לפני כבוד השופט חיים פס | |||
המבקשת | מדינת ישראל על-ידי בא-כוח עו"ד עידו דליות | ||
נגד | |||
המשיבות | .1 א.ד. געש בע"מ על-ידי ב"כ עו"ד ניצן אפגין .2 צ.ד. ניהול פרויקטים בע"מ
|
<#1#>
נוכחים:
שלום כהן ומר יוסי פלד - נציגי הבית המשותף
פרוטוקול
ב"כ המשיבה 1:
למעשה הצו הזה ניתן נגד פעולות שמבצעת המשיבה 2 ולא המשיבה 1, פעולות אלה מבוצעות שלא על דעתנו ובניגוד לעמדתנו. על מנת שמרשתי לא יוכלו לטעון כלפיה לעבירות בנייה שהיא מבצעת, אז ככל שמתבצעות עבירות בנייה, אז מרשתי לא מתנגדת למתן הצו.
ב"כ המבקשת:
אני מבקש גם שלפחות כחלק מהזכויות שיש להם בנכס, שגם המשיבה 1 תפעל ותעשה ככל שביכולתה למנוע את המשך הפעולות בנכס ולא להישאר עם הצהרה כזו, כי בכל זאת יש להם גם זכויות והם גם צריכים לפעול.
ב"כ המשיבה 1:
אנחנו כבר הוצאנו מכתב בעבר למי שאנחנו סבורים שמבצע את העבודות ואמרנו לו שהעבירות האלו מבוצעות שלא על דעתנו ובניגוד לדעתנו, ובכל מקרה מדבור בעבודות ללא היתר.
מר דוד זגדון:
הנכס הזה הוא בניין בן 19 קומות מגורים שמתחת לקומות המגורים, בניין בן כ-20 שנה, מתחתיו יש קומה שהיא מסחרית והוצא היתר בנייה לקומת משרדים ורכשנו אותו ביחד מהכונס, שהם קנו מהכונס ואני קניתי חלק.
ב"כ המשיבה 1:
הנכס הזה נקנה מהנאמנות על ידי המשיבה 2 ששליש ממנו הוא בנאמנו לטובתנו.
מה שקורה, זה שהנכס הזה נרכש כמו שהוא עם הזכויות שלו מהכונס וכל פעולה שמתבצעת, לעדכן את בית המשפט כדי לוודא שהכל בסדר. אלו הזכויות שלנו עד שלא תשולם מלוא התמורה בעבור כל הנכס.
ב"כ המבקשת:
הפסיקה הכניסה תוכן למשמעות "לעשות כל דבר נדרש בשביל למנוע את העבירה", בין היתר דיברה על פעולות אקטיביות, לרבות פעולות משפטיות, והפסיקה גם ציינה שמכתבי התראה אלה לא מספיקים כדי לעמוד בתוכן האמור.
בנוסף, קיים צו לאחר שבית המשפט השתכנע שיש מקום ליתן את הצו, ומדובר בהפרת הצו בשני מובנים. גם המשיבה 1 נושאת באחריות בהפרת הצו שניתן.
ראשית, יש התמשכות בפעולות הכנה לשימוש האסור, וגם בית המשפט ציין בתנאי הצו שהמשיבים יימנעו מביצוע כל פעולה בנכס. מה קורה נכון לאתמול, מתבצעת בנייה אסורה של מקלחות וגם כיורים. יש תיעוד שמאז התמשכו הפעולות. המשיבה 2 טענה לשינוי פנימי, ויש שם עומס על תשתיות שזה מרוקן מתוכן את המושג "שינוי פנימי", כך שאנו נמשיך לפעול גם לפי תיקון 116 וגם לפי קנסות מנהליים, הכל כדי למנוע ולהחזיר את המצב לקדמותו ולהחזיר את השקט לדיירים.
נציגי הבית המשותף - מר שלום כהן:
הם עובדים תוך כדי סיכון הדיירים והילדים שמסתובבים שם, הם נכנסים ללא היתר וללא אישור ועושים שם כל מיני עבודות. אני שלחתי מכתבים ויש לנו חתימות של כל הדיירים, והעירייה קיבלה את זה, ואני מבקש מבית המשפט שהדיירים דואגים לעצמם. לכן אנו מבקשים את ההחלטה לאסור עליהם לא להתקרב למקום.
מר יוסי פלד:
לא ברור למה הם עובדים שם וגם צריכים לשנות את הייעוד שם.
