העניין שבפני, בקשת החייבת לחיובה של הנושה בהוצאות משפט, בגין בקשות הנוגעות לשאלות של מימוש וקיזוז כספים המוחזקים בידי הנושה.

בתמצית, ייאמר:

1. החייבת הגישה בקשה למתן צו פתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח 2018. צו פתיחת הליכים ניתן ביום 5.1.2020.
2. ביום 15.3.2020 ביקשה המשיבה 3 שיינתן צו לקיזוז כספי הלוואה. בבקשה נטען כי לחייבת חוב ע"ס 24,844 ₪ בגין הלוואה אשר הוענקה לה, ונתבקש אישור בית המשפט לקיזוז יתרת החוב מכספים המוחזקים אצל הנושה ככספי קרן פנסיה השייכים לחייבת.
3. ביום 6.4.2020 הוגשה בקשת החייבת המפנה לכך כי במשך השנה אשר קדמה למתן צו לפתיחת ההליכים, ננקטו כנגדה הליכי גבייה אשר הביאו לגביית מלוא החוב, כך שאין צורך בקיזוז כספי הפנסיה.
4. ביום 26.4.2020 פנתה המשיבה 3 וציינה כי לאחר בדיקה נוספת נתברר כי אכן עוקלו במסגרת הליכי גבייה כספים בסך 37,258 ₪, העולים על סכום החוב הנטען.
5. ביום 10.5.2020 הוריתי למשיבה 3 לקזז מכספים אלו את יתרת החוב – ככספים אשר גבייתם הושלמה בטרם מתן צו לפתיחת הליכים, והוריתי להעביר את יתרת הכספים לקופת הנשייה.
6. בהתאם הוגשה ביום 10.5.2020 בקשת החייבת לחייב את המשיבה בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד.

תשובת המחזיקה והנאמן לבקשה לחיוב בהוצאות תוגש עד ליום 27.6.2020.

ת.פ. 28.6.2020.

ניתנה היום, י"ז סיוון תש"פ, 09 יוני 2020, בהעדר הצדדים.