ת"א 55501-12-19 נציגות הבית המשותף נ' ס.י. אבן יזמות בע"מ ואח'

בפני כב' השופטת רחל ערקובי

העתק החלטת בית משפט מיום כ"ט אייר תשפ"ב 30 מאי 2022

בעניין ליקויים שמומחה בית המשפט מאתר ואשר לא פורטו בכתב התביעה, ההלכה הפסוקה נקבעה בעניין ע"א 1772/99 זכריה זלוצין ו- 67 אח' נ' דיור לעולה בע"מ, וערעור שכנגד, פ"ד נה(4) 203, בענייננו, מומחה ביהמ"ש לא מונה בהסכמה, ומשום כך האפשרות של ביהמ"ש להורות על סעד לתיקון או פיצוי בגין ליקויי, מצריכה תיקון כתב התביעה.טוענים התובעים כי לאחר גילוי הליקוי של רטיבות על ידי המומחה, המומחה היה אמור לקבל מהתובעים פירוט באשר למיקום הרטיבות, והתייחסות הנתבעות,המומחה ביקש התייחסות עניינית לטענות בעניין מיקום הרטיבות, הנתבעות מתנגדות שכן לטענתן הנושא מהווה הרחבת חזית, ולא נכלל בכתב התביעה ולא שולמה בגינו אגרה.

במצב עניינים זה, דומני כי בטרם המומחה ימציא את חוות דעתו, לא יוכלו התובעים להגיש בקשה לתקן את התביעה בהתאם לליקוי ולכימות הליקוי. לאחר שהמומחה איתר ליקוי שלא נמצא בכתבי הטענות, לטעמי לאור הפסיקה, בין היתר הנ"ל, הדרך הראוייה היא לאפשר למומחה להגיש את חוות דעתו גם בהתחייס לליקוי שלא פורט בכתבי הטענות, וככל ויימצא קיומו של ליקוי, שמיקומו וכימותו יפורטו על ידי המומחה מטעם ביהמ"ש התובעים יידרשו להגיש בקשה מתאימה לתיקון כתב התביעה ככל ויבקשו להוסיף את הסעד לכתב התביעה וכמובן לשלם את האגרה בגינה.
מנימוקי יעילות עניינים אינני סבורה כי יש להורות לתובעים לתקן את כתב התביעה בשלב זה.

לכן, בהנחה כי המדובר בליקוי שלא פורט בכתב הטענות, אני מורה לנתבעות להמציא את עמדתם כפי דרישת המומחה בתוך 30 יום. התובעים יידרשו לשקול את הכללת הליקוי בכתבי הטענות וזאת לאחר קבלת חוות הדעת מטעם המומחה בבקשה מתאימה.