ב"כ המשיבה 1:
לאור עמדת חברי והמלצת בית המשפט, על מנת שמרשתי תהא פטורה מכל אחריות פלילית או מנהלית בהקשר של העבודות, בית המשפט מורה לי לבצע עבודות שמעבר, ולאור העמדה לפיה כדי שאהיה פטור מאחריות הפלילית או המנהלית, עליי לפעול מעבר להוצאת מכתבים על שאני מתנגד שיבוצעו עבודות במקום.
מר אולג בורוכוב - מפקח - לאחר שהוזהר כדין:
אתמול הייתי בנכס יחד עם מפקחת נטלי, וגילית שעדין מבצעים עבודות. מגיש לבית המשפט תמונות שערכנו אתמול (הצילומים מוגשים ומסומנים מ/1 ומ/2).
העבודות שמתבצעות טעונות היתר בנייה.
מדובר על הקמת הכנה למקלחות ושירותים.
נוכחו לראות שהעבודה ממשיכה בניגוד לצו שהוצא על ידי בית המשפט.
הוגשה בקשה כלשהי.
ב"כ המבקשת:
הדיון היה קבוע לשעה 09:00, כעת השעה 09:28 ואין התייצבות מטעם המשיבה 2. אבקש כי בית המשפט ייתן החלטה על סמך מה ששמע בפניו וכן יפסוק הוצאות כנגד המשיבה 2 בגין אי התייצבותה לדיון.
<#2#>
החלטה
בהמשך להחלטתי מיום 17.12.19, .....
הערת בית המשפט:
השעה כעת 09:30, ומתייצב באולם עו"ד בזמן מטעם המשיבה 2.
לשאלת בית המשפט, מדוע לא התייצבו לדיון בשעה 09:0, אני משיב שככל הנראה בשל טעות משרדית שלנו נרשם שהדיון בשעה 09:30, והגענו לקראת הדיון כפי שנרשם אצלנו.
ב"כ המשיבה 2:
ראשית זהות המשיבות בבקשה - הבקשה הוגשה כנגד המשיבה 1, רק שלזכויות המשיבה 1 אין זכויות בנכס והיא לא רלוונטית בבקשה ועניין הותרת הצו אינה רלוונטית להליך כאן.
לשאלת בית המשפט, אין הסכם בין החברות, אני משיב שנערך הסכם בין החברות ביחס לנכס.
לשאלה, האם המשיבה 1 שילמה לחברת צ.ד. ניהול פרויקטים סכום כסף כלשהו ביחס לנכס, אני משיבה שהיא שילמה סכום חלקי ביחס לנכס.
אני לא טוען שהנכס הוא לא נכס שהוא לא שלנו.
למשיבה 1 אין להם זכויות בנכס.
הנכס הזה עמד ריק ועזוב תחת מפרק במשך שנים רבות. בנכס הזה היה מפגע תברואתי כפי שציינו בבקשה שלנו לביטול הצו. הנכס הזה היה מלא בצואת יונים והמפגע הזה הפריע לדיירי הבניין. לימים, המפרק פרסם את הנכס למכירה. המשיבה 2 הגישה הצעת רכישה, הצעת רכישה הוגשה לאישור בית המשפט המחוזי וניתנה החלטת בית המשפט המחוזי למסירת החזקה למשיבה 2. אכן, נערך הסכם שותפות במסגרתו ניתנה למשיבה 1 לרכוש חלק מהזכויות העתידיות בנכס, ההסכם הזה הופר על ידה ובוטל.
לעניין הבקשה - בבקשה הועלו שתי טענות, וככל שהסיבה למתן הצו לביצוע עבודות ללא היתר, יתכן ואנו נצטרך לחזור בנו מהבקשה מכיוון שלא מבוצעות עבודות ללא היתר בנכס. מבוצעות בעבודות פנימיות שאינן צריכות היתר, וככל שאני מבין את הצו של בית המשפט, והצו מתייחס רק לעבודות הטעונות היתר, יתכן ונחזור בנו מבקשתנו והצו יישאר על כנו למשך הימים שנותרו.
חלק מעבודות הטעונות היתר מתייחס, כפי שטענה המבקשת, פריצת פתח קיר. מדובר בחלון קיים ולא נעשה שום פריצה בקיר. על מנת להכניס את הכלי המכני כדי לסלק את המפגע התברואתי, ועל מנת להכניס את הכלי הורחב הפתח, בוצע ניקיון והפתח נסגר.
אני מפנה את בית המשפט לדו"ח מפקח מיום 11.11.19. כבר באותו יום הפתח נסגר. גם אם בוצעה עבודה כלשהי שהיא טעונה הייתה והוא נעשה ללא היתר, הרי הוא הסתיים.
