בפתח הכרעת הדין וכמצוות המחוקק, אני מודיעה כי החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק מכל המיוחס לו בכתב האישום.

1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לנאשם ביצוע עבירה של החזקת סכין שלא כדין, עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין").
2. בכתב האישום נטען, כי ביום 9.7.19 בשעה 12:13 לערך, בתחנת רכבת "תל אביב סבידור מרכז" (להלן: "התחנה"), החזיק הנאשם בסכין מתקבעת בארנקו, ולא היה בידו להוכיח כי החזיקה למטרה כשרה.
3. בתשובה לכתב האישום, כפר הנאשם במיוחס לו בכתב האישום, וטען באמצעות באי כוחו, כי הנאשם החזיק חפץ שאינו עונה על הגדרה של סכין.
4. סקירת ראיות רלוונטיות להכרעה:
5. עדות עד תביעה- מר דניאל רביבו (להלן: "דניאל"):

בחקירה ראשית העיד, כי ביום 9.7.19, בעת שעבד בתחנה כמאבטח ושיקף את כבודת הנוסעים דרך מכונת שיקוף, הכניס הנאשם את תיקו למכונת השיקוף, העד זיהה חפץ חד ושאל את הנאשם אם יש לו "משהו חד בתיק" (עמוד 9 לפרוטוקול, שורה 3). הנאשם השיב, שיש לו סכין, והעד ביקש ממנו להוציא את הסכין מהתיק ולהראות לו אותה, וכן להציג תעודה מזהה. הנאשם הציג לעד סכין בגודל של כרטיס אשראי כשהלהב בתוך הכרטיס. עוד העיד, ששאל את הנאשם לאן הוא נוסע ומדוע הוא מחזיק בסכין, והנאשם ענה לו שנוסע לרעננה, ושהסכין נועדה להגנה עצמית. העד דיווח לראש המשמרת על תפיסת סכין, וזה הורה לו לעכב את הנאשם עד להגעת המשטרה. לאחר עשר דקות- רבע שעה הגיעו שוטרים, והעד מסר לשוטרים את הסכין שתפס. עוד העיד, שהנאשם ענה לשוטר שהסכין להגנה עצמית, ושהשוטרים עצרו את הנאשם. כשהוצג לעד חפץ בגודל של כרטיס אשראי אשר ניתן לפתחו ולשלוף להב (ת/2) השיב: "זו הסכין" (עמוד 9 לפרוטוקול, שורה 13). {יובהר כי ת/2 הוגש על תנאי עד להכרעת הדין לאור טענה ההגנה להעדר כבילות}.

בהסכמה הוגשו דו"ח אירוע בטחוני ודו"ח עיכוב שכתב העד מיום 9.7.19 (ת/3):

בדו"ח אירוע ביטחוני כתב העד, כי בשיקוף נמצאה סכין כרטיס בתיקו של נוסע, כשהנוסע ענה לשאלתו שהסכין להגנה עצמית. העד דיווח על כך, והונחה על ידי אחראי משמרת לעכב את הנוסע עד הגעת המשטרה. לאחר כעשר דקות הגיעה המשטרה, לקחו את הסכין ועצרו את הנוסע שהינו הנאשם.

בדו"ח עיכוב כתב העד, כי לקח את הסכין מהנאשם, תפס אותה וקרא למאג"ח שלקח את הנאשם אל מחוץ לתחנה.

בחקירה נגדית השיב, כי הסכין שתפס בתיקו של הנאשם היא סכין נפוצה ושאינו זוכר מי מסר לשוטרים את הסכין. לאחר שהוצגה לעד תמונה (נ/4) מסרטון מצלמת הגוף של השוטר שלמה לוי (נ/2) השיב, כי הוא לא מסר את הסכין לשוטר ומי שמסר: "זה כנראה מאבטח מהמאג"ח" (עמוד 14 לפרוטוקול, שורה 24). עוד השיב, שכשיש לו חשד שאדם נושא נשק שלא כדין, הוא יכול לתשאל אותו מה הסיבה לנשיאת החפץ, כשאינו צריך להזהיר ולהבהיר לחשוד את זכויותיו.

