1. ביום 9.12.2019 הגישה התובעת נגד שני הנתבעים כתב תביעה בסדר דין מהיר, בגין נזק שנגרם לאוטובוס שבבעלותה בתאונה, בה היה מעורב רכב שבבעלות הנתבעת מס' 2 ובו נהג הנתבע מס' 1.

2. ביום 12.3.2020 הגישו הנתבעים כתב הגנה, שאינו עונה לדרישות תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 בנוגע לאופן הגשת כתב טענות בסדר דין מהיר. ביום 12.3.2020 ניתנה לנתבעים ארכה להגשת כתב הגנה ערוך ככתב טענות בסדר דין מהיר. בהחלטה נוספת מיום 25.4.2020 ניתנה ארכה נוספת לקיום ההחלטה מיום 12.3.2020. משלא קוימו שתי ההחלטות, הוריתי ביום 3.6.2020 הוריתי על הוצאת כתב ההגנה מהתיק. עד למועד זה לא הגישו הנתבעים כתב הגנה מתוקן.

3. ביום 2.8.2020 הגישה התובעת בקשה למתן פסק דין נגד הנתבעת מס' 2 . משהוצא כתב ההגנה כמוסבר לעיל, ומשלא הוגש כתב הגנה ערוך ככתב טענות בסדיר דין מקוצר, דין הבקשה להתקבל. התובעת זכאית לקבל פסק דין נגד נתבעת מס' 2 על-פי העתירה שבכתב תביעה.

4. אשר על כן, הנני מחייב את הנתבעת מס' 2 לשלם לתובעת, באמצעות בא-כוחה, את הסכומים הבאים:

(א) 2,626 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מיום הגשת כתב התביעה, 9.12.2019, ועד לתשלום המלא בפועל.

(ב) שכר טרחת עורך דין בסך 1,900 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

(ג) אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

4. המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג אב תש"פ, 13 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.