בפני מונחת בקשת הנקבלות למחיקת הקובלנה הפלילית שהוגשה כנגדן מחמת אי המצאת הראיות ואי קיום החלטות בית המשפט על ידי הקובלת.

בכתב הקובלנה הפלילית מואשמות הנקבלות בביצוע העבירות הבאות:

עבירה של איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין")

ועבירה של הסגת גבול, עבירה לפי סעיף 447 לחוק העונשין.

הקובלת, "מ.ק.ש. אחזקות בע"מ" (להלן: "הקובלת), חברה המחזיקה בנכס המצוי ברחוב החלוץ 29 בשכונת בית הכרם בירושלים (להלן: "הנכס"). הקובלת מחזיקה בנכס מכוח הסכם שכירות בינה לבין תפארת בנים בע"מ, בעלת הזכויות בנכס.

הנקבלות הינן פעילות חברתיות המתגוררות בשכונת בית הכרם. הנקבלת 1 היא לורה ורטון, חברת מועצת העיר ירושלים, הנקבלת 2 היא מלי דורון והנקבלת 3 היא עדית טחורש, שהייתה חברת מינהל קהילתי של בית הכרם.

לטענת הקובלת בעת שביצעה שיפוצים בנכס לשם הקמת בית הבראה ליולדות נכנסו אליו הנקבלות שלא כדין. הן עשו זאת כחלק מפועלן למניעת הקמת בית ההבראה בנכס.

הקובלת טוענת שבמספר מועדים שאינם ידועים לה במדויק הגיעה לורה ורטון לשטח הנכס והסתובבה בו שלא ברשות תוך תיעוד.

כמו כן, ביום 25.8.2019 הגיעו לורה ורטון ומלי דורון לנכס, שהיה בעת ההיא אתר בניה, חצו גדרות ונכנסו לשטחו והסתובבו בו תוך שסיכנו את עצמן. לורה ומלי שוטטו בנכס הרימו ציוד וחומרי בניה ונטלו שלא ברשות תוכניות בניה שהיו במקום.

הקובלת הוסיפה שגם ביום 2.9.2019 הגיעו לורה ורטון ומלי דורון עם אחרים פעם נוספת לנכס והחלו לעורר מהומה תוך הצגת מצג שווא לפועלים שהיו במקום לפיו קיים כביכול צו שיפוטי האוסר את ביצוע העבודות. הן גם איימו על הפועלים שלנוכח הצו השיפוטי עליהם לעזוב את המקום ולהפסיק את עבודתם בנכס, ואם לא יעשו זאת יהיו צפויים להליכים פליליים כנגדם וכתוצאה מכך העבודות לא הושלמו זאת על אף שלא היה כל צו כאמור.

כן טענה הקובלת שביום 3.9.2019 בשעות הבוקר נכנסה עדית טחורש יחד עם אישה נוספת שזהותה אינה ידועה לנכס ללא הרשאה ושלא כדין. הן הטרידו ואיימו על עובדי האינסטלציה שעבדו באותה שעה במקום מטעם הקובלת.

וביום 4.12.2019 הגיעה פעם נוספת לורה ורטון לנכס ונכנסה אליו תוך סיכון לעצמה מבלי שניתנה לה הרשות לכך והקימה במקום מהומה.

הנקבלות סוברות כי יש למחוק את הקובלנה שהוגשה כנגדן, שכן כל מטרת הגשתה היא להשתיק את מחאתן כנגד כוונתה של הקובלת להקים בית החלמה ליולדות בנכס שבבית הכרם.

הנקבלות מחאו כנגד הקובלת אשר, לטענתן, החלה בהקמת בית ההחלמה ללא היתר ולשימוש חורג.

הנקבלות מציינות שבעקבות פעולתן הוציאה עיריית ירושלים צו הפסקת עבודה אשר אושר על ידי בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי.

כמו כן, הגישו הנקבלות יחד עם מאות אנשים נוספים, התנגדויות לבקשה לשימוש חורג שהוגשה על ידי הקובלת.

הנקבלות מכחישות ביצוע כל עבירה פלילית ומדגישות שבפעולות המחאה שננקטו היו שותפים רבים, בהם תושבים ואנשי ציבור.

כמו כן, הן מוסיפות שפרקליטות המחוז הודיעה זה מכבר שאינה מאמצת את הקובלנה.