1. עדות עד תביעה- רס"ב שלמה לוי: (להלן:השוטר):

במסגרת חקירה ראשית הוגשו דו"ח פעולה שכתב (ת/5) ודו"ח מעצר (ת/6).

ת/5- דו"ח פעולה מיום 9.7.19:

ב-ת/5 כתב העד, כי הגיע לתחנה, פגש במאבטח דימיטרי, שהצביע לו על הנאשם ומסר לעד, כי בחיפוש שבוצע טרם כניסתו של הנאשם לתחנה אותרה בארנקו סכין מתקפלת, מתקבעת בצבע שחור. עוד כתב העד: "דימטרי הגיש לי את הסכין אשר נתפסה ע"י (מוצג ש.ל/1) והוכנס לכיס שלי". העד הודיע לנאשם שהוא עצור והכניס אותו לניידת. טרם כניסתו לניידת, שותפו, מפקח נדיר דוידי ביצע על הנאשם חיפוש, וכבל את ידיו של הנאשם מאחורי הגב. העד הודיע לנאשם כי הוא רשאי לשמור על זכות השתיקה ולהיוועץ עם עורך דין.

ת/6- דו"ח מעצר:

ב-ת/6 בשדה של "נוהל ביצוע מעצר" נכתב "הודעתי לחשוד 'זכותך לא לומר דבר, דבריך עשויים לשמש כראייה בבית משפט'...". בתגובה למעצר בגין החזקת סכין השיב הנאשם: "זה היה להגנה עצמית".

בחקירה נגדית השיב העד, כי שירת בשנת 2019 כסגן מפקד יחידת הסיור, ונדיר דוידי היה קצין של יחידת הסיור בה שירת (להלן: "הקצין"). לאחר שהתקבלה קריאה מהמוקד הגיע לכניסה לתחנה, המאבטח הצביע על הנאשם. העד ניגש לנאשם שלא השתולל ועצר אותו, כאשר אינו זוכר אם תשאל את הנאשם בשטח. הנאשם שיתף פעולה, ולאור ניסיונו כשוטר, מאחר שמדובר בעבירה חמורה, שבוצעה במקום הומה אדם, בסכין מוסווית ככרטיס אשראי, החליט לעצור את הנאשם ולא לעכב אותו. הנאשם נאזק כשידיו מאחורה, כשהעד פעל בהתאם לחוק. למיטב זכרונו הוא זה שהודיע לנאשם על מעצרו, והשותף שלו עשה על הנאשם חיפוש ראשוני ואזק אותו. כשנשאל לגבי שאלות ששאל את הנאשם השיב, שמדובר בתשאול להבין "מה הסיפור", ולא בחקירה, ולכן לא הזהיר את הנאשם. הנאשם אמר בניידת לעד שהחזיק בסכין להגנה עצמית. העד הסביר לנאשם שהוא ייחקר בתחנה, ושבחקירה ימסור גרסה. הנאשם שאל אותו אם יש חוקרים בערבית בתחנה, והעד ענה לו שכן. העד הגיע לתחנה, מסר את הנאשם לידי הכלאי, כשלא אמר למישהו בתחנה שהנאשם רוצה להיחקר בערבית. בנוסף השיב, כי לאחר שהעביר את הנאשם לכלאי כתב את ת/5, ואם כתב שדימיטרי הגיש לו את הסכין ושהוא הכניס אותה לכיס, "כך היה". כשהגיע לתחנה הכניס את הסכין למעטפה, סימן ש.ל1 (ת/7) והעביר את הסכין לחוקר, כשאינו זוכר מי זה היה. מאחר והכיר סכינים מסוג הסכין שנתפסה באירוע, כתב ב-ת/5 שהיא מתקבעת. לאחר שהוצגו לעד תמונות מ-נ/2, (נ/6א, נ/6ב) השיב, כי דימיטרי מסר את הסכין לקצין, ויכול להיות שלא דייק ב-ת/5. כן השיב, שהם נסעו יחד באותה ניידת, ואינו זוכר איך הסכין הועברה אליו. בנוסף השיב, שאם חוקר פותח את ת/7 על החוקר לתעד זאת.

