לפניי בקשה דחופה לביטול צו הריסה מנהלי לפי סעיף 228(א) + 228(ב)(2) לחוק התכנון והבניה התשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק"). המדובר בצו הריסה מנהלי שניתן ביום 13/11/2019 המתייחס לעבודות בניה שנעשו במקרקעין הידועים כחלקה 110, גוש 17551, מגרש 7/11 מאדמות בועינה נוג'ידאת, וכן בקשה לעיכוב ביצוע זמני במעמד צד אחד.

עניין עיכוב ביצוע זמני של צו מנהלי קבוע בסעיף 254ח' לחוק, שקובע כי בית המשפט יחליט בבקשה זו על יסוד הבקשה ותגובת הרשות האוכפת. במקביל, קובע סעיף 254ח' (ב)(2) לחוק כי בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצוע זמני במעמד צד אחד, ובלבד שמבקש העיכוב הצהיר לפני בית המשפט כי הוא הודיע לרשות האוכפת על הגשת הבקשה.

לצד האמור, סעיף 2(א)(1) לתקנות התכנון והבניה (סדר דין בבקשות בעניין צו הריסה מנהלי) 228 לחוק קובעים את סד הזמנים שבמסגרתו ניתן להגיש בקשה לביטול הצו שבפני.

בנסיבות העניין, הבקשה הוגשה בחלוף המועד הקבוע בחוק ובתקנות, והמבקש לא פירט מתי נודע לו על הצו, ומה הם הנימוקים להגשת הבקשה באיחור, זאת ועוד, לבקשה לא צורפה כל הצהרה לפיה העתק ממנה הועבר למשיבה עם הגשתה.

בנסיבות אלו, ולאור שעיינתי בנימוקי הבקשה לביטול הצו המנהלי, לא מצאתי מקום להורות על עיכוב ביצוע ההריסה המנהלי עד למתן החלטה סופית בבקשה.

אני קובעת דיון בבקשה לביטול הצו המנהלי במעמד הצדדים ליום 08/1/20, שעה 09:00 .

תגובת המשיבה תוגש עד ליום 01.01.20 .

המזכירות תמציא בדחיפות עותק של החלטה זו לידי המבקש והמשיבה.

ניתנה היום, י"ט כסלו תש"פ, 17 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.