מבוא

1. לפני בקשה מטעם התובעת לתיקון כתב התביעה.
2. עסקינן בתביעת נזיקין אשר הוגשה ביום ה- 15/12/19. כעולה מהתביעה, המוגשת כנגד הרשות המקומית בה גרה התובעת, הרי שהתובעת, ילידת 1965, טוענת כי נפגעה בתאונה כאשר רצתה לחצות כביש, עקב מפגע שהיה קיים בכביש, וכל זאת ביום ה- 25/2/19. התובעת צרפה לתביעתה חוות דעת אורתופדית על נכותה הנטענת, צילום של הרחוב בו ארע הנזק הנטען וכן דיווח ממוקד רפואה דחופה בו ביקרה במועד האירוע.
3. הנתבעת מצידה הגישה כתב הגנה ובקשה לסילוק התביעה על הסף, בעודה טוענת כי כתב התביעה אינו מעלה עילת תביעה, היות ואין כל תאור עובדתי מדויק של המקום בו ארע הארוע. בהעדר פריט עובדתי זה, כך לטענתה, אין עילת תביעה ואין היא יכולה להתגונן כנדרש.
4. הבקשה הועברה לתגובת התובעת אשר הגיבה לבקשה וטענה כי הנתבעת כלל לא שאלה אותה ביחס לפרט מהותי זה בעת ששוחחו בעניין קידום התיק והשלמת מסמכים, וכן הדגישה שהכתובת של הארוע רשומה שחור על גבי לבן בטופס התלונה אשר פתחה התובעת בעירייה. לבקשתה זו צרפה התובעת כתב תביעה מתוקן, עותק הפנייה לרשות המקומית , והבהירה כי עסקינן בטעות ותו לא.
5. בהמשך לאמור קבעתי כי בהעדר התנגדות הנתבעת כתב התביעה המתוקן ייסרק לתיקיית כתבי טענות, והבקשה לדחיית התובענה על הסף תמחק בד בבד, אלא שהנתבעת סירבה לכך וטענה כי היא עומדת על בקשתה.
6. הנתבעת הפנתה לכך שהשיחה בין הצדדים נערכה לאחר הגשת כתב התביעה, שהפנייה לרשות היתה קשה לאיתור עקב מספר הפנייה שגוי, וכן שהיא בוצעה הלכה למעשה רק חודשים לאחר הפגיעה עצמה. עוד טענה היא כי אין באפשרות התובעת להפנות האשם אליה לנתבעת בטיעוניה, בעוד היא עצמה טעתה.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בבקשה, על נימוקיה, ובתגובה לה, וכן לאור הנסיבות, ולאור ההלכה הפסוקה, הגעתי להכרעה כי דינה של הבקשה לתיקון כתב תביעה להתקבל.
2. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) קובעת כי בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. עוד נקבע באותה תקנה כי תיקון של טענה עובדתית או הוספתה טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות.
3. בית המשפט מאפשר לתובע לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. ברם, אם לא שוכנע בית המשפט כי בלעדי התיקון לא תבוא הפלוגתא האמיתית לדיון, דין הבקשה להידחות.
4. בענייננו, אין חולק כי המען המדויק של האירוע הינו פרט משמעותי החיוני לבירור המחלוקת.
5. כמו כן, ההליך מצוי בשלב מקדמי ביותר, בטרם התקיים קדם משפט ראשון בתיק, והבקשה הוגשה בד בבד עם הגשת כתב הגנה. סבורה אני כי בנסיבות העניין לא יהיה בעצם הגשת כתב תביעה מתוקן, בפרט משמעותי זה, בכדי לעכב את התיק או לגרום לעוול כלשהו שלא לצורך לצד שכנגד.
6. ויודגש- ההלכה הפסוקה מורה כי בית המשפט ייטה להיעתר לבקשות לתיקון כתבי טענות, שעה שאלה מוגשות בשלבים הראשוניים של ההליך.
7. בענייננו, יש לציין, עסקינן בפרטים משמעותיים החסרים בכתב התביעה המקורי, אשר נשמטו ממנו לא עקב חוסר ידיעה, אלא עקב שגגה, כך לטענת התובעת. על אף חשיבותם של הפריטים שנשמטו מכתב התביעה המקורי, הם בגדר פרטים טכניים בלבד, אשר נשמטו עקב טעות טכנית, יש לשער, מכתב התביעה המקורי. עת נודע לה, לתובעת, על הטעות, הגישה היא ללא דיחוי כתב תביעה מתוקן.
8. כמו כן, זאת יודגש, תמונות ממקום האירוע- הרחוב הנטען- צורפו לכתב התביעה המקורי.
9. כמו כן, טוענת התובעת, כי בעת שפנתה לרשות המקומית להלין על האירוע, מסרה היא לנתבעת את המען המדוייק בו האירוע התרחש ורישומים אלו חזקה שהם קיימים בעירייה ומצויים בחזקתה.
10. בסופו של יום, סבורה אני כי עסקינן בבקשה אשר דינה להתקבל, היות ואין חולק כי הפרט החסר היה מהותי, אך לצד זאת לא נשמט הוא מכתב התביעה המקורי מסיבה מהותית אלא עקב טעות, הוא היה ידוע לנתבעת לאור פניית התובעת לעירייה לפני הגשת התביעה, הצילומים על המקום צורפו לכתב התביעה, הדו"חות הרפואיים, הן של בטרם והן של המומחה מטעמה, תיארו שהיא מדווחת כי נפלה "ברחוב", כך שככלל, הטענה העובדתית הזו נטענה בכתב התביעה בבירור, רק שהיתה חסרה פרטים טכניים מזהים.
11. כמו כן, כמפורט לעיל, הצילומים של הרחוב היו בכתב התביעה המקורי.
12. לאור כל האמור סבורתני כי בנסיבות הענין, השלב המקדמי של ההליך, דין הבקשה לתיקון כתב תביעה להתקבל.
13. בנסיבות העניין, לאור העובדה כי הבקשה הוגשה בשלב מקדמי ביותר, בסמוך להגשת כתב הגנה ובטרם התפתח מעש בתיק, וכן לאור העובדה כי ככל הנראה עסקינן בטעות טכנית, או טעות קולמוס אשר בשלה נמחק המען, לאור העובדה כי התיקון המבוקש הינו פעוט, טכני ואינו מעכב את המעש בתיק ואף , ככל הנראה אינו צפוי לדרוש מהנתבעת הגשת כתב הגנה מתוקן או כל מעש אחר, גם אם זכות זו תהא נתונה לה כמובן, וכן לאור העובדה כי הנתון החסר היה מצוי בחזקת הנתבעת ממילא, לאור תלונת התובעת לאחר האירוע, איני עושה צו להוצאות, בשלב זה של ההליך, והצדדים יהיו רשאים לטעון בענין בסוף ההליך.
14. כתב התביעה המתוקן שהוגש זה מכבר ייסרק לתיקיית כתבי טענות ויישלח לצד שכנגד.
15. המזכירות תודיע.

ניתנה היום, י"א אלול תש"פ, 31 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.