1. עדות עד תביעה- רס"ב אפרים ימין:

באמצעות העד הוגש דו"ח מסכם חקירת מז"פ (ת/1).

ב-ת/1 המסומן בכתב יד ז', כתב העד, כי ביום 9.7.19 בשעה 15:50, הציג השוטר יורי מורשק בפניו סכין שהיא חלק מכרטיס, וביקש ממנו לצלם אותו. בשדה של תיאור המצולם כתב העד: "סכין שהיא חלק מכרטיס".

בחקירה נגדית השיב, כי הוא חוקר זירה, ו-ת/1 זה דו"ח מסכם שעניינו צילום מוצג, שהוא היה אחראי לצלמו, ואינו זוכר אם היא היתה מסומנת.

1. עדות עד תביעה- מר יורי מורושק (להלן: "החוקר"):

בחקירה ראשית השיב, כי ביום 9.7.19 שירת כחוקר בתחנת לב תל אביב, במסגרת חקירה ראשית הוגשו על תנאי עד להכרעת הדין, הודעת נאשם באזהרה שגבה העד, טופס הודעה על זכויות חשוד (ת/8), ומזכר שכתב העד (ת/9) לאור טענת ההגנה שיש לפסלם.

ת/8 הודעת הנאשם באזהרה מיום 9.7.19:

ב-ת/8, לאחר שהוסברו לנאשם זכויותיו השיב, כי אינו צריך עו"ד. לא ידע שאסור להחזיק סכין, והסביר: "אני מחזיק אותו להגנה עצמית, שאם איזה גנב או מישהו יתן לי מכות אני מחזיק להגנה עצמית" (שורות 2-3). כשנשאל מהיכן הסכין השיב, שקנה מוצרים במחשב, ושלחו לו את הסכין כמתנה בגלל שאיחרו במשלוח. במשך שנתיים הסכין היתה זרוקה בבית, ולפני שבועיים לקח אותה ושם אותה בתוך הארנק שלו להגנה עצמית, כשלא לא ידע שסכין כזו אסורה "אני יודע שזה אסור מעל 4 אצבעות אם פחות מותר" (שורה 13). בפתח עמוד 3 להודעה, לפני המשפט המודפס "זו הודעתי ... ואושרה בחתימת יד", נכתב בכתב יד "ש. אני מציג בפניך סכין?", ת: "כן זה סכין שלי".

ת/9- מזכר שכתב העד מיום 23.10.19:

ב-ת/9 כתב העד, כי בתאריך 9.7.19 בעת שחקר את הנאשם, הציג לנאשם "סכין בודדה שנתפסה, תמונה שמופיעה במסמך ז". עוד כתב, כי לאחר קבלת המוצג מהשוטר שלמה לוי, הכניס אותה לארון מוצגים.

בחקירה נגדית השיב, כי בדרך כלל הוא קורא את דוחות הפעולה, דו"ח מעצר, דו"ח עיכוב בטרם חקירת חשוד ולא צופה בסרטוני מצלמות הגוף של השוטרים. עוד השיב, כי ת/9 נכתב לבקשת הבהרה של התביעות או של קצין. כן השיב, שלא הוסיף בכתב יד שאלה ותשובה על גבי ת/8 בדיעבד לאחר החקירה, והסביר שמשער שלאחר שהדפיס את ההודעה (ת/8) מהמחשב ועבר עליה, נזכר שלא הראה לנאשם את הסכין, ולכן השאלה והתשובה הוספו בכתב יד, לפני שהוא והנאשם חתמו על ההודעה. בנוסף השיב, כי הנאשם שיתף פעולה ותיאר לפרטי פרטים שהחזיק את הסכין לצורך הגנה עצמית, החקירה התנהלה בעברית, הנאשם הבין עברית, תיקשר איתו, הנאשם לא אמר לו שמבקש להיחקר בערבית, ולכן לא ראה צורך לזמן מתורגמן.

