשר חלקם רכשו דירות ישירות מהחברה וחלקם הם רוכשי דירות "יד שניה". למרות שחלפו שנים רבות (כ – 20 שנה), הבניין טרם נרשם כבית משותף וכנגזרת מכך, טרם נרשמו זכויותיהם של המבקשים.
6. חברת חשמל לישראל בע"מ הוגדרה על ידי התובע כמשיבה פורמאלית, והיא אינה מתנגדת לסעדים המבוקשים בתובענה ובלבד שתחנת הטרנספורמציה בבניין, תירשם על שמה כיחידה בבית המשותף.
7. תמצית טענות הצדדים
8. המבקשים מבקשים להורות על מחיקת התביעה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית ואף מחמת העדר עילה.
9. לשיטתם, מעבר לטענות בדבר היעדר עילה, עסקינן בתובענה כספית ועל כן ולאור הסכומים המפורטים בה, מקומה בבית משפט השלום.
10. עוד טענו כי כבר שילמו לתובע את מלוא שכר טרחתו שכן זה היה כלול בתמורת הדירות, ולמרות זאת וחרף חלוף הזמן הרב, הרישום לא הושלם.
11. עוד נטען, כי תובענה זו הוגשה כצעד מקדים כנגד טענות המבקשים, בשל אי רישום הבית המשותף. המבקשים טענו כי הגישו תביעה כספית הכוללת צווי עשה, בבית משפט השלום בראשון לציון (ת.א. 30673-12-19), בשל הפרת תנאי הסכם המכר ביניהם ובין החברה ואי מילוי חובותיו של התובע על פיהם. בנסיבות אלה טענו אף, כי מדובר בתובענה אשר הוגשה בחוסר ניקיון כפיים ובהיעדר עילה.
12. לחלופין וככל שלא תסולק התביעה על הסף, ביקשו המבקשים להעבירה לבית המשפט המוסמך, הוא בית משפט השלום במחוז מרכז.
13. התובע טען מנגד כי מטרת התובענה להביא לכך שזכויות המבקשים יהפכו לזכויות קנייניות, היינו בעלות במקרקעין. עוד טען, בין היתר, כי עולה במסגרת התובענה שאלת בעלות עיריית ראשון לציון במקרקעין, סוגיית ביצוע פרצלציה ופירוק שיתוף במקרקעין.
14. לגופם של דברים, טען כי העיכוב ברישום הזכויות נבע בין היתר מחוסר שיתוף פעולה של המבקשים, החברה ועוד.
15. כן מפנה הוא לפסיקתה אשר הקנתה לו בנסיבות דומות, סעדים דומים, בהליך אחר, בבית משפט זה.
16. דיון והכרעה

לאחר שקראתי את כתבי הטענות מושא הבקשה, את התובענה, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, סבורני כי הסמכות העניינית אינה מסורה לבית משפט זה. כפי שיפורט להלן, לאור נוסחה של התובענה לא מצאתי להורות על העברתה מכח סמכותי לבית משפט השלום, אלא על מחיקתה; להלן טעמי.

