ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ס' הנשיא שמואל הרבסט), מיום 3.11.19 בת"פ 53682-03-19.

כללי

1. המערער הורשע, על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן, בהתפרצות למקום שאינו מגורים או תפילה וגניבה (2 עבירות), והיזק בזדון. המערער נדון ל – 14 חודשי מאסר בפועל, הופעלו מאסרים מותנים מתיק קודם, מתוכם מאסר מותנה בן 7 חודשים שהופעל במצטבר והיתר הופעלו בחופף, כך שעונש המאסר בפועל הכולל שהוטל על המערער הינו 21 חודשים. כמו כן, הוטלו עליו 5 חודשי מאסר על תנאי והתחייבות בסך 5,000 ₪. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

2. ואלה המעשים: המערער התפרץ לשני בתי עסק במהלך שבוע אחד. ביום 8.3.19 התפרץ לבית עסק, תוך שהזיז את דלת החזית שהיתה פתוחה, גרם נזק לקופה, נטל ממנה סכום של כאלף ₪ ונטל אופניים חשמליים לאחר שפתח את מנעולם. ביום 15.3.19, לאחר ששתה מספר משקאות אלכוהוליים, פרץ המערער לבית עסק אחר דרך חלון שהיה פתוח, גרם נזק לקופה ונטל בקבוקי אלכוהול מסוגים שונים.

טענות הצדדים

3. ב"כ המערער עותר להקלת עונשו של המערער. נטען, בין היתר, כי גזר הדין שהוטל על המערער הינו מחמיר וחורג מרמת הענישה הראויה במקרה דנן. נטען כי על בית משפט קמא היה לקבוע מתחם ענישה אחד וכולל לשני האישומים, באופן שהיה מוביל לתוצאה עונשית חמורה פחות מזו שהתקבלה על ידו. כמו כן, נטען כי לא ניתן משקל הולם לכך שהעבירות לא בוצעו בתחכום ולא נלוותה להן חומרה יתרה. מדובר בכניסה לשני עסקים, שהחלונות שלהם היו פתוחים והרכוש שנגנב הינו בעל ערך דל. המערער הינו אדם המכור לסמים, והנזק שגרם הינו בסך 1,000 ₪ בלבד.

4. ב"כ המשיבה טען כי בית משפט קמא נתן משקל מלא לכלל הנתונים של המערער. הנזק שנגרם הנו משמעותי. מדובר בשני אירועים נפרדים, למערער עבר פלילי עשיר מאוד הכולל הרשעות רבות והוא ריצה עונשי מאסר פעמים רבות. מאחר שמדובר בשני אירועים נפרדים, היה מקום לקביעת שני מתחמים, ובכל מקרה, גם אם היה נקבע מתחם אחד, העונש הוא ראוי. על כן, יש לדחות הערעור.

תסקיר שירות המבחן

5. מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער, עולה כי הנו יליד 1978, כבן 41 שנים, מכור לסמים ועושה שימוש באלכוהול. בעברו 17 הרשעות קודמות בעבירות רכוש, סמים, ואחרות, בגינן ריצה, במצטבר, למעלה מעשרים שנות מאסר. ניסיונות שיקום שונים לא צלחו בעניינו ושירות המבחן התרשם מהיעדר מוטיבציה לכל הליך טיפולי. כנגד המערער תלויים ועומדים שני מאסרים מותנים בני חמישה ושבעה חודשים.

דיון

6. לזכות המערער עומדת הודאתו במיוחס לו, שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי ולייעול ההליכים, והאחריות שלקח על המעשים. יחד עם זאת, המערער ביצע שתי עבירות בהפרש של שבעה ימים בין האירועים. אמנם, נראה כי מעשיו לא לוו בתכנון מראש, והוא התפרץ לבית העסק דרך חלון או דלת פתוחים, אך הוא גרם נזק לעסק וגנב סכומי כסף ורכוש. כל זאת, בעת שמאסרים מותנים תלויים ועומדים נגדו, שלא היה בהם או בעונשי המאסר הממושכים שריצה בעבר, שנמשכו, למרבה הצער, יותר ממחצית מחייו הבוגרים – כדי להרתיעו מלעבור פעם נוספת על החוק.

בנסיבות העניין, לא מצאנו כי נפלה טעות בשיקול דעתו של בית משפט קמא אשר איזן נכונה בין כלל השיקולים ולפיכך אנו דוחים הערעור.

ניתנה היום, ו' תמוז תש"פ, 28 יוני 2020, במעמד ב"כ המערער, המערער וב"כ המשיבה.