1. לפניי בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר הגנה ביום 10.3.20 בתובענה כספית בסך 200,000 ₪. הוגשו תגובה ותשובה.
2. לפני בית המשפט ניצבים שני שיקולים שעל-פיהם ניתן לבטל פסק דין. האחד, חובת הצדק והשני הוא שיקול דעתו של בית המשפט, תוך איזון בין סיבת המחדל וסיכויי ההגנה (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395).
3. אשר לשיקול הראשון, הוא חובת הצדק. אין חולק כי כתב התביעה נמסר למבקש ביום 30.12.19. המבקש טען כי כתב ההגנה לא הוגש בשל עיכובים שנבעו מהתנהלותו של בא-כוחו הקודם. טענה נוספת בדבר עיכוב בשל תקופת סדר-דין מיוחד אינה רלבנטית בהינתן שהחלה כ-3 חודשים לאחר מסירת התובענה.
4. במצב דברים זה, לא מצאתי הצדקה להיעתר לבקשה לביטול פסק-הדין מחובת הצדק.
5. אשר לשיקול השני, הרי שמספיקה הטענה אשר תעלה הגנה אפשרית, ואין חובה להוכיחה בשלב זה. בין המבקש למשיב נחתמו שני הסכמים. האחד, הסכם למכירת העסק והמוניטין של גן הילדים. השני, הסכם שכירות בנכס. תמצית טענות המבקש, כי המשיב הטעה אותו בכל הנוגע לקיומו של היתר לשימוש חורג בגן הילדים. נטען כי המשיב טען שקיים היתר כאמור, וכי בתום תקופת ההיתר, קרי לאחר 3 שנים יהא על המבקש לשלם את אגרת חידוש ההיתר. כשנתיים לאחר מכן, גילה המבקש לטענתו כי לא היה למשיב היתר מאחר שלא עמד בתנאים אשר נדרשו ממנו בהתאם להחלטת ועדת משנה רישוי ותכנון. בנוסף נטען כי כל ניסיון מצד המבקש למכור או להשכיר את גן הילדים כעסק פעיל נכשל בגין העדר היתר כאמור. לאור זאת טען המבקש כי ביטל את החוזה והפסיק את תשלומי שכר הדירה. מנגד, עמדת המשיבים כי במסגרת ההסכם נכתב מפורשות כי באחריותו המלאה והבלעדית של המבקש להמשיך ולפעול לשם קבלת ההיתר וזאת על חשבונו.
6. כידוע, זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסוד ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו בפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים. כמו כן, נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות הולמת.
7. מכל האמור, מצאתי לקבוע כי באיזון שבין סיבת המחדל לסיכויי הגנת המבקש, יש מקום להורות על ביטול פסק-הדין משיקול דעת בית המשפט.
8. המבקש יישא בהוצאות המשיבים בסך 1,500 ₪, אשר ישולם לידי המשיב 1 עד יום 1.7.20.
9. כתב הגנה יוגש עד יום 15.6.20.

תפ

ניתנה היום, י' סיוון תש"פ, 02 יוני 2020, בהעדר הצדדים.