1. עיון בתובענה מלמד כי זו עוסקת באכיפת התחייבויות חוזיות בין החברה ובין המבקשים, במסגרתן הוסכם כי התובע יבצע את הליכי רישום הדירות על שמם.
2. אמנם עניינו של ההסכם הוא רישום זכויות קנייניות בפנקס הבתים המשותפים אלא שאלה אינן בלב המחלוקת. כמפורט לעיל וכפי שעולה מהתובענה, התובע מבקש לחייב את המבקשים להפקיד סכומי כסף שונים על מנת שיוכל לשכור שירותי מודד, אדריכל וכיו"ב, וכהגדרתו הוצאות רישום, לצורך רישום הזכויות. יתר הסעדים המבוקשים הם סעדים נלווים שעניינם ביצוע פעולות שונות בשם המבקשים, לצורך הרישום, כאשר כלל לא ברור דבר נחיצותם, למצער אליבא דטענות המבקשים.
3. איני מקבל את טענות התובע כי עסקינן בתובענה במקרקעין, שכן זו אינה עוסקת באכיפת זכויות קנייניות, בין התובע או בין החברה ובין המבקשים, שהרי אין חולק כי הקניין בדירות הוא של המבקשים. אף לא קיימת ולמצער לא נטען אחרת, מחלוקת כלשהי בקשר עם הזכויות הקנייניות עם מי מהמבקשים או כי קיימות השגות כלשהן של צד ג' או של החברה, מוכרת הדירות.
4. כאמור, התובע, מבקש לחייב את המבקשים לשתף עמו פעולה להשלמת הרישום על שמם, תוך תשלום הוצאות הרישום הנדרשות בקשר לכך. כפי שנטען וכפי שעולה מהסכמי המכר (סעיפים 6 – 7 לבקשה), התובע ייצג את החברה המוכרת ומשכך מונה לטפל ברישום על שם המבקשים, רוכשי הדירות. עסקינן אם כן בתובענה לאכיפת מערכת יחסים חוזית, למתן שירותי עריכת דין, אשר סעד כספי בצידה, כאשר הזכויות הקנייניות אינן במחלוקת [ראו לעניין זה רעא 4890/15 אהרן אלוש נ' עירית טבריה (פורסם במאגרים, 31.12.2015)].
5. אף העובדה כי התובענה נוסחה באופן שהתבקשו צווי עשה או סעדים הצהרתיים אין בה כדי לסייע. כידוע, הפסיקה קבעה לא אחת כי כאשר יש בידי המבקש לעתור לסעד אופרטיבי עליו לפעול בדרך זו, אחרת עליו להצביע על אינטרס לגיטימי המצדיק זאת [ראו: רע"א 2611/98 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מייקל מוזס (פורסם בנבו, 21.07.1998)].
6. בעניינו התובע מבקש לחייב את המבקשים לשלם סכומים שונים, אשר סכומם אינו עולה על סמכות בית משפט השלום, ומשכך עליו להגיש תביעה כספית מתאימה, תוך תשלום אגרה מתאימה.
7. התובע אמנם הפנה לפסיקתה בהליך אחר כשלטענתו בית משפט זה, נעתר לבקשתו והעניק לו סעדים דומים לסעדים דנן. הגם שאין בכך כדי לשנות מן האמור, התובע אף לא הבהיר מה היו נסיבות התביעה שם, מה היתה עמדת הנתבעים, האם נטענה טענת חוסר סמכות וכיו"ב עובדות רלבנטיות; אף לא צורפו כתבי טענות שילמדו על טיבו של ההליך האחר וממילא על אלה לא ניתן ללמוד אך מן הפסיקתה שצורפה.
8. אף הסעדים הנוספים המבוקשים בתובענה, לרבות מינויו של התובע ככונס נכסים, אינם מקנים לבית משפט זה את הסמכות שכן אלה קשורים ונגזרים ממערכת היחסים החוזית כאמור, ונועדו לאפשר הוצאתה לפועל.
9. בנסיבות אלה, סבורני כי הסמכות העניינית מסורה לבית משפט השלום במחוז מרכז.
10. יחד עם זאת, בשים לב למפורט לעיל, לא מצאתי להעביר את התובענה במתכונתה לבית משפט השלום שכן סבורני כי יש לתקן את נוסחה, בשים לב למפורט לעיל. העברת התובענה בנוסחה תצריך תיקונה והתאמתה ומשכך ואף מטעמי יעילות סבורני כי עדיפה מחיקתה והגשתה מחדש, ככל שיחפוץ בכך התובע.
11. בנסיבות אלה, לא מצאתי לדון ביתר טענות הצדדים לגופו של סכסוך, לרבות בטענות בדבר סילוק התביעה בשל טענת היעדר עילה, ואלה ידונו בבוא היום במסגרת הליך חדש שיוגש אם וככל שיוגש.
12. סיכום
13. לנוכח כל האמור לעיל, ראיתי להיעתר לבקשה מטעמי סמכות עניינית, ולהורות על מחיקתה של התובענה על הסף. אין בכך כדי לקבוע דבר לעניין הסכסוך גופו.
14. במכלול נסיבות העניין, יישא התובע בהוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪, לתשלום תוך 30 יום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים, בדואר רשום.

זכות ערעור לבית המשפט העליון, תוך 45 יום.

ניתנה היום, ג' אדר תש"פ, 28 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.