ערעור על הכרעת דין וגזר דין של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ש' לארי בבלי), מיום 19.2.19 ומיום 14.11.19, בת"פ 43253-03-17, בגדרם נקבע, ללא הרשעה, כי המערער עבר עבירה של אי נקיטת צעדי זהירות בחיה, ונגזר עליו עונש של 200 שעות שירות לתועלת הציבור ופיצוי למתלונן בסך של 10,000 ₪.

בכתב האישום שהוגש בעניינו של המערער נטען כי ביום 10.9.16 הוא החזיק בגן משחקים את כלבו מגזע פיטבול מעורב – "כלב מסוכן" כהגדרתו בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, תשס"ג - 2002 – עם רצועה וללא זמם. בנסיבות האמורות זינק הכלב על קטין בן 3 ונשך אותו ברגלו. כתוצאה מכך נגרמו חתכים בירכו של הקטין, אשר נתפרו בהרדמה כללית בבית חולים.

כאמור, בתחילה הרשיע בית משפט קמא את המערער (לאחר הוכחות) בביצוע העבירה האמורה. ברם, במסגרת גזר הדין ביטל בית המשפט את ההרשעה.

בדיון לפנינו חזר בו המערער, בהמלצת בית המשפט, מהערעור על הכרעת הדין, ונותר אפוא לדון בערעור על גזר הדין.

לאחר שבחנו את טענות הצדדים אנו סבורים כי דין הערעור להידחות.

המערער טוען, כי יש להפחית את סכום הפיצוי למתלונן, ולחילופין הוא מבקש כי סכום הפיצוי יחולק לתשלומים. דין טענתו הראשונה של המערער להידחות מן הטעם שהמערער לא צירף כמשיב בערעור את נפגע העבירה שלזכותו נפסק הפיצוי (ראו ע"פ 3078/11 פלוני נ' מדינת ישראל (11.9.12); ע"פ 4466/12 פלוני נ' מדינת ישראל (8.1.14); ע"פ 3420/15 גודה נ' מדינת ישראל (16.6.15)). בה בעת, לנוכח נסיבותיו האישיות של המערער, כפי שפורטו בגזר הדין וכן לפנינו, אנו מקבלים את בקשתו החלופית של המערער ומורים כי סכום הפיצוי ישולם בעשרה תשלומים חודשיים, שווים ורצופים. התשלום הראשון ישולם עד ליום 1/8/20, ויתר התשלומים ישולמו עד לאחד בכל חודש עוקב. אי ביצוע של אחד התשלומים במועד יעמיד לפירעון מידי את יתרת הסכום שלא נפרעה עד אותו מועד.

המערער הוסיף וטען, כי שגה בית משפט קמא בכך שגזר עליו עונש של 200 שעות שירות לתועלת הציבור, זאת חרף המלצת שירות המבחן לגזור עליו רק 100 שעות שירות לתועלת הציבור. דין טענה זו להידחות. בית משפט קמא איננו מחויב לאמץ את המלצות שירות המבחן, ומעיון בגזר הדין עולה, כי החלטתו שלא לאמץ במלואה את המלצת שירות המבחן מבוססת כדבעי. המלצת שירות המבחן נותנת, מטבע הדברים, משקל משמעותי לנסיבותיו האישיות של הנאשם ולשיקולי השיקום. ואולם, במקרה שלפנינו יש לתת משקל גם לשיקולים נוספים. מדובר במערער שהחזיק כלב מסוג פיטבול מעורב. כלב מזן זה מוגדר כ"כלב מסוכן". על הענישה לשקף באופן הולם את הסכנה שיצר המערער בכך שהחזיק בכלב שכזה ללא זמם. על הענישה לשקף גם את הנזק שנגרם בפועל כתוצאה ממחדלו של המערער. במקרה דנא, מדובר על קטין שנפצע באורח משמעותי עקב נשיכת הכלב, כעולה מצילום הפציעה (ת/1), ומהעובדה שהקטין נזקק לסגירת החתכים בהרדמה מלאה. בית המשפט איזן כראוי בין שיקולי הענישה האמורים ולפיכך דין הערעור בנקודה זו להידחות.

אשר על כן הערעור נדחה ברובו, למעט בנוגע לחלוקת הפיצוי לתשלומים כאמור לעיל.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ה סיוון תש"פ, 17 יוני 2020, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתקים לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, כ"ה סיוון תש"פ, 17 יוני 2020, בהעדר הצדדים.