רקע עובדתי

1. מונחת לפניי בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך הוספתה כנתבעת של חברת "אסרף שירותי רכב 2000 בע"מ" (להלן – החברה). בקשה זו הוגשה, בין היתר, על רקע דיון קדם משפט שנערך לפניי ביום 16.3.21, שבמהלכו שמעתי גם את התובע ואת נתבעים 1 ו-2.
2. בסעיף 16 לכתב התביעה נטען על ידי התובע כי נתבע 1 הציע לו להעביר לחברה סכום בסך של 500,000 ₪, ובתמורה יקבל 30% מהחברה, כנטען.

בסעיף 18 לכתב התביעה נטען כי הנתבעים חתמו עם התובע על הסכם לרכישת/מכירת מניות החברה, אך חתימה זו נעשתה במרמה, מאחר שנעשתה בניגוד להסכם המייסדים של החברה, מבלי שהנתבעים יידעו את השותף הנוסף בחברה (הסכם מכירת המניות צורף כנספח ו' לכתב התביעה).

בסעיף 21 לכתב התביעה פורטו הסכומים שעל פי הנטען שילם התובע לנתבעים, וצוין מפורשות: "וחלק מהסכום הועבר לבקשת הנתבעים לחשבון החברה".

הסכום הכולל ששילם התובע לנתבעים הסתכם על פי הנטען בכתב התביעה בסך של 477,940 ₪.

1. אציין, כי במהלך דיון קדם המשפט הסתבר כי התובע מוותר על טענתו בסעיף 43(ב) לכתב התביעה בדבר זכאות לתשלום בסך של 281,300 בגין מכירת רכב, וכן במסגרת הבקשה לתיקון כתב התביעה נמחק רכיב זה מכתב התביעה, וכתב התביעה המתוקן הועמד על סך של 477,940 ₪ בלבד, תחת הסכום של 641,103 ₪ שהופיע בכתב התביעה המקורי.
2. לנוכח טענותיו אלו של התובע, ולנוכח הדברים שעלו במהלך דיון קדם המשפט מפי התובע והנתבעים, סברתי כי יש מקום לאפשר לתובע להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך של הוספתה של החברה כנתבעת נוספת, בפרט לנוכח טענות התובע בכתב התביעה, כפי שהובאו לעיל. קרי, שעילת התביעה מבוססת על הטענה העובדתית שהתובע שילם לחברה קרוב ל-500,000 ₪ עבור 30% ממניות החברה, שלא הועברו אליו, וכי לפחות "חלק" מהסכום עבר לחברה.
3. על כן, ציינתי בהחלטתי מיום 16.3.21 כי יש לכאורה חשיבות בצירופה של החברה כבעלת דין בתיק, ועל כן אפשרתי לתובע להגיש את בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך צירופה של החברה כנתבעת, וכן לאפשר לנתבעים להגיב לבקשה, וכן להגיש כל בקשה הנוגעת לשאלת הסמכות העניינית של בית המשפט.
4. ביום 3.5.21 הגיש התובע בקשה קצרה ותמציתית בה ביקש להפחית את סכום התביעה וכן לצרף את החברה כנתבעת. הנתבעים הגישו את תגובתם לבקשה, וביקשו לדחותה. הנתבעים טענו, בין היתר, כי התובע לא הסתפק בתיקון כתב התביעה על דרך של צמצום סכום התביעה והוספת החברה כנתבעת, אלא גם העלה טענות חדשות שמקומן בכתב תשובה ולא בכתב תביעה מתוקן, וכי ביקש לצרף את החברה כנתבעת "פורמלית", וכי מעמד דיוני זה אינו מוכר בדין.

