לפני מונחת תביעה לפיצוי התובעים בגין עסקה של השכרת רכב בחו"ל שלא הגיעה לידי מימוש.

לטענת התובעים בשיחה טלפונית בין נציגת הנתבעת לבינם הוסכם על כך שהרכב יימסר לתובעים בכרתים אולם עקב טעות במייל שנשלח אליהם והמאשר את העסקה, בו היעד שצוין הייתה אתונה במקום כרתים, הרכב המתין לתובעים באתונה. על כן נבצר מהתובעים לממש את העסקה והם נאלצו להסתייע במוניות במקום זאת.

מנגד טוענת הנתבעת כי אין תיעוד להזמנה הטלפונית המכוונת לכרתים והתומכת בגרסת התובעים והמייל בו מפורטים פרטי העסקה, שנשלח מטעמה לתובעים ודרש מהם לאשרה, נועד כדי להעלות את פרטי העסקה על הכתב בכדי להימנע בדיוק ממחלוקת מסוג זה. מייל זה, לטענתה, כמו גם בוואצר'ים שסופקו לתובעים בהמשך העיד על איסוף והחזרת הרכב מאתונה וממילא אישורו התובעים בחוזר מיילים אלה.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהם ולאחר ששמעתי את עדויותיהם, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית.

לא היתה מחלוקת על כך שבמייל מטעם הנתבעת המכיל את תנאי העסקה, נרשם מפורשות, כי הרכב יסופק לתובעים באתונה. כמו כן לא היתה מחלוקת כי המייל אושר ונחתם בידי התובע 1 ונשלח לנתבעת.

התובע בעניין זה העיד כי הפקידה של הנתבעת שלחה לו מייל ואמרה "גלגל את המייל ותרשום מאשר" והוא לחץ מאשר וזאת מבלי לקרוא תוכנו.

אני מקבלת את טענת נציג הנתבעת ולפיה דרישת אישור ההזמנה במייל כמו גם הוואצ'רים אינה בבחינת אקט טכני נטול משמעות וממילא הדעת נותנת כי התובעים קוראים ומוודאים את אשר הוזמן להם לטענתם עובר למתן אישור וממילא מה אישרו. משאין תיעוד לעסקה הטלפונית, לא הוכחה טענת התובעים לפיה דרשו כי הרכב יימסר בכרתים וממילא כי זו היתה הדרישה מהנתבעת ולפיכך לא ניתן להוכיח שהרישום המוטעה לכאורה במייל עומד לפתחה דווקא של הנתבעת וזאת בשים לב, כאמור, כי התובעים צריכים היו לבדוק את המסמך אותו אישרו ואשר בו צוין אתונה ולא כרתים.

לא בכדי נשלחת לתובעים העסקה בכתב, משחתם עליה התובע, בין אם בדק את תוכנה ובין אם לאו, חתימתו מהווה אסמכתא לאישורה. לו הייתה הטעות מתגלה כבר בשלב הזה, סביר שהטעות הייתה נמנעת. גם אם טעתה הנתבעת שגתה הרי שהתובעים היו בעמדה הטובה ביותר למנוע את אותה השגיאה אשר לטענתם אירעה. בהקשר זה יצויין כי קיים קושי להתעלם מן ההנחה כי צרכן שהזמין טיסה ליעד אחד, אליו נוסע לארבע מים בלבד, יזמין את הרכב המושכר מיעד אחר וממילא יחזירו לשם.

יחד עם זאת, מתיאור המקרה ניתן ללמוד כי מרגע שהבינו התובעים כי לא ניתן לממש את העסקה, עקב הטעות, לא עשו די בכדי למזער את נזקיהם, כמו לדוגמא לבצע הזמנה חדשה, אפילו מחברת השכרת רכב אחרת במקום ובמקום זאת הם הזמינו מוניות אחת מהן בעלות של 90 יורו לנסיעה הבודדת כאשר אין אינדיקציה גם לכך.

אין מחלוקת כי סכום העסקה עמד על כ 150 יורו, להשכרת רכב ל 4 ימים, כך שאפילו אם היו מתקבלות טענות התובעים במלואן, סכום התביעה המבוקש על 6,000 ₪ גבוה לאין שיעור מכך.

על רקע נסיבות אלה, בהן שוכנעתי כי התובעים יכולים היו למנוע את הטעות ככל שהיו קוראים את ההזמנה עובר לאישורה, אני מוצאת לנכון לקבל חלקית את התביעה ולהשיב לתובעים את סכום העסקה. בהתאם לכך, אני מחייבת את הנתבעת להשיב לתובעים יחד ולחוד סך של 600 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 ימים שאם לא כן ישא רבית והפרשי הצמדה.

נוכח סכום התביעה ביחס לסכום שנפסק לא מצאתי להורות על צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת ערעור, תוך 15 ימים, לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד.

ניתן היום, כ"ד אדר תשפ"א, 08 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.