לפניי בקשה מטעם הנאמן לביטול צו לפתיחת ההליכים.

צו לפתיחת הליכים בעניינו של החייב ניתן על ידי הממונה ביום 11.12.2019.

הנאמן טען בסמוך לתחילת ההליך שהחייב אינו משתף פעולה, לא הגיש דו"חות תקופתיים, לא פרע את התשלומים העיתיים במלואם ויצר חוב פיגורים.

החייב, באמצעות בא כוחו, ביקש ביום 11.4.2021 לעכב את התשלומים העיתיים ואת הגשת הדו"חות עד ליולי 2021 מכיוון שהוא מרצה עונש מאסר.

בהחלטתי מיום 15.6.2021, לאחר שנדרשתי לתגובת ב"כ הממונה קבעתי כי "מהטעמים שפורטו בהודעת הממונה ולפנים משורת הדין, הנאמן יזמן את היחיד לחקירה לאחר ריצוי עונש המאסר ושיחרורו מבית הכלא, בעוד כחודשיים. היחיד יתחיל לשלם תשלומים חודשיים בחלוף שלושה חודשים ממועד שיחרורו מבית הכלא. היחיד יחל בהגשת דוחות תקופתיים עם שיחרורו מבית הכלא. הנאמן יודיע לגבי מצב הדברים עד ליום 15.9.2021".

ביום 31.12.2021 הנאמן הודיע שהחייב לא פעל לפי ההחלטה הנ"ל והובא לידיעתו שהוא במעצר.

ביום 17.1.2022 ב"כ החייב הודיע שמרשו נמצא במעצר עד לתום ההליכים וגזר הדין יינתן ביום 24.1.2022.

ביום 2.2.2022 ב"כ החייב הודיע שנגזרו על החייב 12 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, והוא צפוי להשתחרר בחלוף שישה חודשים וביקש להאריך את תקופת עיכוב ביצוע התשלומים והגשת הדו"חות בהתאם.

הנאמן, בתגובתו מיום 13.2.2022, טען שיש מקום להורות על ביטול ההליך בשים לב לכך שהחייב נעצר בגין ביצוע עבירה של פריצה לרכב וסיוע לגניבה מרכב בעת שהיה תלוי ועומד בעניינו כתב אישום בשל עבירה של התפרצות לבית, ועבירות אלה בוצעו לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים, הוא נשלח בגינן לעונש מאסר בפועל ומשכך מרבית התקופה מאז פתיחת ההליך שהה מאחורי סורג ובריח. בנסיבות העניין התנהגותו של המשיב נגועה בחוסר תום לב ודינו של ההליך להתבטל.

ב"כ הממונה, בתגובתה מיום 7.3.2022, הצטרפה לעמדתו של הנאמן, בשים לב לכך שהעבירות שבגינן החייב הועמד לדין ונגזר עלי עונשי מאסר נעברו לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים.

סבורני שהתנהגותו של החייב, ביצוע עבירות פליליות של התפרצות לדירה, ובהמשך פריצה לרכב משטרה וסיוע לגניבה מרכב משטרה (ת"פ (שלום ב"ש) 16195-08-21), לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים, וריצוי עונש מאסר באופן שמנע ממנו לשתף פעולה בגדרו של ההליך, כאשר הטעם לכך נעוץ בעבירות שבוצעו על ידו לאחר פתיחת ההליך, אינה מתיישבת עם חובת תום הלב המוטלת עליו ובנסיבות אלה אין מקום או הצדקה לכך שהחייב ימשיך להינות מ"חסד המחוקק" בכל הנוגע לעיכוב הליכי הגבייה בעניינו ובניית תכנית כלכלית שבצידה הפטרו מפירעון של חלק מחובותיו (ויכול שאף הפטרו מפירעון החלק הארי של חובותיו).

בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי-"מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי החייב הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה".

בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי- "(1) בהליכי חדלות הפירעון, החייב עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון".

לעניין זה נקבע כי "... סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה ..." (ע"א 7375/18 יניב גל נ' מוטי בן ארצי עו"ד, פסקה 13, 2.10.2019).

בעניין שנדון ב-פש"ר (מחוזי ב"ש) 66281-05-18 אייל משולם נ' הכונס הרשמי (8.2.2020) נקבע כי ביצוע עבירה פלילית (שם, גידול עשרת שתילי קנבוס), כך על פי החשד בהליכי מעצרו של החייב, עולה לכדי חוסר תום לב בגדרו של הליך פשיטת הרגל ועילה מספקת לביטול ההליך.

"החלטת בית המשפט בהליך המעצר לפיה נקבע קיומן של ראיות ברמה הנדרשת להליך המעצר, מספקת גם לצורך הליך פשיטת הרגל. מהחלטה זו עולה, כי קיימות ראיות, אשר די בהן לצרכי הליך המעצר ועל כן גם יש בהן די לצורך מתן החלטה בהליך זה, לפיהן החייב ביחד עם אחר, החזיק בדירה באופקים בה גידלו השניים עשרות שתילים של סם מסוג קנבוס. לצורך גידול הסם, בנו בתוך חדרי הבית חממות מאולתרות ובהן כלים לגידול שתילי הסם. התנהלות החייב בכל הנגע להחזקת הדירה ולגידול הסמים, מהווה הפרה של חובת תום הלב בהליך. טיעוני החייב לגבי מקרים אחרים בהם התאפשר ניהול הליך פשיטת רגל גם על ידי מי שמצוי במאסר, אינם רלבנטיים לשאלה העומדת על הפרק. במקרה זה, חוסר תום הלב נעוץ בכך שהחייב פעל באופן בלתי חוקי והיה מעורב בביצוע עבירה פלילית חמורה, אשר יש לה גם היבטים כלכליים (נוכח היקף גידול שתילי הסם בדירה בה החזיק), בעודו מצוי בהליך ותחת צו הכינוס אשר ניתן לפי בקשתו. אין מקום לאפשר לחייב המצוי בהליך פשיטת רגל, להמשיך ולקבל את הגנת ההליך, כאשר מסתבר כי כך פעל. לאור האמור לעיל, ומכיוון שהשתכנעתי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק אני מורה על ביטול הצו לפתיחת ההליכים שניתן בעניינו של החייב" (הדגשה לא במקור- מ.ה).

לאור האמור לעיל, ומכיוון שהשתכנעתי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק אני מורה על ביטול הצו לפתיחת ההליכים שניתן בעניינו של החייב.

צו עיכוב היציאה מן הארץ וההגבלות שהוטלו בעניינו של החייב יבוטלו בתוך 60 יום ממועד מתן החלטה זו, על מנת לאפשר לנושים לפעול בעניינים אלה בהליכי הוצאה לפועל פרטניים.

הכספים שנצברו בקופת הנשייה, ככל שנצברו, ישמשו לתשלום שכר טרחתו של הנאמן והוצאות ההליך לפי הכללים הנוהגים אצל הממונה בעניין זה ולפי הדין.

ערעור בזכות ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 60 ימים ממועד המצאת פסק הדין.

המזכירות תודיע לכל הצדדים בהליך ותסגור את התיק ברישומיה.

ניתן היום, א' סיוון תשפ"ב, 31 מאי 2022, בהעדר הצדדים.