1. נ/2- סרטון ממצלמות גוף של השוטר:

בסרטון צפיתי בנאשם, מאבטחים וקצין משטרה, בסרטון שומעים שהנאשם תושאל על ידי שוטרים ללא שהוזהר, אודות סכין שהחזיק ועל מטרת החזקת הסכין, והנאשם השיב שהחזיק בסכין להגנה עצמית. עוד צפיתי בסרטון בחפץ דומה ל-ת/2 אשר הועבר לקצין משטרה, שהכניס אותה לכיסו, כשלא ניתן לראות בסרטון מי העביר את החפץ לקצין המשטרה.

1. עדות הנאשם:

בחקירה ראשית העיד, כי הוא עובד כטבח. ביום 10.7.19 יצא מג'לג'וליה לתל אביב לצורך ראיון עבודה. כשהוצגו לנאשם תמונות מהסרטון נ/2 (נ/10א, נ/10ב) השיב, שכאשר עמד עם השוטרים שאחזו בנשק היה מבוהל, פחד שירביצו לו, סובל מגזענות מאחר והוא ערבי מוסלמי עם זקן, ופחד שיחשבו שהוא מחבל.

בתשובה לשאלה, אני מציג לך כרטיס בצבע שחור שיכול להיפתח לסכין זה שלך?", השיב, שזה לא שלו, ואמר במשטרה אחרת כי "הייתי תחת לחץ. אני אמרתי 'כל מה שיטיחו בי אני אגיד כן'" (עמוד45 לפרוטוקול שורה 33 עד עמוד 46 לפרוטוקול, שורה 3). עוד השיב, כי תפסו עליו בכניסה לרכבת "משהו דומה לזה, של ציפורניים וגם מספריים וגם קיסם שיניים" (שם, שורה 14), דומה לחפצים בתמונות נ/11, נ/12, נ/13. לא אמר לשוטר שהסכין המצולמת ב-נ/2 לא שלו, מאחר ופחד שירביצו לו או יעשו לו משהו. לא ביקש סניגור, בחקירה "כי אמרתי, אם אמרתי אצל השוטר ההוא שזה להגנה עצמית אז אגיד אצל השוטר הזה גם שזה להגנה עצמית" (עמוד 47 לפרוטוקול שורות 18-19).

הנאשם אישר שחתם על שלושת העמודים של חקירתו (ת/8), והעיד לא ראה שמישהו כותב בכתב יד, לא זוכר אם הראו לו סכין בחקירה, הרגיש מבוהל בחקירה ופחד ולכן אמר לחוקר שזו סכין להגנה עצמית.

כשהוצגה לנאשם תמונה נ/14 מ-נ/2 השיב, כי הזמין סכין שף מעלי אקספרס, ובגלל שהיה עיכוב במשלוח נתנו לו את הסכין הזו. כן השיב, ש-נ/15 (קבלה משנת 2011), זו הקבלה על הסכין. כשהוצגה לנאשם תמונה של ערכה בגודל של כרטיס אשראי, ובה פצירה, מספריים, מספר ברזלים וכיוצ"ב (נ/13) השיב, שהכרטיס המצולם ב-נ/13 היה בתיק שלו כשהיה ברכבת.