עוד מציינות הנקבלות כי בקובלנה קיימים פגמים מהותיים כדוגמת העובדה שהקובלת לא צייתה להחלטות בית המשפט.

לאחר החלטות של בית המשפט מיום 6.10.2020 הומצא לידי הנקבלות כתב הקובלנה המתוקן בצירוף חומר הראיות הרלוונטי אולם תצהירי הקובלת הוגשו כאשר אינם חתומים על ידי עורכיהם ואינם מאומתים כדין.

ביום 23.10.2020 קבע בית המשפט בדיון שהתקיים בפניו כי על הקובלת להמציא לנקבלות את התצהרים ערוכים כדין תוך 7 ימים.

גם כחודש לאחר מתן ההחלטה לא הומצאו התצהירים כדין.

הנקבלות סוברות כי התנהלות הקובלת אינה מאפשרת לנקבלות לנהל את הגנתן כדין.

כמו כן הן סוברות כי לאור הפגמים האמורים ואי קיום החלטות בית המשפט יש למחוק את הקובלנה.

הן מציינות כי דווקא בשל העובדה שעסקינן בקובלנה פרטית נדרשת הקפדה יתירה מצד בית המשפט על כך שהקובלת תקיים את כל הוראות הדין והחלטת בית המשפט גם על מנת לצמצם את הפגיעה בנקבלות.

לאור האמור מבקשות הנקבלות מבית המשפט למחוק את הקובלנה.

בתגובת הקובלת לבקשה למחיקת הקובלנה היא טוענת כי ב"כ הקובלת נעדר ממושכות ממשרדו בשל מחלה ולכן היו עיכובים בהגשת התצהירים החתומים. לטענת ב"כ הקובלת הוא עידכן בכך את ב"כ הנקבלות לטענתו, ואף קיבל את הסכמתה להגישם במועד מאוחר יותר.

הוא מציין בעניין זה כי מתוך שבעת עדי התביעה רק אימות תצהיריהם של שלושה עדים התעכב וכל שאר התצהירים הוגשו חתומים ומאומתים.

ב"כ הקובלת מדגיש כי לאחר הגשת הבקשה הושלמו החוסרים הטכניים באימות והתצהירים נמסרו לנקבלות.

לדידו יש לדחות את טענת הנקבלות על פיה התנהלות זו מנעה מן הנקבלות לנהל את הגנתן כדין ויש למחוק את הבקשה למחיקת הקובלנה מהטעם של אי הגשת התצהירים.

בתגובתן לתגובת הקובלת טענו הנקבלות שיש לדחות את טענת הקובלת כי מדובר בפגם טכני משום שהגשת תצהירים שאינם חתומים משמעה אי המצאת הראיות המהותיות כדין וכן משום שמדובר בהוראת בית המשפט אשר הופרה פעמיים ועצם העובדה שבסופו של יום מוגשים המסמכים אינה מתקנת את הפגם הבסיסי.

באשר להגשת קובלנה פלילית פרטית קובע חוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש] התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ") שיחולו עליה ההוראות החלות על כתב אישום בשינויים הנדרשים. כך עולה מן האמור בחוק:

68. על אף האמור בסעיף 11 רשאי כל אדם להאשים בעבירה מן המנויות בתוספת השניה על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט.

מיום 22.7.1982

ת"ט (מס' 2) תשמ"ב-1982

ס"ח תשמ"ב מס' 1054 מיום 22.7.1982 עמ' 176

68. על אף האמור בסעיף 10 בסעיף 11 רשאי כל אדם להאשים בעבירה מן המנויות בתוספת השניה על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט.

...

70. הוראות חוק זה הנוגעות לכתב אישום יחולו על קובלנה, בשינויים לפי הענין; בכל מקום שמדובר בכתב אישום גם קובלנה במשמע, ובכל מקום שמדובר בתובע גם קובל במשמע, אם אין כוונה אחרת משתמעת.

...

73. נוכח בית המשפט שקובל אינו מסוגל לנהל בעצמו את ענינו בבית המשפט, או שהוא מנהל את ענינו באופן טורדני, רשאי בית המשפט להפסיק את הדיון בקובלנה עד שימנה לו הקובל עורך דין תוך תקופה שיקבע; לא עשה כן הקובל תוך התקופה שנקבעה, רשאי בית המשפט לראותו כאילו לא התייצב ויחול האמור בסעיף 133.

לעניין הטענות המקדמיות אותן טוענות הנקבלות קובע החסד"פ כי:

149. לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובהן –

...

