רקע

1. בפני תביעה כספית על סך של 141,963 ₪, שעניינה נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה בתאריך 23.6.2019.
2. טענת התובעת היא כי בעת שמשאית השייכת לה עמדה בנמל אשדוד, לאחר שקילת המשאית וטרם כניסה לבדיקה, הגיחה לפתע משמאל משאית הנתבעים ופגעה בה. כתוצאה מכך וכן כתוצאה מניסיון המשאיות להתנתק אחת מן השנייה, נגרמו למשאית התובעת הנזקים הנטענים בכתב התביעה.
3. מנגד, טענת הנתבעים היא כי בעת שמשאיתם יצאה מהשקילה והחלה להיכנס לתור לבידוק, הגיעה משאית התובעת, שיצאה גם היא משקילה ופגעה במשאית הנתבעים ומכך, נגרמו הנזקים.

ראיות הצדדים

1. מטעם התובעת העיד מר רפא דרארג'ה, אשר נהג במשאית ותיאר כי נכנס עם משאיתו לצורך שקילתה ובעת היציאה מהשקילה, היה תור של משאיות לכניסה לבדיקה. בשל כך, עמד עם משאיתו בהמתנה לתזוזת המשאיות שלפניו ולפתע, הגיחה משמאלו משאית הנתבעים אשר פגעה בו. בחקירתו הנגדית, תיאר כי נזק נוסף נגרם בעת שמשאית הנתבעים החלה לנסוע לאחור על מנת להתנתק ממשאיתו. הוא נחקר נגדית על ידי ב"כ הנתבעים בכל הנוגע לנזקים שנגרמו ולאופן בו נגרמו ואף על שלב ההתנתקות בין המשאיות.
2. עוד העיד מר מונדר דרארג'ה, נהג משאית נוסף שהיה במקום ועובד גם כן אצל התובעת והינו בן דוד של העד הראשון. על פי עדותו, עמד עם משאיתו מאחורי משאית התובעת כאשר בינו לבין משאית התובעת, מצויה משאית נוספת וראה לפתע את משאית התובעת זזה ונפגעת והבחין כי הפגיעה נעשתה על ידי משאית הנתבעים. כמו כן, תיאר כי הזהיר את הנהג ברכב הנתבעים שלא לסוע לאחור על מנת לערוך ניתוק בין המשאיות מאחר והדבר יגרום לנזק, אולם, הנהג ברכב הנתבעים חשש מכך שדבר התאונה יוודע למפעילי הנמל ולכן, ביצע את הניתוק שלא הצליח וגרם לנזק נוסף.
3. מטעמה של התובעת הוגשה חוות דעת מומחה שנערכה על ידי מר רועי שפיגלר אשר נחקר נגדית בבית המשפט ותיאר כי לא ביקר במקום התאונה ולא שוחח עם נהג הנתבעים. אולם ערך את חוות דעתו על פי החומר שהוצג בפניו. הוא טען כי חוות הדעת מבוססת על ראיות פורנזיות וניטרליות התואמות את מוקדי הנזק במשאיות. מסקנת חוות הדעת, היא כי התאונה אירעה באחריות רכב הנתבעים.
4. עוד הוגשה מטעם התובעת חוות דעת שמאי שנערכה על ידי מר סולטאן סולטאן אשר נחקר נגדית בבית המשפט ולטענתו, התייחס למוקד אחד של נזק בחזית שמאל והסביר כי חוות דעתו מתייחסת לחלפים מקוריים מאחר ולא ניתן היה להשיג חלפים משומשים.
5. מטעם הנתבעים העיד הנתבע 1 שתיאר כי לאחר שקילת משאיתו, פנה בנסיעה לכיוון התור לעמדת הבידוק ולפתע, ראה כי למרות שהוא זה שמתקדם לעבר התור, הרי שנהג התובעת אינו מוותר לו, ממשיך בנסיעה ופוגע ברכבו. הוא גם הכחיש כי נסע לאחור על מנת לנתק בין המשאיות. בחקירתו הנגדית, עומת עם דו"ח אזהרה שקיבל מטעם הנמל אך טען כי רושם הדו"ח הוא לא בוחן תנועה ולא ניתן להסתמך עליו והסביר כי למשאיתו לא נגרם נזק ממשי.
6. מטעם הנתבעים הוגשה חוות דעת מומחה אשר נערכה על ידי מר אורי ביטון שאף נחקר נגדית בבית המשפט, גם הוא תיאר כי חוות הדעת ניתנה בהסתמך על תמונות ממקום התאונה ועל בדיקת משאית הנתבע עליה לא נמצאו נזקים. הוא אף לא עיין בחוות דעתו של המומחה מטעם התובעת. מסקנתו הייתה כי התאונה אירעה באחריות נהג התובעת שהיה בנסיעה בעת קרות התאורנה.

