הצדדים הגיעו בהמלצתי להסדר שלפיו יינתן פסק דין בפשרה ללא נימוקים, בהתאם לתנאים שפירטתי בדיון האחרון וכמפורט להלן:

"בית משפט: אם כן, ההצעה היא כדלקמן: בימ"ש יתן פס"ד בפשרה ללא נימוקים, על יסוד החומר הקיים ובנוסף לזה על יסוד טיעונים קצרים בכתב שניתן לצרף אליהם כל מסמך רלבנטי, גם אם לא צורף עד היום. בימ"ש יהיה רשאי לגבי התביעה, לפסוק בגין הסעדים שמפורטים בסע' 44.2 – 44.5 יחד, סכום שלא יעלה על 100 אלף ₪.

לגבי התביעה שכנגד בימ"ש יהיה מוסמך לפסוק בגין הסעדים המפורטים בסע' 41, 43 ו- 44 לכתב התביעה שכנגד יחד, סכום שלא יעלה על 100 אלף ₪.

בנוסף לכך בימ"ש יחליט כמובן מה ייעשה עם הפיקדון בסך של 50,034 ₪, האם ישאר בידי הנתבעת או שמא יועבר לתובעת במלואו או בחלקו, וזאת יוחלט כמובן על בסיס ההכרעות בסעיפים הקודמים שצויינו לעיל.

כמו כן בימ"ש יהיה רשאי לפי שיקול דעתו, לפסוק למי מהצדדים פיצוי מוסכם שלא יעלה על 20 אלף ₪ או להחליט לא לפסוק פיצוי מוסכם בכלל, לא לצד זה ולא לצד השני.

כמו כן בימ"ש יכריע כמובן בשאלת הוצאות המשפט, היינו האגרה, רק החלק שלא ניתן להחזר לפי התקנות בסך 700 ₪, שכן השאר יוחזר, וכן יכריע בנושא שכ"ט עו"ד ויחליט אם צד כלשהו צריך לשלם לצד השני שכ"ט אם לאו".

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שלפניי, ושקלתי את ראשי הנזק שהצדדים הסכימו כי אכריע בהם, לרבות כמובן ראש הנזק של השבת הפיקדון, החלטתי כי התוצאה צריכה להיות שהנתבעת תשלם לתובעת 66,000 ₪ וכך אני מורה. בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת 700 ₪ בגין אגרת המשפט וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 7,000 ₪.

כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום.

המזכירות תשיב לצדדים את האגרות לפי התקנות.

ניתן היום, כ"ד טבת תשפ"ב, 28 דצמבר 2021.