דיון והכרעה

1. תקנה 63 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 מגדירה בהרחבה את מטרותיו של דיון קדם המשפט וכן את סמכויותיו של השופט בקדם המשפט. תקנה 63(ב)(11) מאפשרת לבית המשפט להורות מיוזמתו או לבקשת אחד הצדדים "להורות על צירוף בעלי דין ומחיקתם" ותקנה 63(ב)(12) לתקנות מאפשרת לבית המשפט "להורות על תיקון כתבי הטענות, מחיקת כל דבר שאינו דרוש לעניין ובירור רשימת השאלות השנויות במחלוקת ועריכת הפלוגתות".
2. אם כך, סמכותו של בית המשפט לעניין צירוף בעלי דין, ולענייננו צירופה של החברה כנתבעת, אינה תלויה בבקשת בעלי הדין, והיא נגזרת מחובתו של בית המשפט להגדיר היטב את המחלוקות האמיתיות בתיק, בטרם שמיעתו, ולקיים הליך מהיר והוגן.
3. עיינתי בכתב התביעה ובכתב התביעה המתוקן, ואכן ניתן להתרשם כי בכתב התביעה המתוקן העלה התובע טענות עובדתיות חדשות (החל מסעיף 17 ואילך למשל), וכן ביקש להשיב לטענות הנתבעים בכתב ההגנה (שם, סעיף 20 וסעיף 23; הערת בית המשפט: סעיפים 21 ו-22 ריקים מתוכן).

בנוסף, בסעיף 53 לכתב התביעה המתוקן, תחת הכותרת "עילת התביעה כנגד הנתבעת 3", טען התובע כי "לאור עמדת בית המשפט הנכבד בקדם המשפט, הנתבעת 3 הוספה כנתבעת פורמלית מאחר ולכאורה היא חתומה על ההסכם למכירת המניות. אך כאמור ההסכם נחתם שלא כדין בניגוד לדין המחייב הסכמת כל בעלי המניות ... ההסכם נחתם על ידי הנתבעים 1-2 לכאורה באופן מטעה. ההסכם גם לא קוים בפועל על ידי הנתבעים 1-2 אשר השתלטו על הנתבעת 3 תוך הדחתו של מנחם בראון מתפקיד ניהולי".

1. בהקשר זה מציינים הנתבעים כי אין בדין מעמד של "נתבע פורמלי", תוך הפנייה לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שחלות לטענתן על ההליך והבקשה כאן.

אוסיף, כי הנתבעים גם טענו שהתובע לא ביקש היתר לפיצול סעדים, ולכן אינו יכול לתבוע כיום את החברה לסעדים הנובעים מהתקשרותו עם החברה. על כן, כך טענו הנתבעים, ביקש התובע לצרף את החברה כ"נתבעת פורמלית".

1. אני סבור שיש טעם בהתנגדות הנתבעים לתיקון כתב התביעה בדרך שמתבקש תיקונו. ראשית, אף אם הבקשה הוגשה ב"המלצת" בית המשפט, הרי שהבקשה הוגשה ללא נימוקים של ממש. שנית, בכתב התביעה המתוקן העלה התובע טענות עובדתיות חדשות שאינן נוגעות לעניינה של החברה דווקא, וכן בחר להשיב לטענות הנתבעים בכתב ההגנה. בכך יש יותר מטעם לפגם.
2. גם צירופה של החברה כנתבעת "פורמלית" כביכול אינו נהיר, ואף אם הדין היה מכיר במעמד זה (בניגוד למקרה בו מצורף משיב פורמלי לעתירה מנהלית למשל), לא ברורה ההצדקה לצירוף החברה במעמד "פורמלי" בלבד, במסגרת תיקון כתב תביעה, ולא כנתבעת ממש.

כאמור לעיל, בהחלטתי מיום 16.3.21, סברתי כי יש מקום לשקול את צירוף החברה כנתבעת לנוכח הדברים שעלו במהלך הדיון, וכן לנוכח טענות התובע בכתב התביעה המקורי, אך אין מקום לאפשר את צירוף החברה כנתבעת "פורמלית", ולאפשר לתובע להציג טענות עובדתיות או משפטיות חדשות, כמו גם להשיב לטענות הנתבעים בכתב ההגנה.

סיכומו של דבר

1. לנוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לתיקון כתב התביעה. התובע יישא בהוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪ שישולמו לנתבעים בתוך 30 יום.

ניתנה היום, כ"ג סיוון תשפ"א, 03 יוני 2021, בהעדר הצדדים.