בחקירה נגדית השיב, כי בחקירתו במשטרה אמר כלשונו "סתם דברים... רק לסיים עם זה, מהפחד" (עמוד 49 לפרוטוקול, שורות 6-7). כשנשאל: "אבל זה מה שנתפס, ת/2, הציגו לך את זה בחקירה", השיב: "הציגו, אז מה?" (שם, שורות 16-17), השוטר משקר לא הציג לו סכין בחקירה. הנאשם לא ידע להסביר היכן נעלמו המספריים, הברזלים ושאר החלקים שטען שהיו בכרטיס שנתפס בתיקו ביחס לדבריו ב-ת/8 שהחזיק בסכין להגנה עצמית השיב: "אני המצאתי סיפורים כאלה, רק להיפטר מהחקירות שלהם" (עמוד 50 לפרוטוקול, שורה 16). בנוסף השיב שאינו יודע וזה לא נכון ש-ת/2 זו הסכין ב- נ/2, ושהסכין ב-נ/2 לא נתפסה אצלו.

בחקירה חוזרת אמר, כי השיב למאבטח שזה להגנה עצמית כי נלחץ, ופחד שיחשבו שהוא מחבל.

1. תמצית סיכומי ב"כ הצדדים:
2. ב"כ המאשימה עתרה בסיכומיה להרשיע את הנאשם וטענה, כי לאור עדויות עדי התביעה המהימנות, הודעת הנאשם (ת/8), הסכין שנתפסה בתיקו של הנאשם (ת/2), שיש לקבלה כראיה קבילה ועדות דניאל, ומנגד גרסתו הכבושה של הנאשם בבית משפט, המאשימה הוכיחה מעבר לכל ספק שהנאשם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום.
3. ב"כ הנאשם עתרו בסיכומיהם לזכות את הנאשם וטענו, כי החפץ שנתפס בארנקו של הנאשם אינו עונה על ההגדרה החוקית של סכין. בנוסף הפנו לעפ"ג מחוזי מרכז 28090-02-15 מדינת ישראל נ' ארז אדרי (15.5.16) וטענו, כי יש לפסול את הודעת הנאשם באזהרה (ת/8) ואת דו"ח המעצר (ת/6) מאחר ונשללו זכויות הנאשם אשר תושאל על ידי דניאל ועל ידי השוטר ללא שהוזהר כדין. עוד טענו, כי לא ניתן ליתן אמון בעדות דניאל ובעדות השוטר, לאור העובדה שעדויותיהם והדוחות שכתבו {(ת/3) (ת/5) בהתאמה} נסתרו בחקירות נגדיות ובסרטון מצלמות גוף של השוטר (נ/2). בנוסף טענו, כי התביעה כשלה מלהוכיח כי החפץ שנתפס בתיקו של הנאשם הוא החפץ שהוגש לבית משפט וסומן ת/2. כן טענו, כי יש להעדיף את עדות הנאשם בבית המשפט לפיה החזיק בארנקו חפץ שאינו סכין על פני עדויות עדי התביעה.
4. דיון והכרעה :
5. סקירת הוראות חוק רלבנטיות:

סעיף 184 לחוק העונשין מגדיר "סכין" ו"אולר":

"סכין" - כלי בעל להב או כלי אחר שסוגל לדקור או לחתוך".

"אולר" - סכין מתקפלת שאורך להבה אינו עולה על עשרה סנטימטרים ושלא ניתן להפכה, בעזרת קפיץ או באמצעי אחר, לסכין שלהבה קבוע;

סעיף 186(א) לחוק העונשין קובע:

"(א)  המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה, דינו - מאסר חמש שנים.

(ב)  לענין סעיף זה, חזקה היא כי החזקת אולר הנה למטרה כשרה. .. "