טיעוני הצדדים

1. ב"כ התובעת, עו"ד הראל חסון, בסיכומיו בכתב טען כי גרסת נהג התובעת היא הגרסה המסתברת ביותר, הן לנוכח העדויות שנשמעו בבית המשפט והן על פי צילומי המשאיות מזירת האירוע. הוא טען כי יש להאמין לעדים מטעמו, הפנה לאמור בטופס הודעתו של הנתבע 1 לחברת הביטוח וסבור כי הנזקים הנצפים בתמונות מהאירוע, מעידים על כך כי התאונה אירעה בדרך בה תוארה על ידי עדי התובעת. כך גם, חוות דעתו של המומחה.
2. ב"כ הנתבעים, עו"ד אריה ימין, טען כי דין התביעה להידחות, מאחר וגרסתה של התובעת אינה תואמת את הנסיבות, הוא סבור כי לא ברורה טענת התובעת כי משאית הנתבעים נכנסה לנתיב משאית התובעת בעוד עמדו לפניה משאיות בתור. הנזקים אינם תואמים את הדרך בה תוארה התאונה על ידי עדי התובעת והדגיש כי נהג התובעת טען כי ספג מכה אחת ולא ברור כיצד התובעת מתייחסת לשני מוקדים. עוד הוא סבור כי לא ניתן לתת אמון לטענה כי רכב התובעת היה בעמידה בעת התאונה מאחר ועל פי הנתונים, ישנו מרחק בין המקום בו הייתה מצויה משאית התובעת למשאית הנתבעים. עוד טען כי אין לתת כל משקל לחוות דעת המומחה מטעם התביעה מאחר וזה לא שוחח עם הנהגים ולא בדק את הרכב. כן הפנה לחוות דעת השמאי מטעם הנתבעים המתייחסת למוקד נזק אחד בלבד.

דיון והכרעה

1. לאחר ששמעתי את עדויות העדים ועיינתי בכלל החומר שהוגש על ידי הצדדים, לרבות חוות דעת בוחנים, חוות דעת שמאי, תמונות ומסמכים, הגעתי למסקנה כי התאונה אירעה באופן הבא: שתי המשאיות יצאו מעמדת שקילה אל עבר תור משאיות בדרך לעמדת הבידוק. לצורך כך, היה על נהג רכב הנתבעים לסטות מנתיבו ולהיכנס אל תוך נתיב רכב התובעת ואשר על כן, האחריות לקרות התאונה מוטלת עליו. למרות זאת, איני מקבל את טענת התובעת כי התאונה אירעה בעת שמשאיתה הייתה מצויה בעמידה. לנוכח הנתונים שיפורטו להלן, הגעתי למסקנה כי משאית התובעת הייתה בנסיעה בעת האירוע ואשר על כן, ישנה רשלנות תורמת מטעמה לקרות התאונה.
2. בטרם אפרט נימוקים התומכים במסקנתי, אפנה להודעה שנמסרה מטעם הנהג ברכב הנתבעים לחברת הביטוח, ובה נאמר כך: "פניתי אחרי ששקלתי, נכנסתי לנתיב המשאית שהייתה אחריי, נכנסה איתי ביחד המשאית ופגעה בעגלה".
3. אני סבור כי גרסה זו מתארת בצורה הנכונה ביותר את האופן בו אירעה התאונה. רכב הנתבעים הוא שנכנס לנתיב משאית התובעת ואשר על כן, כאמור, עליו הייתה האחריות לוודא כי משאית התובעת אינה מצויה בנסיעה. מנגד, מחובתו של הנהג ברכב התובעת לוודא כי בעת שהוא נוסע, אין כל רכב אחר המנסה להיכנס לנתיב. נראה כי היה פה רצון מצד שני הנהגים "לתפוס תור" לעמדת הבידוק, כאשר אף אחד מהם לא הסכים לוותר לאחר, אולם, כאמור עיקר האחריות מוטלת על זה שניסה להיכנס לנתיבו של האחר.
4. מעבר לאמור לעיל, הסתמכתי בין היתר, על התמונות שצולמו מיד לאחר קרות התאונה, מהן ניתן לראות באופן ברור כי רכב התובעת הוא זה שסטה מנתיבו. עוד ניתן לראות בתמונות 7 ו- 8 בחוות דעת הבוחן מטעם התובעת, כי הנזקים על משאית התובעת הינם נזקים שנגרמו כתוצאה מהפעלת כוח משמאל לימין ומאחור לפנים, בעוצמה של פגיעה קשה ואשר על כן, הם תואמים את גרסת התובעת כי האירוע אירע כאשר רכב הנתבעים מצוי בנסיעה תוך כדי חדירה לנתיב רכב התובעת.
5. בכל הנוגע למוקד הנזק הנוסף, קיבלתי את עדותם של עדי התובעת כי הדבר אירע בעת שנעשה על ידי רכב הנתבעים ניסיון לנסיעה לאחור ולחילוץ המשאיות ממצבן ואשר על כן, אין משמעות לכך שנהג התובעת הרגיש רק מכה אחת מאחר ואכן, התאונה עצמה אירעה כתוצאה ממכה אחת ואילו הנזק האחר נגרם כתוצאה מניסיון חילוץ המשאיות. טענת עדי התובעת, מסתברת עם הנזקים כפי שניתן לראות. מה גם, כי ההסבר שניתן לכך כי נהג הנתבעים מעוניין היה שהדבר לא יוודע לנמל, מסתבר לנוכח הדו"ח שבסופו של דבר ניתן לנהג רכב הנתבעים אשר הבין כי סטייתו מן הנתיב אל עבר נתיב רכב התובעת הינו בעייתי ובניגוד לנהלים.

סוף דבר

1. נוכח כל האמור לעיל, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה רובצת על הנתבעים. אולם, לתובעת רשלנות תורמת בגובה 35%.
2. לא אפסוק נזק בגין רכיבים של השבתת רכב ו"שונות" אשר לא הוגשו כל ראיות בעניינם.
3. אשר על כן, אני קובע כי הנתבעים באמצעות הנתבעת 2 ישלמו לתובעת, לסילוק סופי ומלא של כל הטענות כמפורט בתובענה, סכום כולל של 90,846 ₪ בתוספת אגרת בית משפט בסך 1,652 ₪, שכר עדים בסך 2,340 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 10,629 ₪.

הסכומים האמורים לעיל ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

הנתבעת 2 תישא בשכר העדים מטעמה.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בלוד בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ל' שבט תשפ"ב, 01 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.