לאחר עיון ובחינה של טענות הצדדים בבקשת הנתבעת לסילוק על הסף, סבורני כי אין בפני לשלב הנוכחי תשתית מספקת לצורך הכרעה בבקשה, וכי מן הראוי, בשים לב לזהירות הנדרשת בדחיה על הסף של תביעה, להכריע בעניין בהמשך ההליך ובירור עובדתי של הטענות הרלוונטיות לטענת ההתיישנות שהועלתה.

אציין, בתמצית, כי אין חולק שהתביעה הוגשה לבית המשפט לאחר חלוף תקופת המעבר שנתקבע בהלכת ארידור, כאשר מדובר בחריגה ניכרת. לצד זאת, אין אף חולק כי התובעים פנו בטרם חלפה תקופת המעבר בפנייה בכתב לנתבעת לקבלת פיצוי הפקעה, וכי עפ"י הודעה שפרסמה הנתבעת לציבור באותה תקופה, מי שפנה לרשות לקבלת פיצויים עובר ליום הקובע לפי הלכת ארידור, תיעצר בעניינו תקופת ההתיישנות עד לקבלת עמדת הרשות.

השאלה המתעוררת בענייננו היא האם יש לראות בתובעים כמי שזנחו את פנייתם לרשות, לנוכח מכתב השלמת מסמכים שנשלח להם לפיו לא פעלו הם והזמן הרב שחלף מאז ועד הגשת התביעה, באופן שלרשות עומדת כיום טענת התיישנות, וזאת חרף הגשת בקשת התובעים בטרם המועד הקובע ועמדת הרשות באשר לעצירת מרוץ ההתיישנות ביחס לפונים כאמור כפי שפורסמה לציבור, ובשים לב אף לכך שלא הודע על דחיית בקשת התובעים. סבורני כי לצורך הכרעה מושכלת בשאלה זו יש לערוך בירור עובדתי באשר להתנהלות הצדדים על מנת לקבוע את משמעותה בהקשר הנדון, וכי אין מקום להכריע בעניין זה בגדרה של בקשת סף בלבד וללא כל בירור כאמור. אציין כי כך נעשה במקרים דומים בהם התעוררה השאלה – ר': החלטה בת"א 48049-12-19 (מחוזי חיפה) חמד נ' מ"י (19.8.20); 12990-10-19 שחאדה נ' ממ"י, בו התקבלה בשלב ראשון בקשת המדינה לסילוק על הסף בנסיבות דומות לשלנו, אולם ערעור שהוגש לבהמ"ש העליון התקבל תוך שהתיק הוחזר לבהמ"ש קמא לצורך בירור הסוגיה הנזכרת.

אוסיף כי אין באמור לקבוע דבר לעניין אופן הבירור של טענת ההתיישנות בגדר טענה מקדמית, ביחס לבירור התביעה עצמה, דבר שיוכרע בהמשך לאחר הגשת כתב הגנה והקצאת התיק.

אני מורה כי הנתבעת תגיש כתב הגנה עד יום 26.9.21.

המזכירות תמציא

ניתנה היום, ב' אלול תשפ"א, 10 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.