1. לאחר שבחנתי את הראיות שהובאו בפניי, מצאתי לפסול כראיה קבילה את דברי הנאשם לדניאל ולשוטר, לפיהם החזיק סכין להגנה עצמית, וזאת לאור דוקטרינת הפסילה הפסיקתית, שכן הנאשם לא הוזהר בדבר זכויותיו- להימנע מלהשיב לשאלות ועל זכותו להיוועץ בעורך דין [ראה לעניין זה ע"פ 5121/98 טור' רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי (4.5.06), עפ"ג (מחוזי מרכז) 28090-02-15 מדינת ישראל נ' ארז אדרי (15.5.16) (להלן: "אדרי")]. בנוסף, מצאתי לפסול מכוח דוקטרינה הפסילה הפסיקתית את דו"ח המעצר (ת/6) שכן תגובת הנאשם למעצרו ,כי החזיק סכין להגנה עצמית הינה תגובה נגזרת לדבריו של הנאשם לדניאל ולשוטר, ללא שהוזהר בדבר זכויותיו.
2. אני דוחה את טענת ב"כ הנאשם, כי יש לפסול את הודעת הנאשם (ת/8) לאור דוקטרינת הפסילה הפסיקתית. מעיון ב-ת/8 ומעדות החוקר עולה, כי בטרם נחקר הנאשם הוסברו לנאשם זכויותיו. עוד עולה, כי הנאשם השיב ב-ת/8, כי החזיק סכין להגנה עצמית, ופירט בהרחבה כי לא ידע שאסור להחזיק בסכין, סיפר כי הסכין הוחזקה בביתו כשנתיים, קיבל אותה במתנה לאחר שהזמין מוצרים במחשב ואיחרו במשלוח, וכן פירט איזו סכין מותרת לדעתו להחזקה על פי החוק, ואיזו סכין אסורה להחזקה. לפיכך אני סבורה, שהפגיעה בזכויות הנאשם במהלך התשאול אינה חולשת על ת/8, והיא איננה בבחינת "ראייה נגזרת" המצדיקה את פסילתה.

בנוסף, לא מצאתי פגם בכך שהנאשם נחקר בעברית ולא בערבית, על אף שביקש זאת מהשוטר, כעולה מ-נ/2. מעדות הנאשם בבית משפט עולה, כי הנאשם מבין ודובר עברית, כך גם עולה מדברי מתורגמן בית משפט לעניין שליטת הנאשם בעברית (עמוד 33 לפרוטוקול), מדברי ב"כ הנאשם בדיון ביום 27.3.22: "הנאשם יודע עברית ברמת רחוב מה שהוא יודע הוא יענה בעברית ואני אשאל שאלות בעברית" (עמוד 44 לפרוטוקול, שורה 19), ומהבקשה של ההגנה לזימון מתורגמן לערבית, בה נכתב בסעיף 4, שהנאשם דובר ערבית כשפת אם ועברית היא שפתו השניה, כאשר הוא מתקשה בהבנת מונחים משפטיים בשפה.

1. אני דוחה את טענת ההגנה, כי המזכר שכתב החוקר (ת/9) אינו קביל, שכן אין מחלוקת שהחוקר כתב את ת/9 . בנוסף מצאתי את עדותו של החוקר מהימנה, כשלא מצאתי סתירות בעדותו.
2. לאחר שבחנתי את עדות החוקר ואת עדות הנאשם, מצאתי להעדיף את עדות החוקר, לפיה הציג לנאשם בסיום חקירתו את החפץ אשר צולם (ת/1), והנאשם ענה לו שהסכין שלו, וכן את הסברו מדוע נכתבו השאלה והתשובה בכתב יד בעמוד 3 להודעה ובטרם חתם הנאשם על ת/8, על פני גרסאות הנאשם הסותרות בבית המשפט, כאשר בחקירה ראשית העיד, שאינו זוכר אם הציגו לו סכין, ובחקירה נגדית השיב, "הציגו אז מה", השוטר משקר ולא הציג לו סכין בחקירה (עמוד 49 לפרוטוקול, שורות 16-17).
3. לאחר שבחנתי את הודעת הנאשם (ת/8), בה הודה הנאשם שהחזיק בסכין להגנה עצמית, מצאתי ליתן לה משקל גבוה, נוכח הפרטים הרבים אותם מסר הנאשם, הן לגבי הסיבה שהסכין נמצאה בתיקו, והן לגבי נסיבות רכישתה והסברו מהי סכין שמותר להחזיק על פי החוק.
4. על מנת שניתן יהיה להרשיע נאשם בביצוע עבירה על פי סעיף 186(א) לחוק העונשין, נדרשת התביעה להוכיח כי מדובר בסכין כהגדרת סעיף 184 לחוק העונשין ולא ב"אולר". בנוסף, על מנת שניתן יהיה להרשיע את הנאשם על פי הודאתו (ת/8) נדרשת תוספת ראייתית בדמות "דבר מה נוסף".