זה לא תואם את מצב הדברים בפועל, אותה סכנה חלפה לפני למעלה מחודש שהוגשה הבקשה. על סמך איזה מידע ניתן הצו.
אני רוצה להיזהר בדבריי, אך אני סבור שבית המשפט הוטעה שכן עבודות שטעונות היתר, לא בוצעו. המבקשת ידעה זאת היטב והיא שכחה לציין שהעבודות האלו הסתיימו. זה מידע מהותי שהמבקשת לא בחרה להציג אותו בפני בית המשפט.
כמובן, שאני חוזר על הטענות של השיהוי בהגשת הבקשה והפסיקה שצירפנו ומאזן הנוחות, אבל המאזן העובדתי שונה ממה שהוצג בפני בית המשפט.
אני סבור שאם הייתה באה המבקשת בכפיים נקיות ופורסת את כל המסכת העובדתית ומספרת שלפני למעלה מחודש נסגר הפתח ופתחו חלון, אז הבקשה הזו לא הייתה באה לעולם.
המצב העובדתי לא איפשר את מתן הצו מלכתחילה.
לעניין עבודות ההכנה - אני חוזר על כל הפסיקה שצורפה לבקשתנו לעניין השימוש באותו סעיף 234 והנסיבות החריגות בהן יעשה שימוש בסעיף הזה.
ראשית התב"ע היא מסחר. מותר לנהל חדר כושר לפי התב"ע. ההיתר שניתן הוא למשרדים. למעשה ההיתר הוא שימוש חורג מהתב"ע. כרגע עבודות ההכנה שמתבצעות בנכס מתאימות גם לתב"ע וגם להיתר. המשיבה גישה בקשה לעירייה וממתינה לקבלת ההחלטה וכל העבודות שמתבצעות כרגע אלו לא עבודות הטעונות היתר.
כל העבודות שמתבצעות בתוך הנכס למעט הרחבת החלון הן במסגרת ההיתר.
ככל ולא יתאפשר לנהל חדר כושר ההכנות שלי מתאימות גם לפי ההיתר הקיים.
לכן אני סבור שכרגע לא ניתן לתת צו בשל ביצוע עבודות הכנה כאשר העבודות מתאימות לשימוש המותר על פי ההיתרים.
בנוסף, למה אני סבור שאני כן אקבל היתר לניהול חדר כושר, כי המשיבה 1 מנהלת חדר כושר בבניין ממול, גם כן בניין מגורים, בניין שגרים בו עוד אנשים, בניין דומה מאוד לנכס נשוא הבקשה, גם שם ניתן היתר לשימוש לטובת חדר כושר, והעירייה שינתה את התב"ע ואישרה לפתוח חדר כושר.
אני סבור שאם הבניין ההוא קיבל את ההיתר, אין שום סיבה שגם הבניין שלנו יקבל את ההיתר.
ב"כ המבקשת:
אנו עומדים על בקשתנו לקבל את הצו.
מדובר בהפרת הצו על ידי הפעולות שמבצעות המשיבות, בכך שפעולות ההכנה לקראת השימוש האסור מתקיימות ואנו סבורים שיש בנייה מאסיבית של מקלחות, צנרת מסיבית שפוגעת בתשתיות האינסטלציה. ההפרה היא של הוראות הצו שניתן על ידי בית המשפט בכך שהצו מורה על איסור על כל עבודה אסורה.
לעניין פריצת הפתח בקיר שבגינו הוציאה המבקשת צו הפסקה ארעי - יובהר כי גם הריסה ובנייה מחדש דרוש היתר.
בשל האמור לעיל, אנו נבקש להותיר הצו על כנו ולפעול במלוא המרץ על העבודות האסורות המתבצעות במקום, בניגוד להיתר.
ב"כ המשיבה 1:
נאמר פה לגבי מרשתי שהיא שילמה שהם סכומים פעוטים, הסכם יש ויש טענות הדדיות של הצדדים, אני בסך הכל רוצה שחברי יגיד כמה הם שילמו וכמה אנחנו שילמנו.
ב"כ המשיבה 2:
אנחנו שילמנו 4.5 מיליון ₪ והמשיבה 1 שילמה 400,000 ₪.
מר דוד זגדון, נציג המשיבה 1:
אני שילמתי 530,000 ₪.
