כתב התביעה:

1. התובעים ניהלו שני חשבונות בנק בסניף הנתבע בפרדס חנה.

בחודש מרס 2018 הם החליטו לסגור את החשבונות בסניף ולפתוח חשבונות חדשים בסניף בנק הפועלים בפרדס חנה.

ביום 13/5/2018 ובטרם סגירת החשבונות בסניף הנתבע, פתחו התובעים חשבון חדש בבנק הפועלים ובאותו מעמד חתמו על הרשאה להעברת תיק ניירות הערך שלהם מסניף הנתבע בפרדס חנה לסניף בנק הפועלים.

2. למחרת היום, העביר מנהל מחלקת הבנקאות הפרטית בבנק הפועלים לסניף הנתבע בפרדס חנה את הדרישה להעברת תיק ניירות הערך והוא קיבל תשובה כי פנייתו התקבלה בסניף.

בהתאם להנחיות בנק ישראל העברת תיק ניירות הערך הייתה אמורה להתבצע תוך 4 ימי עסקים.

כשבוע לאחר מכן הם קיבלו שיחה ממנהל מחלקת הבנקאות הפרטית בבנק הפועלים שהודיע להם כי העברת תיק ניירות הערך טרם התבצעה.

.

3. התובע 2 פנה לסניף הנתבע בפרדס חנה ושאל את מנהלת המחלקה מדוע ההעברה מתעכבת. לדבריו, היא ענתה לו כי אצלה לא סוגרים חשבון מבלי לתת הסברים. בתגובה, הבהיר לה התובע כי זו זכותו וביקש ממנה לפעול להעברת תיק ניירות הערך באופן מידי.

רק ביום 31/5/2018 בוצעה העברת תיק ניירות הערך - 18 ימים לאחר הדרישה ולא בתוך ארבעה ימי עסקים כפי שמורה הוראת בנק ישראל.

4. ביום 25/7/2018 פנו התובעים לסניף הנתבע וביקשו לסגור את שני חשבונות הבנק, ולדבריהם באותו מעמד לקחה הפקידה את כרטיסי האשראי שהיו ברשותם וגזרה אותם והודיעה להם כי החשבון הראשון ייסגר מידית ואילו החשבון ייסגר בסוף החודש מאחר שהופיע חיוב עתידי בכרטיס האשראי בסך כ-1,100 ₪ ולאחר שייפרע ייסגר החשבון השני גם כן.

החשבונות לא נסגרו והבנק המשיך לגבות עמלות בשניהם ובעקבות כך הם פנו לסניף ושאלו לפשר העניין.

5. הבנק להמשיך לגבות מהם עמלות שונות לטענתם בסך כ-350 ₪ ובחודש ספטמבר 2019 הם פנו לנתבע בדרישה לזכות אותם בגין עמלות אלה אך פניותיהם לא זכו למענה.

מכאן התביעה – שסכומה 20,000 ₪

כתב ההגנה:

6. לטענת הנתבע, בעוד שהתובעים מלינים בכתב-התביעה על היחס המזלזל מצד הבנק כלפיהם הם לא מזכירים את העובדה שהם עדיין מנהלים חשבון שלישי בבנק שאותו לא ביקשו לסגור.

על אף טענת התובעים שהם ביקשו לסגור את החשבונות הרי כפי שניתן ללמוד מדפי התנועות בחשבון עולה שהם המשיכו לפעול בחשבונות ובכלל זה משיכת שיקים בחשבון וחיוב והוראות קבע וקבלת זיכויים בסך כ-60,000 ₪ שברור אם החשבון היה נסגר בחודש יולי 2018 לא ניתן היה לקבל אותם והתובעים היו מבזבזים זמן רב בניסיון לאתר את אותם כספים.

לטענת הנתבע, מערכות הבנק זיהו את פעילות החשבון וההרשאות שנותרו בחשבונות ולכן תהליך סגירת החשבונות נעצר. כמו כן, נטען כי מעת לעת ביקרו התובעים בסניף ולא העלו כל בקשה חוזרת לסגירת החשבונות.

7. לטענת הנתבע, אין שחר לטענות של התובעים כי חויבו בעמלות בסך 350 ₪ מחודש 8/2018 עד 12/2019 וכי חישוב עמלות אלה מסתכם בכ-54 ₪ בלבד.

לגבי סגירת חשבון מס' 2, נטען כי בחשבון זה היו הוראות קבע לביטוחים שונים והואיל ולא הייתה יתרה מספקת לתשלום חיובים אלה הרי שבהתאם לנהוג חויב החשבון בסך 55 בגין כל החזר.

לגבי העיכוב בהעברת תיק ניירות הערך, נטען כי התובעים לא צירפו שום אסמכתא בדבר בקשה זו וממילא לא הוכיחו שנגרם להם נזק כלשהו עקב האמור.

הדיון:

8. בדיון חזר כל צד על טענותיו.

התובע הסביר שבחלוף כמה חודשים נכנס החזר מס הכנסה (או משהו דומה) לחשבונו – ולכן ביצע משיכה.

אין בכך ויתור על דרישתו לסגירת החשבון וודאי שלא הפיק מאי הסגירה שום תועלת. הרי לו היה החשבון נסגר – החזר המס היה נכנס לחשבון אחר שלו.

הכרעה:

9. במקובץ מהאמור לעיל ברור שהבנק לא פעל כמתחייב ממסמכי ההתקשרות עם הלקוח ולא פעל בשקידה לסגירת החשבונות במועד.

נזקו הממוני של התובע אינו גדול – כ 350 ₪, ועיקר הנזק היא הטרדה ואי הנוחות – אותם אני מעריך ב 1,500 ₪ על דרך האומדן.

10. סיכומו של דבר – מחייב את הנתבע לשלם לתובעים את הסך של 1850 ₪ בצירוף 150 ₪ הוצאות משפט ובסה"כ 2000 ₪ - תוך 30 יום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה לרשות ערעור בתוך 15 יום.

ניתן היום, ט"ו אלול תש"פ, 04 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.