לטעמי, המאשימה לא הוכיחה מעבר לכל ספק, כי הנאשם החזיק בתיקו בסכין, כהגדרתו בסעיף 184 לחוק העונשין, שכן לא הוכח ברמה הנדרשת בפלילי ש-ת/2, שמצאתי לקבלה כראיה קבילה, שכן דניאל העיד שתפס אותה בתיקו של הנאשם, הינה סכין כהגדרתה בסעיף 184 לחוק העונשין ולא אולר. לטעמי, לא הוכח על יסוד עדות השוטר, אשר העיד שמכיר סכינים מסוג הסכין שנתפסה והעיד שמדובר בסכין מתקבעת וכך כתב ב-ת/5, כי אכן מדובר בסכין מתקבעת, שכן מהראיות שהובאו בפניי, לא הוכח כי ת/2 נבדקה פיזית ושמדובר בסכין כהגדרת סעיף 184 לחוק העונשין ולא באולר.

1. בנוסף, לא מצאתי כי המאשימה הוכיחה מעבר לכל ספק, כי ת/2 הינו החפץ שדניאל תפס בתיקו של הנאשם, בגודל של כרטיס אשראי נפתח עם להב (להלן: "החפץ"), שצולם במצלמות הגוף של השוטר (נ/2), והינו החפץ שהוצג לנאשם בחקירתו (ת/8), כעולה מהמזכר (ת/9) ומ-ת/1 ולהלן נימוקיי:

דניאל העיד בחקירתו הראשית, כי הוא זה שהעביר את הסכין שתפס בתיקו של הנאשם לשוטרים, כשבחקירה נגדית, לאחר שהוצג לדניאל סרטון ממצלמות הגוף של השוטרים (נ/2) השיב, שהוא לא זה שמסר לשוטרים את הסכין שתפס. מצפיה ב-נ/2 ומעדות השוטר בחקירה נגדית עולה, כי בניגוד לדו"ח הפעולה שכתב (ת/5), בו כתב השוטר כי קיבל את הסכין שהחזיק הנאשם בתיקו מהמאבטח דמיטרי, הקצין הוא זה אשר מצולם ב-נ/2 כמי שקיבל את החפץ לא מדניאל ולא מהשוטר.

לפיכך, משלא העידו דמיטרי והקצין, וכשלנגד עיניי הסתירות בין ת/5 לעדות השוטר בחקירה נגדית לגבי השאלה מי תפס את החפץ מידיו של דניאל, וכעולה מעדות דניאל ומעדות השוטר לפיהם, החפץ נפוץ, אני קובעת כי לא הוכח ש-ת/2 הוא החפץ שתפס דניאל בתיקו של הנאשם.

1. לפיכך, ועל אף שאינני נותנת אמון בגרסת הנאשם הכבושה בבית המשפט, כי נתפסה בתיקו ערכה בגודל של כרטיס אשראי ובה פצירה ומספריים, גרסה שאינה עולה בקנה אחד עם הסרטון (נ/2), מצאתי, כי משלא הוכח שנתפסה סכין כהגדרתה בחוק העונשין, ולא הוכח "דבר מה", לזכות את הנאשם מחמת הספק מכל המיוחס לו בכתב האישום.

באם הופקדו כספים במסגרת תיק זה או במסגרת תיקים הקשורים לתיק זה, יוחזרו הכספים למפקיד, בהעדר מניעה חוקית או החלטה אחרת.

ניתנה היום, כ"ב סיוון תשפ"ב, 21 יוני 2022, במעמד הצדדים לאחר שעיקרי תוכנה הוסברו לצדדים