מר לדני - המפקח - לאחר שהוזהר כדין:
בתאריך 19.12.19 הגעתי לכתובת הנ"ל, למסור את הצו ולהדביק אותו במקום. ראיתי שם פועלים שמבצעים עבודות שיפוץ פנים שעונה לשיפוץ פנים הטעון היתר, אינסטלציה בבניין משותף, באזור נמצאו צנרת למקלחות וציינתי זאת. ערכתי בדיקה גם מול הבקשה לשימוש חורג שהוגשה לחדר פנים משרדים לחדר כושר, בקשה שהוגשה אך לא קיבלה היתר מול ההיתר הקיים לשימוש משרדים, וצירפתי תמונה של האזור המדובר. מהשוואת התכניות ומהתמונה סומנו הוספת המקלחות באזור שמסומן בתשריט, ונראה בעצם שהעבודות הן לפי תכנית הבקשה אבל טרם קבלת היתר.
משיב לשאלות ב"כ המשיבה 2:
ש. האם היית בנכס ב-10.11.19?
ת. לא. הייתי ב-19.12.19.
ש. על איזה עבודות טעונות היתר אתה מדבר בסעיף 2?
ת. בדו"ח הפיקוח מ-19.12.19, אפשר לראות בעמוד 2 את ההשוואה שעשיתי בין התשריטים לבין התמונה שצילמתי בשטח, שאינם בהיתר.
ש. תאשר לי שהמילה "מקלחות" לא נרשמה בבקשה למתן הצו?
ת. את הבקשה לא ניסחתי.
ש. אתה בדקת את ההיתר?
ת. כן.
ש. תאשר לי שהמקלחות קיימות בהיתר?
ת. לא. אני מפנה אותך להיתר שהמקלחות לא קיימות. המצב בשטח תואם לבקשה.
ש. למה אתה טוען שזה לא במסגרת 145?
ת. בגלל שזה נמצא בבניין משותף.
ש. האינסטלציה צריכה להיות מחוברת למערכת הביוב?
ת. כן.
ש. תאשר לי שהנכס הזה לא מחובר למערכת הביוב?
ת. ...
ש. תאשר לי שמדיניות האכיפה של ב"ש לא לאכוף עבירות מהסוג הזה?
ת. המדיניות היא לאכוף.
ש. כל חשד כזה המדינה אוכפת?
ת. נערכה התייעצות מול התובעים העירוניים והוחלט עם היועץ המשפטי שיש מקום לאכיפה.
ש. אם לא היה את המקלחות האלה אז הכל בסדר?
ת. הנושא היה מתועד על ידינו, נבדק מול מחלקת הרישוי ל עניין סגירת התיק והפניות ופועלים בהתאם.
ש. האם יש עבודות טעונות היתר ללא היתר חוץ מהמקלחות כרגע?
ת. לא.
עו"ד סער רשף, מטעם המשיבה 2:
אני מבין עכשיו בדיון שהצנרות של המקלחות, כפי שצולמו על ידי המפקחים הינן עבודות הטעונות היתר, ואני מתחייב בתוך 24 שעות להסיר את המקלחות. כמו כן, אין לי התנגדות שהצו ייוותר על כנו. אני מסכים שיינתן נגדי צו להימנע מעבודות טעונות היתר ללא היתר והבקשה שלנו תימחק.
אני גם מצהיר שהמשיבה 1 לא קשורה לעבודות המבוצעות.
<#3#>
החלטה
לאור הסכמת הצדדים, הצו שניתן על ידי ביום 17.12.19, לפיו ייאסר על המשיבה 2 או מי מטעמה לבצע בנכס האמור כל עבודות הטעונות היתר ללא היתר (עבודות אסורות) - ייוותר על כנו למשך 90 יום מיום מתן הצו.
נרשמה בפניי התחייבות נציג המשיבה 2 להסרת העבודות האסורות שבוצעו עד עכשיו, היינו, המקלחות שנבנו.
<#4#>
ניתנה והודעה היום י' טבת תש"פ, 07/01/2020 במעמד הנוכחים.
חיים פס, שופט |
הוקלד על ידי אילנית אבוקרט
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
07/01/2020 | החלטה מפרוטוקול | חיים פס | צפייה |
07/01/2020 | החלטה מפרוטוקול | חיים פס | צפייה |
06/07/2021 | הוראה למבקש 1 להגיש ניוד מסמך מתיקייה לתיקייה | זהר דולב להמן | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
מבקש 1 | מדינת ישראל | חיים טורקל |
משיב 1 | א.ד. געש בע"מ | יגאל בורוכובסקי, אלי שימלביץ' |
משיב 2 | צ.ד. ניהול פרויקטים בע"מ | סער רשף |