(3) פגם או פסול בכתב האישום;

...

(10) הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

באשר לטענת פגם או פסול בכתב האישום לפי סעיף 149(3) לחסד"פ, הרי שבהתאם להוראת בית המשפט תוקנו סעיפי החוק בכתב הקובלנה והוגשה קובלנה מתוקנת.

כמו כן, באשר לתצהירי העדות, אומנם העיכובים שחלו בהגשת כלל התצהירים מאומתים כנדרש על פי חוק אינו מצב רצוי, אולם ב"כ הקובל הסביר שהעיכוב נבע מחמת כך שהיה חולה ובהמשך נכנס לבידוד בשל קרבה לאדם חולה קורונה. כמו כן, הוא ציין כי עדכן בכך את ב"כ הנקבלות וקיבל את הסכמתה לעיכוב.

נכון להיום, כפי שעולה מתגובות הקובלת והנקבלות בבקשה, מונחים בפני ב"כ הנקבלות כלל התצהירים כאשר הם מאומתים כנדרש על פי החוק.

לאור האמור איני רואה בעיכוב שהיה בעניין הגשת התצהירים המאומתים עילה מספקת לשם מחיקת כתב הקובלנה המתוקן שהוגש.

בדיון מיום 23.11.20, ב"כ הנקבלות טענה כטענה מקדמית, "גם אם באמת יעלה ביד הקובלת להוכיח את כל העובדות המפורטות פה והן רחוקות מאוד מלהוכיח לא יהיה בכך כדי לבסס את שתי העבירות שבחרו לייחס להן" (ע' 5 לפרוטוקול מאותו יום, שורות 16 – 18). וכן, צריך להוכיח יסוד עובדתי ונפשי ואני לא חושב שיש בחומר הראיות שצורף כדי לבסס את האישומים האלו" (שם שורות 20 – 21).

על מנת לאפשר לב"כ הנקבלות להשלים ולפרט את טענותיה המקדמיות, בית המשפט נתן החלטה בתום הדיון בה איפשר לב"כ הנקבלות להגיש את טענותיה המקדמיות בכתב בתוך 45 יום מיום קבלת תצהירי העדות הראשית ופרק זמן דומה לב"כ הקובלת להגיב.

בית המשפט ציפה לקבל מב"כ הנקבלות טענות מפורטות בכתב להשלמת הטענה המקדמית בעל פה כי העובדות הכלולות בכתב הקובלנה, גם אם ניתן בהן את מלוא האימון, לכאורה, אינן עולות כדי ביצוען של עבירת האיומים והסגת גבול. הטענות אמורות להתייחס ליסוד העובדתי וליסוד הנפשי של שתי העבירות, ביחס לעובדות המפורטות בקובלנה המתוקנת.

אולם, לא הייתה בהשלמת הטענות המקדמיות בכתב שהתקבלה, ככל שהבקשה למחיקת הקובלנה מתיימרת להיות מוגשת על פי החלטת בית המשפט לעיל, התייחסות ממשית ומפורטת לעניין. בנסיבות אלה, צדק ב"כ הקובלת בסעיף 11 לתגובתו ש"ככל ואלו (הטענות בבקשה ד.פ.) יעלו ויחזרו ויטענו במסגרת הבקשה לטענות מקדמיות במסגרת שקבע לכך בית המשפט הנכבד בהחלטתו מיום 23.11.2020, הם ישיבו להן במסגרת שקבע לדבר בית המשפט הנכבד בהחלטתו זו".

בהעדר טענות מפורטות כראוי לעניין הטענה המקדמית גם נבצר מב"כ הקובלת להגיב כראוי. אין באמור, כדי להביע דעה לגבי הטענה המקדמית. אולם, בלי טענות מפורטות מטעם ב"כ הנקבלות לעצם העניין ובלי אפשרות לב"כ הקובלת להגיב כראוי בהעדר טענות מפורטות, אין מנוס, בשלב זה, מלהימנע מלתת החלטה בדבר הטענה המקדמית עד תום שמיעת הראיות. יחד עם זאת, אם תתקבל בקשה להארכת מועד לצורך הגשת השלמת טענות מקדמיות בכתב, בהתאם להחלטה מיום 23.11.2020, בית המשפט ישקול את העניין לאחר קבלת תגובת ב"כ הקובלת.

ניתנה היום, ב' אדר תשפ"א, 14 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.